• אבל על הירצחו של הרב נחמיה לביא צילום: פלאש 90. הדס פרוש

    "הזמן מרפא, היא סיסמא שבמציאות לא תמיד מתקיימת"

    הסטודנטיות של מכללת תלפיות לחינוך לא הסתפקו בהכרת חללי ישראל רק דרך התקשורת והחליטו להעמיק בנושא באמצעות מפגשים עם בני משפחתם. בשבוע הבא הן יעניקו להם ספרים מיוחדים להנצחתם

    משה ויסטוך

    12/04/18 16:09

  • לא פצע, אלא זיכרון, סיור בפולין צילום: פלאש 90. יוסי זליגר

    הדרך הנכונה לציין את יום השואה

    אוכלוסיות רבות בישראל, לצד אנשי הדור השלישי, פחות חשים את הקושי שבאסון הנורא כפי שחווים הניצולים עצמם. לאור זאת, מציע הרב סנדרס להפחית את הנכחת השואה ולהתמקד יותר בזיכרון

    הרב אביע"ד סנדרס

    12/04/18 14:28

  • Yossi Zamir, פלאש 90 צילום: Yossi Zamir, פלאש 90

    הסיפורים של מדליקי המשואות

    שישה ניצולי שואה נבחרו להדליק את המשואות, לזכר ששת מיליון היהודים שנספו. שלושה מהם מעל גיל 90. זהו הסיפור של הדור שהולך ונעלם

    אפרת קרסנר, כיפה

    04/05/16 15:36

  • אחרי שנה, ועדיין זוכרת. (על מיתתן של צדיקים)

    שלום חברים מקשיבים, תודה רבה על עבודת הקודש שאתם עושים. שנה, כבר עברה שנה, שנה וחודשיים עברו מאז הפיגוע במרכז, והלב? הלב שלי ממאן לשכוח, לא רוצה לשכוח, הוא כואב. מדמם. אחרי הפיגוע במרכז לא בכיתי, לא הורדתי אפילו דמעה אחת, ואני יכולה להשבע שבכיתי וכאבתי רק ביום הזיכרון לשואה ולחללי מערכות ישראל, כאילו הקב"ה סגר לי את שק הדמעות, והרגשות, נטולת רגשות. הייתי אדם בכיין, מכל דבר בכיתי, הייתי אדם שהיו אומרים לו דבר אחד קטן, ונפגעת, והדמעות יורדות להן בקצב. מאז הפיגוע, בניתי חומה, עצומה שמרתי על הדמעות שלי, נטולת רגשות, לא נתתי לרגשות שלי לצאת החוצה, להתפרץ. הגיעה תקופה שכבר היה נמאס לי מהמצב הזה, שאני לא פורקת לפעמים, מה שהיה הסם שלי. שכבתי במיטה לילה אחד והתפללתי לבורא עולם שיחזיר לי את הדמעות,במילים האלו ממש, שיחזיר לי את הדמעות שאבדו לי, שנעלמו, הסם היחידי שלי. והנה, הוא החזיר לי אותן, הוא השיב לי אותן, אומנם לא כמו שבכיתי, אבל אני בוכה, רק עליהם. קשה לי לשכוח אותם, אני שומעת מוזיקה בלילה ומתחילה לבכות, מנסה לדמיין איך הם ישבו ולמדו ואז המחבל בן העוולה הזה נכנס פנימה, וריסס אותם, אחד אחד. המראות המדומיינים האלו לא מפסיקים להדהד לי בראש, הם כואבים בי, הם עוזרים לי כי הם מחזירים אותי לתלם, איזה רב אמר שהדמעות הן כמו מקווה, מטהרות את הגוף והנפש, הן דמעות אמת. אבל כואבות לי כ"כ. קשה לי לשכוח אותם, אני עדיין באבל על מה שקרה, והבטחתי שלא לשכוח אותם, וזה אסור, כי גזירה על המת שישתכח מהלב, אבל קשה לי. מה עושים מכאן? לאן הולכים? אני בסדר בכלל? תודה, דפנה.

    חברים מקשיבים

    27/07/09 14:45

  • זיכרון בלימוד

    אני לומד בישיבת הסדר ואני לא זוכר את כל או רוב מה שאני לומד הייתי רוצה לזכור את מה שאני לומד האם יש לזה איזה שיטה? או שאני צריך ללמוד כל ספר שאני לומד או כל סוגיה בגמרא שאני לומד 101 פעמים(כמו שכתוב בגמרא) ואז לעבור לסוגיה הבאה או לספר הבא?-(ואז ההיתקדמות שלי תיהיה אפסית)!!!. בקיצור מה לעשות בשביל שכוח הזכירה יחול עלי ואני יוכל לזכור את מה שאני לומד?

    הרב שמואל אליהו

    02/07/03 10:39

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר