שאלה
ב"ה
שלום רב יש לי מספר שאלות:
1. אני ילדה דתייה , בבית הספר שלי מתקיימות פגישות בין חילונים לדתיים כך שיוצא שאנחנו מדברות עם בנים בנושאים רבים. נגיד שאני ילדה מד קולנית ורענית, האם יש בזה דבר לא צנוע? האם להפגין את דעותיי זה דבר לא צנוע?
2. ידוע לי שיש עדיפות להתפלל בציבור זה הרבהיותר חזק ורצוי, אך לי אישית נורא נורא קשה להתפלל בציבור משום שדברים מסיחים את דעתי, אני ביישנית ועוד הרבה דברים , לרוב אני יודעת בתחושה של תסכולל גדול מהתפילה בבית הבפר שלי,לעומת זאת כשאני מתפללת לבד אני מרגישה ממש את הכוונה ואיך שאני מתקשרת עם ה' שזה ממש גורם לי להרגיש טוב. מה לעשות?
תשובה
שלום לך.
1. יש הבדל בין להגיד את דעתך, לבין להתבלט על רקע התנהגותי. חשוב מאוד שתאמרי את דעתך ותתרמי לדיון הנערך בכיתה, אולם ידוע ש"דברי חכמים בנחת- נשמעים", ולכן כדאי להיות מן המשתתפים המביעים את דעתם בנחת וביישוב הדעת, ולא בהתרגשות ובקולניות.
לבד מהמלצה זו, אין בכך בעיה צניעותית.
2. מכיוון שעל נשים אין חובה להתפלל בציבור, באופן עקרוני את יכולה להתפלל בבית. אולם, מכיוון שבמסגרת בית הספר יש חשיבות לנוכחות של כל הבנות, ומן הסתם בכיתה לומדים כיצד להתפלל, הלכות שונות הקשורות בתפילה, ואולי גם מקפידים על דברים שאינך שמה לב אליהם, חשוב מאוד להתפלל במסגרת בית ספרית.
מאחר ואת "מתחברת" יותר לתפילה אישית, אני יכול להמליץ לך על מספר דרכים בהן את יכולה למלא את הרצון לתפילה כזו:
א. להתפלל בבית הספר את תפילת שחרית, ובבית את מנחה וערבית.
ב. להקדים לתפילה בבית הספר את פסוקי דזמרה, אותם תאמרי בכוונה יתירה בבית.
ג. תוכלי לחבר תפילה קצרה משלך, אותה תאמרי בבית, לפני שאת הולכת לבית הספר, ובבית הספר תתפללי את התפילה ה"רשמית", עם כולם.
אור וטוב,
נחום.