לא תסור

שאלה

בס"ד

כידוע, קיימת בספר דברים בפרשת שופטים המצווה החשובה "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"

מצווה זאת מהווה לדעתי בסיס ליהדות כולה ולכל אורח החיים היהודי מכיוון שמרבית היהדות, החוקים, ההלכות וההרחבות נכתבו בידי חכמים ומצווה זאת נותנת להם תוקף.

בתורה שבכתב רשום בד"כ מעט מאוד "הלכה למעשה".

התורה עצמה לפי הבנתי רשומה במין קודים ורוב ההוראות וההרחבות הם פירושים של חכמים.

לדוגמא, כל השבת, מה מותר ומה אסור, מתוארת באמצעות כ-4 פסוקים מן התורה ואילו ניתן למצוא ספרי הלכה בעלי מאות דפים עם הלכות שבת.

הנחת תפילין מתוארת באמצעות כ-2 פסוקים ובשולחן ערוך קיימות עשרות הלכות בנושא וכו'.

פירוש מצווה זאת בהתאם לאיך שרבנים מציגים אותה כיום ולאיך שהיא מוכרת ביהדות הוא "החובה לשמוע לפסקי הלכה ולדברי חכמים"

אולם, לאחר שקראתי בספר דברים את הפסוקים הרלוונטים למצווה, כמובן עם פירוש, הבנתי שהיא מופיעה בהקשר אחר לגמרי ובפירוש אחר לגמרי.

להלן ההשוואה:

מבוססת על ספר דברים, פרק י"ז פסוקים 8-13.

איך המצווה מוצגת כיום על ידי רבנים ועל ידי היהדות:

*מי צריך לשמוע? - עם ישראל

*למי צריך לשמוע? - לפוסקי הלכה ולחכמים. לרב האישי.

*באיזה מצב צריך לשמוע? - כל מצב

*באיזה עניינים צריך לשאול ולשמוע? - כל עניין

מהרגע שאדם קם בבוקר ועד שהוא נרדם.

ואיך המצווה מוצגת על ידי התורה:

*מי צריך לשמוע? - לפי הבנתי עם ישראל

*למי צריך לשמוע? - לסנהדרין שנמצא בבית המקדש

"וקמת ועלית אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך בו"

"ובאת אל הכהנים הלוים ואל השפט אשר יהיה בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר המשפט"

"ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מן המקום ההוא אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך"

מודגש כאן שהשופטים יהו במקום "אשר יבחר ה'" שכיום לצערנו לא קיים.

*באיזה מצב צריך לשמוע? במידה ומדובר בעניין קשה לשיפוט שבית דין מקומי לא הצליח להכריע בו.

"כי יפלא ממך דבר למשפט" "דברי ריבות בשעריך"

לפי פירוש קסוטו: אם יזדמן דבר משפט שהוא יוצא מהכלל, עניין שקשה לדין בו.

"דבר משפט שהוא נפלא, קשה לדייני המקום ואינם יודעים מה להחליט, ולכן יש חילוקי דעות בינהם ואין דרך להכריע"

באיזה עניינים צריך לשמוע? בדיני נפשות, דיני ממונות ודיני טומאה וטהרה.

"בין דם לדם בין דין לדין ובין נגע לנגע"

בעיקר דיני מ

תשובה