חדשות כיפה

ביקורת קולנוע - "טובת הילד", בהשוואה ל"סיפור אחר"

חירות, משפחתיות, אמת ושקר - הם מוקד משותף לשני שני סרטים המוקרנים כעת בבתי הקולנוע. סרט ישראלי בשם - "סיפור אחר" וסרט אנגלי  ושמו "טובת הילד".

טובת הילד

טובת הילדצילום: צילום מסך

שני הסרטים עוסקים בדילמות מאוד עדכניות במרחב שבין חופש הפרט, אידיאולוגיות, ומוסכמות חברתיות. סרטים שיכולים לעורר שיח מעמיק מעבר לעלילות ומציאות אותם הם יוצרים. 

 

"סיפור אחר"

ברקע סיפור זה, מסופר סיפור נוסף של זוג המגיע לטיפול אצל הסבא הפסיכולוג במקרה של מחלוקת בעניין משמורת על ילדיהם.  זהו סרט קולח המספר שני סיפורים השזורים זה בזה, ופתרון האחד תורם לפתרון השני.

הסרט לעיתים מדרדר למחוזות המלודרמה, אבל בחלקים רבים שלו הוא מעמיק ומאפשר הצצה לנבכי נפש הגיבורים. למרות ששני הספורים תורמים זה לזה, הם לא מאפשרים העמקה בדמויות ובהבנת המניעים של כל אחד מהגיבורים במעשיהם לאורך כל הסרט. רמת המשחק של כל השחקנים אינה שווה ,אך בסך הכל יוצרת אמינות ומאפשרת לצופים כניסה לסיפור בצורה טובה. 

הסרט מתייחס לעולם ההורות, ושוזר אמרות שפר מעניינות שבוודאי יצוטטו גם בהמשך כמו למשל: "כשנולד לך ילד בעצם נולדים שני ילדים, הילד שנולד והילד שחלמת שיוולד. בשלב מסוים בחיים עליך לבחור איזה ילד לשחרר ובאיזה ילד לבחור".
 הסרט מלווה בשירה של נתן גושן, המגלם את דמותו של החתן העתידי, ותורמת רבות לאווירת הסרט. רמזים לסיפור העלילה בוטים מדי, והופכים חלקים מהסרט לקיטצ'יים, אך ההומור הישראלי המשעשע מצליח להעמיד סרט מעניין העוסק במלחמות ובדרכים לפתרון סכסוכים. 

לכאורה שוב סרט העוסק בעולם הדתי מול העולם החילוני, אבל זהו סרט המנסה למצוא מה עומד בין עולמות אלו. הסרט מציג פמיניזם עדכני בצורות שונות עד הרדיקלי שבהן, ובונה דמויות נשיות חזקות ליד גברים מבולבלים ומובלים. הסרט מציג את העולם החילוני והדתי כשני עולמות מקבילים שלכאורה לא יכולים להיפגש. אך בני האדם שבכל אחד מהעולמות הם הפתח למפגש ולחיים משותפים. נקודות המוצא של הסרט הם ערכים משפחתיים ואמת צרופה, המועצמים לאורך כל הסרט גם על חשבון ערכים נוספים. סרט המציג עולם של התנגשות בין הפוסטמודרנה והעולמות הערכיים של האדם ומה הן דרכי המילוט האפשריים ליצירת עולם אנושי נסבל.  

אבי נשר, ישראל 2018, 112 דקות.
 

לא לאלימות –   

צניעות – 

התנהגות ושפה –

ערכים –

שווה צפייה -

איכות קולנועית –  

לא לאלימות –   

 

 

טובת הילד - The Children act

הסרט מבוסס על רב המכר של איאן מקיואן. ספורה של שופטת מכובדת ועסוקה שרגילה להחליט החלטות הרות גורל בתחום המשפחה על בסיס יום יומי, לעיתים קרובות על חשבון הזמן עם המשפחה הפרטית שלה. ברגע של משבר אישי ביחסיה עם בעלה, היא מתבקשת לשפוט בתיק חדש שסובב סביב בחור צעיר ומבריק עם השקפת עולם שהיא פשוט לא מבינה. המפגש בין השניים יהיה בעל השלכות רגשיות עצומות בשביל שניהם וישנה את חייהם. 

זהו סיפור מהודק המאפשר להיכנס לעולמות מחשבה מורכבות של גיבוריו המרכזיים. משחק נפלא של אמה תומפסון, מוליך את הסרט כולו עם בימוי מדויק של דרמות אנושיות כפי שהקולנוע הבריטי יודע לייצר. גם בסרט זה, הדמות הנשית היא החזקה והמובילה, לעומת גבר המחפש את מקומו בעולם החדש. עולם המשפט בחברה פתוחה וליברלית, מועמד בסרט זה מול אמונות ודת ומול החירות האישית של האדם.

גיבורת הסרט מנסה לתמרן בין כל הערכים הללו בצורה מקצועית, חזקה ומאופקת. רק לקראת סוף הסרט, הגיבורה מתפרקת מהעולם הנוקשה בו היא חיה ומצליחה להתחבר לחייה האישיים ללא עזיבת חייה המקצועיים. 

 

אלו הם שני סרטים מעניינים המסוגלים לגרום לצופה לחשוב על סולם הערכים בעולמו, ביחס לעולם האמוני והרגשי בו הוא חי.   


לא לאלימות –  


צניעות –  


התנהגות ושפה –  


ערכים –

 
הנאה מצפייה –   


איכות קולנועית –  

 

 

כתבה: ציפי קלר - מנהלת הספריות ומרצה לתקשורת ולחינוך במכללה האקדמית הרצוג

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אבו מאזן צילום: פלאש 90

"ג'ייסון גרינבלט צריך להבין שאבו מאזן הוא רוצח שפל"

קרא עוד