סגור

יום העצמאות תשפ"א: אלו זוכי פרס ישראל

ארבע כלות וארבעה חתנים יקיבלו את פרס ישראל לשנת תשפ"א על תרומתם לחברה, למדע ולתרבות בטקס פרסי ישראל, שישודר במוצאי יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל

שירה שור, חדשות כיפה
ג באייר התשפא
,
15 באפריל, 2021 9:32
ארכיון: טקס הענקת פרס ישראל

ארכיון: טקס הענקת פרס ישראלצילום: פלאש 90. הדס פרוש

יום העצמאות ה-73: פרס ישראל הצליח לעורר השנה כמה וכמה סערות בנוגע למידת זכאותם של המיועדים לזכות בו, אך אף על פי כן, ארבע כלות וארבעה חתנים קיבלו את פרס ישראל לשנת תשפ"א על תרומתם לחברה, למדע ולתרבות. טקס הענקת הפרסים ינעל את אירועי יום העצמאות ה-73 של מדינת ישראל מחר (ה') בשעה 18:30.

שמונת מקבלי הפרס הותירו את חותמם בתחומים שונים ומגוונים: מחקר המקרא והמזרח הרחוק דרך ספרות ושירה וכלה במדעי החיים והטבע. 

 

חקר המקרא

פרופסור יאיר זקוביץ מהאוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל לחקר המקרא. הוא מיוזמי והוגי תוכנית "רביבים" להכשרת מורים להוראת מדעי היהדות. בנימוקיה ציינה ועדת הפרס כי "יאיר זקוביץ הוא מחוקרי המקרא המקוריים בארץ ובעולם. בעבודותיו חקר את ההיבטים הספרותיים של המקרא, ואת הפרשנות הפנים-מקראית והשתלשלותה לאחר המקרא. בחיבוריו פיתח שיטה מיוחדת לזיהוי קשרי גומלין בין ספרי המקרא, דרך משחקי מילים ושזירת מוטיבים. פרסם ספרים ומאמרים רבים וחשובים בעברית ובלועזית והעמיד תלמידים הרבה. זקוביץ גם תרם רבות לקרב את המקרא אל הציבור הרחב בפרסומיו ובהרצאותיו".

 

פרופ

פרופ' זקוביץצילום: דוברות משרד החינוך

 

מדעי המזרח הרחוק

פרופסור בן-עמי שילוני מהאוניברסיטה העברית הוא חתן פרס ישראל בחקר מדעי המזרח הרחוק. בנימוקי הוועדה צויין כי הפרס הוענק לפרופ' שילוני על תרומתו הייחודית לייסוד ופיתוח לימודי יפן במדינת ישראל. "פרופ' שילוני פעל רבות להעלאת המודעות ליפן ולמזרח הרחוק בציבוריות ובתקשורת הישראלית. הוא העמיד דורות של תלמידים, שרבים מהם השתלבו באקדמיה, בסקטור הציבורי ובסקטור הפרטי בישראל ובעולם".

עוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן, והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".

 

פרופ

פרופ' שילוניצילום: מאת בן עמי שילוני, ייחוס, https://he.wikipedia.org/w/index.php?curid=487228

 

חקר הזקנה

כלת פרס ישראל בתחום חקר העבודה הסוציאלית וחקר הקרימינולוגיה היא פרופ' אריאלה לבנשטיין מאוניברסיטת חיפה. פרופ’ לבנשטיין, ממייסדות החוג לגרנטולוגיה-מדעי הזקנה והמרכז לחקר ולימוד הזקנה באוניברסיטת חיפה, תקבל את פרס ישראל היוקרתי על תרומתה בתחום חקר הזקנה.

בנימוקי ועדת הפרס נאמר: "פרופ' לבנשטיין היא דמות ייחודית המשלבת ידע בעבודה סוציאלית, קרימינולוגיה וגרונטולוגיה. פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזיקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21 והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העלייה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים. יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים".

 

צילום: מאת עמי לבנשטיין, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=102477726

 

ספרות

כלת פרס ישראל בתחום חקר הספרות העברית והכללית היא פרופ' ניצה בן דב מאוניברסיטת חיפה. חברי ועדת הפרס כתבו בנימוקיהם כי בן דב "הגיעה להישגים במחקרי הספרות העברית מהיבטים אוניברסליים והשוואתיים, תוך בחינת הספרות העברית החדשה והעתיקה (מקרא) המתכתבת עם יצירות הספרות הגדולות של העולם המערבי".

עוד הדגישה הוועדה, כי ספרה האחרון של בן דוב, "חיי מלחמה", מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית. מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות.
בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ’ בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות “בדרכן”.

