•  צילום: shutterstock

    לעבור את המעבר בהצלחה

    בעוד כמה ימים תחל שנת הלימודים וכל הילדים יחזרו לבתי הספר, הגנים והמעונות, לקטנטנים שהיו צמודים אלינו כל התקופה האחרונה יכול להיות קשה במיוחד המעבר, רויטל הניג שניר עם כל הטיפים כדי לעזור להם ולנו לעשות את המעבר בשמחה

    רויטל הניג שניר

    29/08/19 17:54

  • נטיות הפוכות

    יש שאלה שכבר הרבה זמן מעניינת אותי. אני לא יכול להבין איך ה' ברא גברים שאוהבים גברים. עכשיו אני אסביר, כל התאוות שהוא עשה\ברא לאדם הם תאוות שאפשר להתגבר עליהם, אך מיניות אי אפשר פתאום להחליף את נטיית המין שלך ולחיות עם זה כרגיל. ועוד גם יש מצווה להתחתן עם אישה ולהביא איתה ילדים. השאלה שלי איך זה איך הוא ברא אנשים עם נטיות אם זה דבר שלא נשלט, שאי אפשר להתגבר על זה? תודה רבה!

    הרב חנן שוקרון

    25/10/16 23:48

  • אחיה ארד, ויקיפדיה צילום: אחיה ארד, ויקיפדיה

    התמודדות עם מידת העצלנות

    מה מגלה לנו הרמח"ל בנוגע למידת העצלות? וכיצד מתמודדים עם אותה נקודה פנימית?

    הרב שמואל טל

    10/01/13 16:20

  • התייחסות הרבנים לנושא- הייצר המיני

    שלום כבוד הרב, בזמן האחרון עולות לי מחשבות בקשר לעניין של היצר המיני והתאחרות גיל החתונה. אני חושב שהרבנים(עד כמה שאני יודע) מתעלמים מבעיה רצינית שיש לנו היום בדור, ואני יסביר. מצד אחד התרבות היום משדרת כל הזמן את נושא המיניות, זה מתבטא ברחוב בסרטים בדיבורים, ואי אפשר להתחמק מזה, זה מקיף אותנו. מצד שני, אנחנו חיים בדור, שבו עניין החתונה הוא לא כל כך פשוט(בעיקר בציבור בדתי לאומי), וגיל החתונה מתאחר. ומשני הכיוונים האלה- תרבות מתירנית, וחתונה מאוחרת, נוצר קושי מאוד גדול לבחור הדתי לאומי לשמור על כל הנושא של היצר המיני. אין מה לעשות בגיל הזה היצר המיני בוער באדם(ברמות כאלה ואחרות), וכל התרבות מסביב משדרת מיניות ויצר, ולבחור הדתי אין שום אפשרות לספק את היצר עד החתונה, ואני חושב שזה יוצר קשיים מאוד גדולים אצל הבחורים הדתיים הלאומים. פעם הבעיה היתה פחותה, כי הנישואים היו פחות מסובכים, היו מתחתנים מוקדם ובלי יותר מידי בדיקות, כמו שנהוג היום אצל החרדים פחות או יותר, אבל אצלנו זה שונה, ואני חושב שזה יוצר בעיות מאוד גדולות. אין לי מושג מה הפתרון, אבל אני חושב שאין מספיק מודעות של הרבנים לבעיה הזאת, של היצר המאוד חזק שנמצא אצל הבחורים, וחוסר היכולת שלהם לספק אותו. זה לא טבעי, שבחור בן 24 או 25 לא יוכל לספק את יצרו, זה נורא קשה. חשוב לי להדגיש שאני כותב את השאלה הזאת מתוך התחושות שלי וההרגשות שלי, לא דיברתי עם יותר מידי אנשים על הנושא הזה, אבל אני חושב שהבעיה הזאת נוגעת לכולם ברמות כאלה ואחרות. אני כרגע בן 24, וההתמודדות עם היצר מאוד קשה עלי, ונפלתי כבר דיי הרבה פעמים, הלכתי לנערות ליווי, כי לא יכולתי להתאפק, והעניין הזה יצר אצלי הרבה קונפליקטים רציניים, כי אני רוצה להיות דתי, ואני מבין את החשיבות של היהדות, וחשוב לי לשמור על ערכי היהדות, אבל ההשתלטות על היצר המיני זה מאוד קשה, בעיקר כאשר אין "פת בסלו", ואין פתרונות למצב. אני מאוד רוצה להתחתן וכבר יצאתי עם מספר לא קטן של בנות, אבל עדיין לא מצאתי, זה מאוד מסובך, בעיקר בחברה שלנו. אני מקווה שהבנת את הנקודה שניסיתי להבהיר(למה אין התייחסות רצינית של הרבנים לכל השינויים שיש היום בתרבות, ושמאוד מקשים על הבחור הדתי לאומי, במישור של היצר המיני), אם אתה רוצה שאני אחדד את השאלה אני אשמח. שבת שלום.

