שאלה
שלום,
הרבה פעמים כתובים בסידור דברים כמו:
להגיד פסוק של השם שלך כדי שלא תשכח את השם ליום הדין
להגיד את "למנצח בנגינות" בצורת המנורה
לכוון בשם ה' ובעוד חלקים לכל מיני שמות אחרים של ה' (אם הבנתי נכון)
שאלתי היא: זה באמת נכון? ועד כמה להתייחס לזה??
תודה
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
שלום רב
יישר כח על השאלה
קודם כל, מבחינת היחס הנפשי, כל דבר שכתוב בספרים יש לכבד ולהעריך. מאחורי כל דבר כזה, עומדים הרבה מאד עולמות רוחניים, והרבה מאד עומקים של מחשבה ושל אמונה
אמנם, אין זה אומר שחייבים לקיים כל דבר. ככלל, כל עניני הקבלה אינם חיוב אלא מידת חסידות ויש לבדוק כל דבר לגופו, האם נוהגים אותו, מה מידת החיוב, מה הקושי לבצע וכו'.
לגבי פסוק עם השם שלך, זה מנהג מאד מאד נפוץ ובאמת אין סיבה שלא לשמור עליו. מרן הרב קוק זצ"ל מסביר איך שלזכור את השם הכונה לזכור את המהות שלך, לא לאבד את העצמיות שלך בכל הרעש של החיים. כשאומרים פסוק זה בכונה זו, כל התפילה מקבלת גוון מיוחד ופנימי.
לגבי 'למנצח בנגינות', בעיקר נהגו בזה הספרדים ולא האשכנזים ולכן כל אחד יעשה כמנהג אבותיו
לגבי כונה בשם ה', זה תלוי. יש כונות שהן חובה, אלא שקשה לנהוג בהם (מבוארות בסימן ה' של השו"ע) יש כונות שאינן חובה, ויש לברר כל דבר לגופו.
מקוה שהועלתי מעט
טוביה
tsbias@Actcom.co.il