שאל את הרב

הציבור הדתי לאומי

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 23/10/07 21:09 יא בחשון התשסח

שאלה

בעז"ה ובהשתדלותי.....

לכ' הרב יובל שרלו :

שלום! קוראים לי הודיה, אני בת 15 וחצי וגרה ביישוב דתי בבנימין, בזמן האחרון יש לי ממש בעיה עם הציבור הדתי-לאומי של ההתנחלויות, והייתי שמחה לדעת מה יש לרב לענות ולהגיד בנושא.

זה אמנם קצת מוזר וגם סטיגמטי להגיד דברים על הציבור הדתי ככלל, אבל זאת ההרגשה שלי והיא מיוחסת לכלל הציבור, ולא לאנשים ספציפיים.

כפי שציינתי, אני גרה ביישוב דתי- לאומי, יש ביישוב אנשים באמת מקסימים וטובי לב, אבל יש משהו שאני מאוד לא אוהבת בו.

ה'ציבור' שלנו נראה לי ציבור שמתנהג בצביעות, פוחד להתמודד עם בעיות החיים ופוחד לגדל ולחנך את ילדיו בתוך מציאות של מורכבות.

דיברתי לא-מזמן עם רב היישוב שלי על הנושא, הייתה לי איתו שיחה ארוכה, ובשלב כלשהו הוא אמר ש"ילדה שחיה במקום בו גרים גם אנשים שאינם שומרי דת ומצוות (ביישוב מעורב לדוג') היא פחות דתייה מילדה שחיה עם אנשים דתיים בלבד".

עם כל הכבוד שאני רוחשת לרב של יישובי, האמירה הזאת הכעיסה אותי ורק חידדה לי שאנחנו ציבור שלא מספיק מאמין ובטוח בדרכו,- אם המסקנה היא שכאשר ילד דתי חי במחיצת חילוניים-הוא פחות דתי, הרי שגם אם הוא חי במחיצת דתיים הוא פחות דתי!- רק שאז, הוא לא מראה את זה, או בכלל לא מודע לזה! ועושה את הדברים כמו 'רובוט'- רק כי זה מה שכולם עושים (כי אם הוא היה מאמין באמת ועושה את הדברים מתוך מודעות ושלמות- אז גם במחיצת חילוניים הוא היה שומר מצוות ומאמין)

באולפנה בה אני לומדת, מדברים איתנו המון על עמ"י ועל "להתחבר לעם" (כאשר רוב המורים גרים ביישובים דתיים)

סליחה על הבוטות שלי-אבל כשהם מדברים איתי על עמ"י, אני מרגישה שהם ממש צבועים! כי אפשר לדבר המון על "איך להתחבר לעם" ואח"כ לחזור לבית שנמצא ביישוב דתי ומסתגר...

אבל מה זה שווה?!

אני חושבת שאנשים פשוט פוחדים לגדל את ילדיהם במציאות מורכבת, שלא הכל בה מובן מאיליו, פוחדים להתמודד!

ולדעתי, דווקא כשמגדלים ילדים במקום בו לא כולם חושבים אותו הדבר- אז מגיעים לבירור נכון ואמיתי של הדברים, ושל הדרך בה אנו חיים (מכיוון שכשאדם חיי במציאות מורכבת- גם הוא עצמו מורכב יותר מבפנים)

ומלבד זאת- כל הזמן מדברים בציבורנו על אידיאלים, ערכים וכו', אז מה עם האידיאל של עמ"י?- אם עוסקים בערכים - אז עד הסוף!!

(אני חושבת המון- איך ניתן לשנות את המצב הזה ביישובים הדתיים

תשובה

שלום וברכה
אני שמח על מכתבך כי הוא מעורר עניין רב ומחייב דיון ארוך. ארשום רק את ראשי הפרקים.

א. קשה לדעת אם הנושא אותו את מעלה אכן מכליל בצדק את הציונות הדתית או שהוא נוגע רק לקבוצת אנשים בתוכה. בכל מקרה, הנושא הוא נושא חשוב גם אם מדובר בקבוצה מסוימת בלבד.
ב. הצביעות אינה מידה טובה.
ג. לא ניתן לקבוע כי ילד שחי בחברה עם חילוניים הוא פחות דתי, וזאת משתי סיבות. ראשית – במישור האמפירי. אף אחד לא מדד זאת כראוי, אולם את בוודאי מכירה הרבה מאוד ילדים בישובים דתיים סגורים שהקשר שלהם לאמונה הוא רחוק מאוד, ואת בוודאי מכירה הרבה מאוד ילדים בעיר מעורבת, שדווקא החיים בעיר המעורבת הביאה אותם למקומות גבוהים יותר. אולם הסיבה השניה היא העיקרית: יש להגדיר קודם כל מהו ילד "יותר דתי" ומהו "פחות דתי". שכן, גם אם נקבל את ניתוחו האמפירי של הרב אתו דברת, ויתברר שיש מחיר מסוים בשמירת מצוות מסוימות במגורים בעיר, יש לבחון ראשית מהו רצון ד', ומה טיב הזכויות הגדולות והרמה הדתית הגבוהה הבאה לידי ביטוי בעצם המעורבות בעם ישראל, בהשפעה עליו ובקירוב הציבור היהודי כולו (ולא רק הדתיים) לזהותו היהודית.
ד. צריך להיזהר גם מהצד השני. התחברות לעם ישראל כן יכולה להיעשות גם בהתנחלויות. אמנם אין "ככר עיר" משותפת, אולם יש הרבה אחרות, כגון: מקום עבודה משותף, אינטרנט, צבא ושרות לאומי וכדו'. הנושא העקרוני הוא זה שאת מעלה: צמצום הפער בין דיבורים לבין מעשים, ומי שמדבר על עם ישראל אך אינו פועל מתוך תפיסה כלל ישראלית ואינו נכון לצאת מעט מהבועה שלו ולהיות באמת קשור באומה – זאת בעיה.
ה. את צודקת בכלל שלגדל ילדים מתוך פחד זו מציאות לא טובה. את עוד יותר צודקת שלרוב דווקא כאשר מגדלים ילדים במציאות מורכבת ומצליחים בחינוך זה – הוא עמוק יותר.
ו. מה אני חושב שניתן לעשות ? אני חושב שכיום אנו מבינים שיש לדבר פחות על מסגרות ויותר על מהויות. אם אדם רוצה לגור בהתנחלות הוא רשאי לעשות זאת. אולם במגוריו בהתנחלות הוא צריך לשאול את עצמו כיצד הוא מביא לידי ביטוי אמיתי ולא הצהרתי בלבד את קשריו בעם ישראל, כיצד הוא בונה עמדת חיים עמוקה ומורכבת וכדו'. יותר קשה לעשות זאת כשאתה גר בצורה מבודדת, אולם גם יותר חשוב, ואם משקיעים בכך זה ניתן. ברם, את צודקת שהנטייה הטבעית היא לא לעשות זאת כשאתה גר באופן מבודד, ועל כן צריך להגביר את המודעות את הרצון ואת היכולת.


כל טוב ויישר כוח

כתבות נוספות