מיואשת...

שלום לך...
מקווה שלא איכפת לך אם לפני שאתייחס לתשובה שלך אני אשתף אותך בדבר הראשון שהרגשתי ישר שסיימתי לקרוא את השאלה.
כמו שאת יודעת אנחנו מקבלים הרבה שאלות שמחולקות למגוון נושאים: אמונה,מידות, חינוך, הדרכה וכו´...
לשאלות כמו שלך נראה לי צריך פשוט להוסיף את הקטגוריה:
לשלוח לקב"ה!
שיראה שיש גם בנות כמוך.
והשאלה שלך היא כמו בועה של חמצן ותקווה אמיתית שרשום עליה:
´ריבונו של עולם אני רוצה לעבוד אותך ולהתקרב אליך אבל אני לא יודעת איך!´
אני יודע שאת לא יכולה לראות את זה, כי את בתוך הבעיה,מבפנים.
אבל אנחנו, שמסתכלים על זה מבחוץ,כן יכולים.
ומה אנחנו רואים?
שעוד יש תקווה ובאמת לפעמים מספיקה אבוקה אחת שבאה ממקום פנימי ורוצה כל כך, להאיר את החושך המייאש הזה שעשו לנו כאן בנחישות וברגישות כמה אנשים.
ולי אישית...
נותר רק להודות לך על זה שאחרי אין ספור מלל משעמם ודוחה על עוד חקירה שנפתחה ויועצים למיניהם, מגיע סוף סוף משהו משמח ומעודד כל כך לקרוא.
אז קודם כל תודה רבה לך!
ולגבי עצם השאלה שלך, נראה לי שכדאי שנקדיש כמה שורות ללמה ומאיפה היאוש הזה מתחיל בכלל:
הבעיה הזו, שמשתקפת מהשאלה שלך היא תוצר ישיר של צריכת התרבות שחיה ונושמת כאן.
תרבות התוצאות:
אנחנו הולכים לבית הספר, כדי שנוכל להוציא ציונים טובים כדי שנוכל להתקבל לעבודה, כדי שנוכל לחיות כדי שבסוף אחרי שכולם כ-ו-ל-ם ייראו מה אנחנו שווים נוכל סוף סוף לשבת בשקט, להסתכל על כל התעודות שלנו ולהגיד לעצמנו תוך כדי טפיחה על השכם:
´שיחקנו אותה!´
ממש כמו בערב אחד שהייתי, בו כל אחד הציג את עצמו:
שלום קוראים לי...ויש לי תואר שני במנהל עסקים.
ואחריה בא מישהו, קשקש שתי מילים עם השם שלו וסיים בטון מנצח שהוא מסיים עוד מעט פסיכולוגיה קלינית.
יופי,חשבתי לעצמי
ובהזמנה נכתוב:
הננו מתכבדים להזמינכם לחתונת בננו
פסיכולוגיה קלינית עם בחירת ליבו מנהל עסקים
ובטח האבא יהיה הרב משהו...
אז כמו שאמרנו
מסכות ות-ו-צ-א-ו-ת.
כלומר אתה לא מי שאתה, אלא אתה מי שהנייר מראה שאתה.
או אם נרצה לסכם את כל הגישה הזו במשפט אחד שבטוח שמעת אותו:
´כן כן, אני יודע שיש לך כוונות טובות, אבל דרלינג, אם כוונות טובות עוד לא קונים לחם במכולת´.
וכתוצאה מכך, מתנהלים כל החיים שלנו.
חברה שלך השקיע ימים ולילות בפסיכומטרי, הגיע הציון והוא לא היה בהתאם לציפיות:
תסכימי איתי שיהיה מטופש לומר לה:
´לא נורא, העיקר שניסית...חוצמזה באמת השתדלת, ואני בטוחה שוועדת הקבלה תתחשב בזה´.
אחרי דברים ´מעודדים´ שכאלה כדאי שתמחקי את המס´ שלה מהסלולרי שלך כי ממילא לא נראה לי שתזדקקי לו..
וכך גם במציאת עבודה ואפילו בדייטים:
´אממ..הוא אמר שזה לא יילך ו...רגע, חכי שניה לפני שאת פותחת ת´ברז, הוא אמר שהוא באמת מעריך את ההשקעה שלך והנכונות, הנה, הוא אפילו השאיר לי סמיילי לתת לך..´.
ואז כשאנחנו מגיעים לעבודת ה´ ועושים את הפסיעות הראשונות שלנו וגוררים אחרינו את תפיסת העולם והמחשבה של ההעולם ´ההוא´ ה´אחר´, פתאום אנחנו מגיעים למצב לא נעים.
מנסים, רוצים, אבל עדיין אין מסגרת מתאימה והאולפנא לא החזירה תשובה והכול עדיין קשה כי אין תוצאות.
נכון שזה לא ממש דומה אבל עדיין יש קשר מסויים בין השאלה שלך לשאלות של בחורי-ישיבות שחשים גם כן מיואשים כי ה´לימוד´ לא הולך להם כל כך ואז הם נכנסים ל´משבר´.(משבר- תחושת חוסר אונים המלווה בתסכול שמקורו מקנאה ומתפיסת עולם בעייתית הדורשת תוצאות כאן ועכשיו בהתאם למה שמקובל ולא בהתאם ליכולת האישית).
עכשיו דבר ראשון שהייתי מייעץ לך לעשות בכדי למנוע את היאוש והתסכול הזה שאת חווה כתוצאה מדברים שנכון לעכשיו לא כל כך קשורים בך, הוא לדעת כשאנחנו נכנסים לעבודת ה´ אנחנו מוחקים את כל תפיסת העולם הזו שאומרת:
אנחנו מחשיבים רק את מה שאנחנו רואים
ואנחנו רואים רק תוצאות.
