בית המשפט העליון הודיע אמש (ב') כי ידון בעתירות נגד חוק היסוד לצמצום עילת הסבירות בהרכב מלא של 15 שופטים בחודש הבא. מדובר במהלך חריג שמעלה את השאלה - האם לראשונה בג"ץ יפסול חוק יסוד שחוקקה הממשלה, ומה המשמעות של מהלך כזה לגבי מערכת המשפט והחקיקה הישראלית.
-
עוד באותו נושאמוביל מתווה הפשרה תומך בהחלטת בג"ץ, ומרגיע: "רחוקים מאוד מקץ הדמוקרטיה"
01/08/23 11:41
בשיחה עם "חדשות כיפה", מסביר פרופסור אריאל בנדור, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ומומחה למשפט חוקתי ומנהלי, מדוע החליט בית המשפט העליון לדון בהרכב מלא על עילת הסבירות ומזהיר מפני משבר חוקתי במידה והממשלה לא תקבל את הפסיקה שתפסול את החוק.
"גם הסמכות לחוקק חוקי יסוד, שיש להם דרגה של מעין חוקה - היא לא מוחלטת"
"הרכב של 15 שופטים הוא חסר תקדים וחריג", מסביר פרופסור בנדור, "ראשית, בית המשפט רואה את העתירות שהוגשו נגד החוק כרציניות. לא בהכרח הן יתקבלו, אבל נראה שלדעת הנשיאה חיות הן מעוררות בעיות משפטיות עקרוניות שראויות לדיון בהרכב כל כך מורחב. שנית, יש גם את השיקול של אמון הציבור. כדי למנוע טענות שאנחנו שומעים כמו מניפולציה בקביעת ההרכב. כשיש הרכב מלא הוא משקף באופן מדויק את הדעות המקצועיות של בית המשפט העליון ולא רק של שופטי ההרכב המסוים".
פרופסור אריאל בנדור צילום: אוניברסיטת בר אילן
שתי הגבלות על הסמכות לחוקק חוק יסוד
לדבריו, לפי התפיסה של הרוב בבית המשפט העליון, גם הסמכות לחוקק חוקי יסוד, שיש להם דרגה של מעין חוקה, היא לא מוחלטת ויש עליה שתי מגבלות. "ההגבלה הראשונה היא הדוקטרינה שקוראים לה 'שימוש לרעה בסמכות המכוננת': אסור לכנסת לחוקק חוק יסוד בנושא שהוא לא חלק מהמשפט החוקתי ואינו כלול בסמכות לחוקק חוקה, שמכוחה הכנסת מחוקקת חוקי יסוד. ההגבלה השנייה, המכונה 'תיקון חוקתי לא חוקתי', קשורה לתוכן של חוק היסוד: אסור לכנסת לפגוע, גם באמצעות חוק יסוד, פגיעה קשה בעקרונות היסוד עליהם מבוססת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. מה שבית המשפט יצטרך לעשות בהליך הזה הוא להחליט האם הופרה אחת משני המגבלות הללו".
תיקון עילת הסבירות בעייתי ומערפל את הכללים
לטענתו, חוק צמצום עילת הסבירות של הקואליציה הוא "בעייתי מאוד". "למרות שעילת הסבירות היא עמומה מאוד, ולדעתי ראוי להחיל אותה רק במקרים חריגים ביותר, יש קושי רב בצמצומה כפי שנעשה בתיקון לחוק-יסוד: השפיטה. העניין אינו מתאים לחוק יסוד, התיקון חל על למעלה מ-5,000 סמכויות שרובן אינן נוגעות לענייני מדיניות, ולא נעשה במסגרת חקיקה כללית של המשפט המנהלי הכללי אלא כתוספת לא מאוזנת. יש קושי מיוחד בהחלת התיקון על אי הפעלת סמכות, כשקיימת חובה חוקית מפורשת להפעיל סמכויות 'במהירות הראויה' על מינויים, כולל לתפקידים מקצועיים מובהקים. במקום להבהיר את הכללים הקיימים התיקון יערפל אותם עוד יותר. איני יודע כמובן מה בית המשפט יפסוק, משום שפסילת חוק יסוד היא צעד קיצוני שיכול להיעשות במקרים נדירים ביותר, אבל התיקון הזה בעייתי מאוד. כך במיוחד כשהוא התקבל בקולות הקואליציה בלבד, ללא הסכמה רחבה".
צילום: Yonatan Sindel/Flash90
"אם הממשלה לא תקבל את פסיקת בג"צ יהיה אסון"
בסיום דבריו, הביע פרופסור בנדור דאגה במידה והממשלה לא תקבל את ההחלטה בית המשפט העליון לפסול את החוק. "כשבית משפט פוסק - חובה לכבד את פסיקתו, ואני מקווה שזה מה שיקרה. אם זה לא יקרה ובית המשפט יקבל את העתירות והממשלה או הכנסת יודיעו שאינן מכירות בפסיקה - יהיה משבר חוקתי. זה דבר איום ונורא, אסון בקנה מידה היסטורי למדינה".