 

פרופ

פרופ' בן דובצילום: באדיבות משפחת בן דב

ההחלטה להעניק את הפרס לפרופ' בן דוב עוררה סערה כאשר אחת מחברות וועדת הפרס, פרופ' יפה ברלוביץ, הביעה את התנגדותה ואמרה כי "פרופ' ניצה בן דב היא חוקרת חרוצה ומגוונת, אבל היא לא עומדת בסימן המצוינות משכמה ומעלה, כפי שדורש הפרס". על אף טענותיה, קיבלה פרופ' בן דוב את הפרס.

 

קולנוע

הבמאית והשחקנית מיכל בת אדם היא כלת פרס ישראל בתחום אמנות הקולנוע. ועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי "מיכל היא יוצרת פורצת ומפלסת דרך בקולנוע הישראלי מזה חמישה עשורים. כשחקנית הופיעה לראשונה בסרטו של בן זוגה ושותפה משה מזרחי, שהיה מועמד לאוסקר בשנת 1972, 'אני אוהב אותך רוזה', שם גילמה את רוזה הדעתנית והמורדת. כתסריטאית ובמאית יצרה בת אדם את 'רגעים', שהוצג בהצלחה רבה בפסטיבל קאן בשנת 1979 ומהדהד ומזמן עד היום יצירה נשית, אישית וייחודית".

עוד הדגישה הוועדה כי, גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה בה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהטיבו לתמוך ביצירה קולנוע כפי שנהוג כיום, "יצרה בת אדם, במהלך השנים, עוד שניים-עשר סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו". בנוסף, ציינה הוועדה כי "הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".

 

מדעי החיים

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדעי החיים הוא פרופ' אלי קשת מהאוניברסיטה העברית, "על תרומותיו החלוציות בהבנת המנגנון בו תנאי מחסור בחמצן מעוררים צמיחה של כלי דם חדשים. לתהליך זה יש השפעות מרחיקות לכת על התפתחות מחלות רבות כגון מחלות רשתית העין וסרטן. תגליותיו אלו הביאו להכרה בכך שעודף חמצן הניתן בטיפול בפגים מוביל לעיוורונם והביא לשינוי בטיפול בפגים לאחר לידתם".

בנימוקי וועדת הפרס נאמר: "תגליותיו של פרפ' קשת הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופסור קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".

 

פרופ

פרופ' אלי קשתצילום: דוברות משרד החינוך

 

שירה

המשוררת והסופרת נורית זרחי היא כלת פרס ישראל בתחום ספרות השירה. "המשוררת והסופרת נורית זרחי היא קול נדיר ופלאי בספרות העברית",נכתב בנימוקי הוועדה. "המבחן העיקרי של ספרות מעולה הוא ייחודה וחותמה האישי, דהיינו התחושה שהיוצר מכונן דיבור משלו, עם אפיונים מיוחדים ושפה משלו שקל לזהותה. כל המרכיבים האלה חלים על נורית זרחי וזאת בהיקף עצום של יותר ממאה ספרים, ובסוגות ספרותיות של שירה, סיפורת, נובלות, ספרות ילדים, מסות ומאמרים".

חברי הוועדה אמרו כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיסית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".

 

נורית זרחי

נורית זרחיצילום: רוני טהרלב

 

תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה

חתן פרס ישראל למפעל חיים על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה הוא ד"ר יוסף צ'חנובר. בנימוקיה למתן הפרס ציינה הוועדה כי ד"ר צ'חנובר זכה בו "על תרומתו המשמעותית למדינה במגוון תחומי עשייה: הביטחון, הכלכלה, המשפט ויחסי החוץ, בשירות הציבורי ומחוצה לו. במהלך עשייתו רבת השנים הייתה לו השפעה מכרעת על קידום האינטרסים של מדינת ישראל בצמתי הכרעה רבים כגון הסכם השלום עם מצרים, הסדרת יחסי החוץ בעתות שלום ומשבר וכן בפעילויות מרכזיות הנוגעות לביטחון המדינה - גלויות ונסתרות מן העין".

עוד נכתב בנימוקי הוועדה כי "בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל. בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון: מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".

 

ד"ר צ

ד"ר צ'חנובר וגלנט בהודעה על קבלת הפרסצילום: עודד קרני, לע״מ

 

שני זוכים נוספים היו אמורים לקבל את הפרס, אך בסופו של דבר הוא נשלל מהם. הראשון הוא יו"ר זק"א, יהודה משי זהב, שהחליט לוותר על קבלת הפרס על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לאחר התפוצצות פרשת התקיפות המיניות והחשדות החמורים שעלו נגדו. השני הוא פרופ' עודד גולדרייך, מי שהיה אמור לקבל את פרס ישראל בתחום חקר המתמטיקה ומדעי המחשב, אך עם היוודע תמיכתו בחרם על מדינת ישראל, שר החינוך גלנט החליט לבחון מחדש את הענקת הפרס, והוחלט שהשנה גולדרייך לא יוכל לקבלו.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

יעל שבח צילום: באדיבות המצולם

"סליחה שלא מנענו ממשלת טרור": המשפחות השכולות זועמות

קרא עוד