שאל את הרב

למה בנים מתאהבים יותר מהר מבנות? בגלל הרצון לגעת?

חדשות כיפה חברים מקשיבים 11/05/21 13:58 כט באייר התשפא

שאלה

שמעתי שבנים מתאהבים יותר מהר מבנות. זה נכון? אני מדברת על תקופת דייטים בוגרת.

אם כן, למה? זה בגלל הצורך/הרצון למגע הפיזי? ואם זה בגלל הפיזי, מבאס לדעת שמתאהבים מהר כי רוצים את זה מהר.

תשובה

שלום יקרה, ותודה על השאלה החשובה שלך.

בואי רגע נפריד בין הדברים: יש התאהבות ויש מגע פיזי, ואילו שני דברים שונים. תכף ננסה לחבר ביניהם בעקבות השאלה שלך, אבל קודם בואי ננסה להסתכל עליהם בנפרד.

יש בנים שמתאהבים יותר מהר מבנות, כמו שיש בנות שמתאהבות יותר מהר מבנים. כלומר, הרבה פעמים כשזוג יוצא לדייטים, בשלב מסויים אחד מהם כבר 'מבין שזה זה' ורוצה להתקדם מהר יותר, ואילו הצד השני עדיין לא שם ובכלל לא בטוח. זה בסדר והגיוני. לפעמים באמת הצד הגברי, שמונע יותר על ידי השכל, יודע יותר מהר שזה מה שהוא חיפש, ולפעמים דווקא הפוך. חשוב לי להדגיש שזה לא אומר כלום על הצד ה"חושש" או על הקשר, זה טבעי ונורמלי שיש כאלה שמקבלים החלטות מהר יותר ויש כאלה שצריכים יותר זמן ותהליכים כדי לבחון את הדברים.

לגבי המגע, באמת אצל בנים המגע הפיזי הוא דומיננטי יותר מבנות. יצר המין הוא יצר חזק מאד שהקב"ה טבע באדם וכנראה לא סתם- מתואר בגמרא שכשניסו להעלים את היצר הזה, התוצאה הייתה שאנשים לא התחתנו ולא הייתה המשכיות בעולם. כח המגע שמחבר בין איש ואישה הוא חזק מאד, ואם משתמשים בו בצורה הנכונה, על גבי הקשר השכלי והנפשי, הוא גם קדוש מאד. הכח הזה לא ממומש עד גיל מאוחר מאד. הוא מתפתח אצל הנערים והנערות כבר בגיל ההתבגרות, והם צריכים לחכות איתו כמה שנים טובות (במקרה הטוב) וזה יוצר התמודדויות לא פשוטות.

כמו שאמרנו, באמת אצל בנים לפעמים הכח הזה חזק יותר מאצל בנות. בנות לעומת זאת, צריכות יותר "להרגיש" את הקשר, לחוות אותו, לדבר, לשמוע ולשתף. (כמובן שזה בהכללה, יש גם מקרים אחרים). אנחנו לא יודעים למה הקב"ה עשה את זה, אבל אנחנו יודעים שכדי למנוע את המצב שאת מתארת, הקב"ה גם יצר הגבלות. לכן הקשר מתחיל מדיבור ולא מנגיעה, לכן יש תהליך עד שמתחתנים.

בחור או בחורה דתיים שיוצאים לדייטים, בדרך כלל מנסים לחפש את מי שהם רוצים להקים איתו בית. בשלב הזה יש חיפוש בשכל, האם הבחורה מתאימה לי? האם זו מישהי שאני רוצה להקים איתה בית? וכל התחלת הקשר מבוססת על היכרות ראשונית ושיחה של רצון להכיר את הצד השני. אחרי שהכרנו קצת, מנסים לראות האם יש גם חיבור, קשר נפשי, האם כיף לנו לדבר ולהיות ביחד. אחרי שעברנו את כל התהליך הזה, והגענו למצב של קשר די מבוסס ואפילו כבר החלטנו שאנחנו רוצים להתחתן, בדרך כלל כאן תבוא ההתמודדות האמיתית עם הרצון לגעת ולקדם את הקשר שלב אחד נוסף. הרבה בחורים ובחורות מתמודדים כאן עם היצרים, וצריכים "להתאפק" עד לשלב החתונה.

אבל שימי לב שכששומרים על החוקים וההגבלות שהתורה נותנת לנו ולא מערבבים את המגע לפני שמגיע תורו (והוא האחרון בשרשרת), אז יש תהליך ארוך של היכרות וחיבור עד שמתחתנים. גם הזוג ש"מריץ" עיניינים הכי מהר, יקח לו לפחות חמישה חודשים מהרגע שמכירים עד לחתונה. וזה מה שיפה כל כך, אם היינו מכניסים את הנגיעה לפני כן יכול להיות שהיא הייתה קצת מעוורת את עיניינו, ולא בטוח שההחלטה להתחתן דווקא איתו הייתה מגיעה ממקום מושכל.

ולכן, למרות ההתמודדות התמידית עם הרצון והצורך במגע, אני חושבת שבחור דתי שיוצא לדייטים לא חושב כרגע על המקום הזה. במיוחד לא בהתחלה. קודם הוא ינסה לשאול את עצמו מה אני מחפש והאם הבחורה שנפגשתי איתה מתאימה לי, וכאן עדיין אין התמודדות קשה כל כך. לעומת זאת בשלב שיודעים שזה זה- לפעמים יותר קשה לחכות, אבל אז זה ממקום טוב כבר, ממקום של רצון לקדם את הקשר. כי מגע גופני שמגיע בזמן הלא נכון, מוקדם מדי, הוא באמת ירגיש לנו קצת לא טוב, קצת תאוותני כזה. אבל מגע שמגיע אחרי קשר טהור, אחרי חיבור נפשי ואמיתי בין איש לאישה בתנאים ובהגבלות הנכונות, אז הוא יהיה באמת טוב ויקדם את הקשר עוד כמה צעדים למעלה.

אני חייבת להגיד שהשאלה שלך באמת מעידה על מקום טוב בחיפוש קשר. על רצון אמיתי שלך לראות שהקשר עם בחור מסויים לא מתחיל ונגמר במגע הפיזי ביניינו, אלא מבוסס על חיבור אמיתי, קשר ואהבה, ולא על דברים חיצוניים. זאת גישה נכונה ואמיתית, ומרכז הקשר צריך להיות מבוסס על קשר ודיבור. על גבי זה יגיע גם המגע, וכמו שאמרתי כשהוא יהיה עם ההגבלות הכל כך מדוייקות שקיבלנו- הוא גם יקדם את הקשר ויהפוך אותו לטהור וקדוש.

זאת הסיבה גם שאחרי החתונה ההתמודדות לא פוסקת, גם אז יש פעמים שמותר לגעת ויש פעמים שאסור. התורה מזכירה לנו שהמגע לא יכול להפוך להיות מרכז הקשר, אלא תמיד תמיד צריך לחזק את הקשר במישור הנפשי, לדבר וליצור שותפות עוד ועוד, והמגע רק ישלים את התמונה.

בהצלחה רבה!

מוזמנת תמיד לשאול עוד.

הודיה.

כתבות נוספות