    הרב ברוך אפרתי

    19/03/10 11:07

  • התמודדות קשה למול נטיות לאור התעללות מינית

    שלום לרב שמי יואל (שם בדוי) הסיפור שלי הוא מוגדר "קשה" אם כי לקח לי זמן להבין מה מה עבר עליי במהלך חיי. בגיל 3 עברתי התעללות מינית וניצול מבן משפחה והדבר גרם לי מגיל זה להיחשף, למין ולצרוך אותו על גווניו עם בן המשפחה ושאר מנצלים וחברים במהלך חיי. כל חיי הרגשתי שונה ומוזר , משפחתי היא קרשת יום שלא סיפקהלי את צרכיי בתור ילד ואף הסביבה שבה גדלתי התעללה בי באופן נפשי ופיזי , בילדותי עם התבגרותי (13) העטתי על עצמי מסכות רבות ונהפכתי "מוצלח" מוביל ומנהיג בישיבה ובצבא ועם החברים. את הנושא ההוא יחסית הדחקתי והוא היה קיים לרוב בפנטזיות(למעט קשר עם גבר בן 20 שנמשך מגיל 12 עד 22 כל מס' חודשים) עד שבצבא לאחר לחצים ותסכולים ונ\מצב משפחתי רעוע החלטתי "ליישם" את הנגזר עליי מה' ( כך חשבתי) ומכרתי את נשמתי לשטן הרע , ושקעתי בתהומות הגועל והזוהמה , תוך חניקת הנשמה שלי, חיפשתי חום והכרה במקומות אפלים, אצל אנשים אפלים , והדיכאון רק גבר ,עד כדי רצון למות בצבא בפעילות צבאית. ב"ה לאחר שלוש שנים של התפלשות בביבים הגיעה ישועתי ותפסתי עצמי בידיים ועברתי תהליך של גילוי עצמי וריפוי בסיוע אנשים מעולים כיום אני נמצא במקום אחר לגמרי, מחובר חזק ומתקדם. אך לצערי הרב ולכן אני פונה אליך הרב, אני לא מצליח להתגבר על הנטייה הזו לגמרי, היות ולא תמיד אני מרגיש מחובר לעצמי , ולא תמיד אני קורא את צרכיי כהלכה ואני מוותר ושאנן ואז אני מוצא את עצמי במאבקים קשים יום יום ואני מוצא שבעת מבחן אני כושל שוב ושוב למול המחשב , ואפילו נופל עם גברים ח"ן , וכל פעם מסרב להבין שזה לא אני באמת ושאני יכול להיות מחוץ לגמרי. וזה כמו 2 מסלולים מצד אחד מתקדם פלאים ומצד שני לא מתנתק מהעולם ההוא לגמרי זה מתסכל נורא!! אני לא רוצה לחיות חיים כפולים ויש לי חשש שזה הולך לכיוון הזה כיוון שהתחושה שלי השתפרה וגיליתי את עצמי וטוב לי עם מי שאני אך אני עדיין לא מתנתק לגמרי מזה, כבר עברו מעל שנתיים מאז. אני יודע שלימוד תורה וסדר יום יעזרו לי אבל הבעיה היא שכשאני נמצא בניסיון ( למול מחשב בעבודה למשל לבד , לאחר שבבית ניתקתי ) או אצל ההורים וכד' אני פשוט קורס אין לי מעצורים וזה נורא! אני מרגיש שבגלל שטבעו בי את הנטייה הזו בגיל קטן זה ממש חזק שם ומסרב לצאת לגמרי מה הרב מציע לי לעשות? תודה רבה וחג שמח שנזכה לישועות ד"א

