בשנה זו מציינים רבים מאנשי הציונות הדתית את יום השנה העשרים לפטירתו של אחד מאדמו"רי המוזיקה היהודית המתחדשת הרב שלמה קרליבך.
ביום רביעי הקרוב צפוי המנצח והמנהל המוזיקלי מרדכי סובול להוציא אל הפועל פרויקט שאפתני וראשון מסוגו מבחינת היקפו, כשהתזמורת הפילהרמונית הישראלית תבצע את שיריו של הרבי המרקד בהיכל התרבות בתל אביב.
"קרליבך חיבר את כל שיריו עם גיטרה ולכן גם נקרא הרבי המרקד. היה עומד עם גיטרה ומשלהב את הקהל. אם היה יושב ליד פסנטר זה לא היה קורה", מספר סובול בראיון ל'כיפה'. "אחרי פטירתו לחניו נכנסו לבתי הכנסת אבל עדיין נחשבים כמוזיקת כיכרות. הגושפנקה שאנו נותנים לשירים הכרחית מכיוון שאנו הופכים את מוזיקת ה'עמך' למשהו יותר עמוק. אנחנו לוקחים מוזיקת כיכרות ומעבדים את הלחנים מבלי להוציא את הנשמה הקרליבכית, בעזרת הרכב ענק שירגש ומצמרר".
"מדובר בפרויקט לא פשוט", הוא מודה, "זה הקושי לקחת את האיש עם הגיטרה לרמה הקלאסית הגבוהה ביותר הקיימת במדינת ישראל בלי להוציא את הנשמה הקרליבכית".
בהופעה צפויים לשתף פעולה החזן יעקב למר שנחשב אחד החזנים הטובים בעולם וכן החזן הצבאי הראשי שי אברמסון. בנוסף יופיעו גם אוהד מושקוביץ, אברמי רוט ויצחק מאיר.
"השירים שמוכרים לנו בגיטרה ישמעו אחרת לחלוטין בעזרת ביצוע הפילרמונית", מבטיח סובול. "נאלצנו ליצור שתי מחרוזות כדי להקיף כמה שיותר חומר של קרליבך בנוסף למיטב שיריו".
"אני נמצא שנים בתחום החזנות", הוא ממשיך. "עשיתי כבר קונצרטים ברחבי העולם והלכתי על החבל הלא דק שבין החזנות לחסידות. עשיתי גור, בובוב ויזניץ, ועם זאת ישנה חצר חסידית שבה פחות נגעתי שנקראת חצר קרליבך. החלטתי לקחת את החומרים ולתת לו במה".
"היצירות של קרליבך מדהימות", מספר סובול. "עמד בן אדם עם גיטרה שידע בקושי ארבע אקורדים ויצר לחנים מדהימים. תדע לזהות את קרליבך גם בין מאה לחנים של יוצרים שונים. עשיתי כבר שני קונצרטים בחיי והאירוע הזה הוא משהו אחר לחלוטין. בהמשך ייתכן ונבצע את הקונצרט באולמות המפורסמים בעולם בעזרת התזמורות הפילהרמוניות הגדולות ביותר.
סובול אומר כי המוסיקה של הרב קרליבך עומדת במבחן הזמן וכי בארבעת האקורדים שלו היה מסוגל גם היום להרעיד לבבות ולהתחבר לציבור הרחב. "הוא מוזיקאי ענק. לכל לחן שלו אפשר להצטרף אחרי שמיעה ראשונה ואי אפשר להישאר אדיש כלפיו", הוא אומר ומוסיף כי לדעתו, לו היה הרב קרליבך נוכח באירוע המתוכנן בשיתוף התזמורת הפילהרמונית היה נפתח בפניו צוהר חדש לחיבור לחנים אדירים נוספים, "זה דבר שיכול לקרות רק לגאונים. הוא היה פשוט והוא היה גאוני והוא לא החזיק מעצמו".