שזה אומר שאם אין לך תוצאות אז אנחנו בעצם לא רואים אותך.
חשבת פעם כמה חיצונית יש בגישה הזו?
כמה זיוף?
כי האדם יראה לעיניים וה´ יראה ללבב (שמואל א´ טז ז´)
אף אחד בעולם הזה לא יכול לראות כמה קשה לך וכמה הדרך החדשה הזו שבחרת בה, עולה לך בדמים.
זה לא מעניין אותם וגם אם כן, הם פשוט לא יכולים לעשות כלום בעניין.
כתבנו אף אחד...
טוב כמעט אף אחד.
מזל שלנו, שדווקא אותו אחד, שכן יכול לראות ולהרגיש ממש איתך, הוא גם זה שאצלו כל כאב שלך וכל תחושה של יאוש ותסכול נשמרים בכספת מיוחדת ולא רק זה אלא שהוא גם לא דורש תוצאות כאן ועכשיו:
באבות פרק ה משנה כג: נאמר: "לפום צערא - אגרא"
כמה המשפט הזה מעודד ונכון!
לפי הסבל שלך, המאמץ שלך כך בשמיים יחשיבו אותך.
מאוד קל ומפתה להסתכל על בנות של רבנים, שבאו מבתים מצויינים ולהגיד לעצמינו בלב:
´חבל שגם אני לא נולדתי בבית כזה´
ובאמת, אולי יש בזה משהו לא?
בת של רב ובטח רב מפורסם יכולה כנראה להתקבל יותר בקלות לאולפנא יוקרתית כזו או אחרת, וגם החתן שלה יהי´ה אחד כזה, עם ציציות מנשבות ברוח וכיפה לבנה גדולה גדולה שבת שחזרה בתשובה ובאה מבית ´לא עלינו´ חילוני יכולה רק לחלום עליו.
אז זהו שלא!
כל אחת ואחת נמצאת במקום שהקב"ה בכוונה ייעד לה כי זו הסביבה שבא היא תוכל להגיע לידי מימושה העצמי באופן היותר שלם וטוב.
וכל הקשיים האלה שנובעים לכאורה מעצם נקודת ההתחלה שלך, הם לא קשיים אלא רק כלים שניתנו לך בכדי שתוכלי להתקדם ולהוציא לפועל את הכוחות המיוחדים שהקב"ה הביא לך, שאלמלא אותם קשיים ואותה בעיה ספק אם אי פעם היית מודעת בכלל לעצם קיומם.
בזה שבכלל זכית לחזור בתשובה ראית שהקב"ה עוטף אותך בסייעתא דשמייא מיוחדת ובכלל, בת שעושה דבר גדול כל כך בטוח שצפונים לה בהמשך עוד דברים גדולים הן בהתקרבות לקב"ה והן בשאר נתיבות החיים.
לגבי מה שכתבת:
"בנאדם שחוזר בתשובה מנודה מהחברה הדתית כי אין למי לפנות..."
תרשי לי לא להסכים איתך כל כך ואני רק אומר בקצרה שבמונח ´החברה הדתית´ יש כמה וכמה סוגים וגוונים.
יש את החברה החרדית היותר סגורה כלפי חוזרים בתשובה מעצם היותה כפופה לכללים יותר נוקשים שנועדו לשמר ולהגן על המרקם החברתי הקיים בה.
ויש את החברה הדתית לאומית שמגלה יותר פתיחות מעצם ההגדרה שלה ומלבד זאת ישנם מספיק גורמים וגופים שאמורים לטפל במקרים בדיוק כמו שלך.
לכן אם היית שואלת אותי, זה לא שאת חס וחלילה מנודה.
מה פתאום!
כל חוזר ובעל/ת תשובה באשר הוא/י זוכה וראוי להערכה והוקרה ו"במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גדולים אינם עומדים" (ברכות ל"ד, ב´) זה לא רק משפט יפה אלא הרבה יותר דרך חיים.
נראה לי שפשוט לא חיפשת במקומות הנכונים.
לא יותר.
לגבי מציאת אולפנא או מסגרת מתאימה, הייתי אומר שעל מנת לתת לך תשובה יותר רצינית אנחנו צריכים לשמוע ולדעת יותר נתונים:
איפה את גרה?
מה מצב היחסים שלך עם הורייך?
האם הם גם חזרו בתשובה? האם איכפת לך לנסוע רחוק? וקצת יותר פירוט על הרמה הדתית שלך נכון לעכשיו.
באופן כללי ולא מחייב, ישנה פריסה כלל ארצית של אולפנות בארץ ולא חסרים ברוך ה´ מוסדות מתאימים צריך רק לחפש ולערב את הגורמים הנכונים.
ולגבי זה שהאולפנה לא החזירה תשובה...הייתי שולח עוד פעם מכתב או פשוט מרים טלפון.
הרי זה לא שיש להם משהו נגדך אז כנראה שמדובר בסיבה פשוטה וטכנית וכאלה כידוע לא חסרות.
תזכרי שהקב"ה מודע לכל הקשיים שלך והוא מצרף מחשבה טובה למעשה ויש לך גם במצב המתסכל הזה,דבר ששוה לכל הפחות ואף יותר מכל דבר אחר:
רצון ונכונות אמיתיים!
שיהי´ה לך יותר קל ואנחנו מחכים לקבל פרטים על מנת שנוכל להפנות אותך לגורמים הנכונים.
כמו כן כדאי לך ליצור קשר בטלפון עם הקו של ´חברים-מקשיבים´
בשורות טובות ושבוע טוב
אבינועם
avinoam811@gmail.com