    הרב ארז משה דורון

    07/05/07 19:10

  • נטיות הפוכות

    קודם כל,כל הכבוד לכם על כוונותכם הטובות והשקעתכם המרובה בשו"ת. אני בתיכון. ובנוגע לשאלה-עיינתי רבות בנושאי ההומוסקסואליות באתר והגעתי לכמה מסקנות,שבעיקרון אני מסכים איתם: הנטיות ההפוכות נוצרות בגלל בלבול וסטיות מרובות של הדור הזה,או זאת תכונה מולדת. ה' ברא את כולם בשביל ליצור חיים לעולם ולכן אדם יכול להתגבר על זה ולצאת מזה או לפחות לקיים חיי משפחה תקינים. לכן הכל שאלה של ניסיון,התגברות ועבודה עצמית. ואני אומר:אני בטוח שהתשובות האלו גורמות לאנשים ליהיות מבולבלים עוד יותר. מאז שאני זוכר את עצמי הבנתי שיש בי משיכה לגברים,לצד אלו שכן הצליחו בעזרת טיפול פסיכולוגי לצאת מזה,יש גם המון שלא הצליחו..אולי בגלל שזאת תכונה מולדת אצלם או אולי בגלל כל סיבה אחרת אני לא יודע. בוא נאמר שאני לא יצא מזה.איך לכל הרוחות אחרי שאתם כותבים פה שעיקר החיים,מהות החיים,והדבר האמיתי והיפה הוא הקמת משפחה,אהבה והתחברות עם האישה. איך אדם שלא יכול להגיע למצב כזה עם האישה יכול להקים חיים כאלו?איך?אתם מדברים פה שההומואים הם עצובים,לא מאושרים.נניח אפילו שאדם כזה כן הצליח להקים משפחה.האם הוא מאושר?מה הנקודות אור שיש לו בחיים?איפה פה השימחה?איך אדם יכול ליהיות מאושר לאורך זמן כאשר אין בתכלית אהבה והתחברות עם אישתו?איך משפחה כזאת יכולה בכלל להתקיים לאורך זמן?האם הרב מכיר בן אדם שלא יצא מזה ומקיים חיי נישואים מאושרים? האם נגזר על כל אלו שלא מצליחים להפטר מהנטייה לחיות חיים עצובים?מה התורה שלכם אומרת על זה?יש פה מישהו שמסוגל להביא תשובה שלא מתחמקת?תשובה חדה ועניינית?או שלא,אני יבין ויכבד את זה שאין .לפעמים עדיף לשתוק מאשר למרוח בתשובה שמבלבלת עוד יותר.זה פשוט בלתי נתפס,מצד אחד-מהות החיים והשמחה לפי התורה זאת המשפחה.מצד שני בן אדם עם נטיות אחרות פשוט לא יכול להנות מחיי משפחה מאושרים,ולו רק מהמחשבה שהוא שונה מהתפיסה הבסיסית של החיים ושל התורה.שלא נדבר על כל הבעיות האחרות שצצות וימשיכו לצוץ. אז נכון,אדם כזה יכול לעבוד ולתגבר,הוא יכול להוליד ילדים.אבל זה לא נתפס,אלו לא חיים בשבילי. כשהדבר החשוב ביותר אצל האדם היהודי פשוט לא קיים,חסר.מצטער,אני פשוט לא תופס את זה. מה אני אמור לעשות?! אבקש תשובה עניינית,ולא כמו "להתגבר" "לעבוד" וכו'.כי זה מת מזמן. על מה לעבוד? להתגבר?על מה? בשביל מה?כשאני יו

    חברים מקשיבים

    14/04/07 22:11

  • צבוע או אידאליסט

    לכבוד כל מן דבעי.. ידועה אמרתו של רבן גמליאל: ''כל מי שאין תוכו כברו אל יכנס לבית המדרש'', ובכן אין תוכי כברי בכלל. מצד אחד, <הצד החיצוני>, אני אידאליאסט ברמות מטורפות, הייתי מדריך שנתיים, אני מתנדב בכל דבר אפשרי, לומד דף יומי, שלוש תפילות, אנשים באמת תופסים ממני בחור רציני, כמעט בכל תחום אפשרי. מצד שני, אחת לתקופה מסוימת, כשאני נמצא לבד בחדר אני נכשל בעוון החמור של שז''ל ואתרי תועבה. כל פעם אני מבטיח לעצמי שזו הפעם האחרונה, ובכל זאת, לפני שאני מבצע את העבירה אני מודע ב100% למה שאני הולך לעשות- ובכל זאת- אני עושה את זה. אז מה אני בעצם? כל האידאליזם שלי זה סתם נאד נפוח?! אני עושה את זה רק לשם הסיפוק של התשבחות שאני מקבל אחרי זה? (כמו הגאוותן שמשפיל עצמו כדי שישבחוהו שהוא עניו במסילת ישרים). אם אנשים היו יודעים באמת מה אני עושה, כל המחשבה שלהם עליי הייתה משתנה ב180 מעלות. אני רמאי, שקרן, צבוע. אז מה אני בעצם? בתקופתו של רבן גמליאל היה נבצר ממני להיכנס לבית המדרש. אז אולי אני לא באמת אותו אידאליסט אלא סתם נאד נפוח.

    צוות ישיבת הר עציון

    07/03/07 23:55

  • דאגת יתר לזולת

    שלום לכבוד הרב בעת האחרונה אני מוצא את עצמי דואג לזולת גם אם איני מכיר אותו. אני פשוט רוצה לדעת אם לאותו אדם יהיה טוב . אני אסביר שמעתי שלאדם מסויים נפטרה אשתו בלידה. הרגשתי רע ופחד .איך אותו אדם מתמודד? האם הוא מתגבר ? ומאוד מאוד חשוב לי לדעת האם הוא יסתדר בחיים? האם הקב"ה יפצה אותו בהמשך והוא למשל ימצא בת זוג. מנסיונך וידיעתך במצבים כאלה השם עוזר ומפצה את האדם? האם השם מסדר את הענינים? האם יש דוגמאות בתורה לדברים כאלה? כיצד לא לפחד משמועות כאלה? תודה ובשורות טובות.

    הרב מאיר צוקרמן

    23/01/07 20:49