נוסח ברכת המזון

שלום רב לשואל

א. הבדלי נוסחים בין אשכנזים לספרדים יש כמעט בכל התפילות, ובחלק נכבד מהברכות, יותר מכך, ישנם הבדלי נוסחים גם בין האשכנזים לעצמם, במוצאים שונים (אשכנז או ספרד) וגם בין הספרדים במוצא שונה, יתכנו הבדלי נוסחים, הסיבה לכך, היא שכל אחד קיבל במסורת מרבו, ורבו מרבו, ואם היה במקום מסויים, מסורת מסויימת, ובמקום אחר היא עברה קצת אחרת, אז בכל מקום אמרו לפי המסורת שלהם, מזה נובעים ההבדלים בתפילה ובברכת המזון.

ב. ברכת המזון הינה ברכה שחיובה מהתורה, שכותבת: "ואכלת ושבעת וברכת את ה´ אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך", מכאן למדו חכמים שיש שלוש ברכות בברכת המזון: ברכה ראשונה היא ברכת הזן, ברכה על המזון, ברכה שנייה היא ברכה על הארץ, כמו שרואים בפסוק ´על הארץ´, ברכה שלישית היא ברכה על בניין ירושלים.

כמו כן הוסיפו חכמים ברכה רביעית ברכת הטוב והמטיב שפותחת ב´... האל אבינו מלכנו" ומסיימת ב"ומכל טוב לעולם אל יחסרנו".

נוסח הברכות- חז"ל (מסכת ברכות דף מח עמוד ב) אומרים ש "משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן, יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ, דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים. דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש, הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר. דאמר רב מתנא: אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב, הטוב - שלא הסריחו, והמטיב - שניתנו לקבורה".

ומסבירים הראשונים (רמב"ן שם) שלמרות שחיוב הברכות הוא מדאורייתא, למרות זאת מהתורה, היה יכול כל אחד לומר איזה נוסח שרוצה, ובכך לצאת ידי חובה, אמנם, באו משה יהושע ושלמה ותיקנו נוסח קבוע, אמנם, גם נוסח זה השתנה, (רמב"ן, ותשב"ץ ב, קסא) והותאם לענייני הזמן, ברור ששלמה לא ביקש: ´רחם נא... ובנה ירושלים עיר הקודש במהרה בימינו" שהרי ירושלים היתה בנויה בימיו, אלא ביקש שתמשך הצלחתה של ירושלים.

הסיבה לכך שהוסיפו ברכה רביעית, הטוב והמטיב, יש אומרים שזה על כך שהיתה תקומה למפלה אחרי מרד בר כוכבא בכך שהצליחו בסופו של דבר לקבור את כל הרוגי ביתר, ויש תקומה מבחינה מדינית, תקנו ברכה נוספת על השגחת ה´ שקשורה לעם ישראל, ולירושלים כדי להודות לה´, על דבר נוסף, ויש אומרים, שהוסיפו אותה אחרי בונה ירושלים, כיון שהיא סימלה את ירידתה של ישראל, שבימינו חוזרת ועולה, בזמן אתחלתא דגאולה, אך אחרי בונה ירושלים, שהיא ברכה של בקשה על חזרת ירושלים.

ג. האשכנזים נהגו להוסיף לפני ברכת המזון בימות החול, את המזמור ´על נהרות בבל´ לפני ברכת המזון כדי להזכיר את חורבן הבית לפני ברכת המזון, ובשבת שאין מזכירים את חורבן הבית מזכירים את שיר המעלות שמבטא את הגאולה. הספרדים נוהגים להוסיף פסוקים שקשורים לחשיבות הברכה כמו ´אברכה את ה´ בכל עת´, ופסוקים שמביאים לידי יראת שמים לפני ברכת המזון : ´סוף דבר הכל נשמע, את האלקים ירא...". במקרה הצורך, ניתן לדלג על פסוקים אלו שאינם חלק אינטגרלי מברכת המזון. (בנוסח חב"ד אומרים גם את מה שהאשכנזים אומרים, וגם את מה שהספרדים אומרים).

ד. לגבי רוענו ורענו, ישנה מחלוקת בראשונים המוקדמים, שהיו נוהגים ביום חול לבקש ´רענו´, שהוא לשון בקשה, שה´ ירעה אותנו, ובשבת שאין מבקשים בקשות, יש ראשונים שאמרו לשנות ל´רוענו´ שהוא קביעה ואמירה, ולא בקשה. אמנם, השולחן ערוך (סימן קפח סעיף ד) אומר שאין לשנות את הנוסח בין יום חול לשבת. אבל לדעת האדמו"ר הזקן בשו"ע הרב (באותו סימן) יש לשנות את הנוסח בין יום חול לשבת, ולכן בנוסח חב"ד בלבד, משנים את הנוסח, ובשבת אומרים רוענו, ולא רענו.

לגבי מגדיל ומגדול, ישנם שתי מקומות שבהם מופיע אותו פסוק בשינוי של המילה ´מגדיל´ או ´מגדול´, ועל זה כתב האבודרהם מגדולי סוף תקופת הראשונים, שבשבת יש לומר מגדול וביום חול מגדיל, וסיבה לכך היא (וכתובה שם עוד סיבה) שמגדול הכוונה כשדוד היה כבר מלך, ואילו מגדול, זה בתהליך ההמלכה, על דבריו ניתן להוסיף את דברי הרצי"ה שאמר סיבה נוספת על פי המדרש: (ילקוט שמעוני שמואל ב רמז קסד) "כתוב אחד אומר מגדיל וכתוב אחד אומר מגדול, ר´ יודן אמר לפי שאין ישועתה של אומה זו באה בבת אחת אלא מגדלת והולכת, ומהו מגדול שנעשה לה מלך המשיח כמגדל גדול, שנאמר מגדל עוז שם ה´ בו ירוץ צדיק ונשגב" כלומר, המילה ´מגדיל´ היא פועל, שישועת ה´ היא גדלה והולכת, ואילו המילה ´מגדול´ היא מבטאת את שם העצם, ה´ הוא כבר גרם לגדולה, ויצר מגדל, זו הגאולה בעצמה, ובשבת אנחנו יכולים להרגיש את הגאולה בצורה יותר חזקה, כיון שאנחנו מחוברים לעולם הבא, וביום חול שאיננו רואים את הגאולה ממש, אנחנו רואים רק את התהליך שקורה את ההתקדמות של העולם לקראת ישועת ה´. (גם זה כמובן אנחנו משתדלים לראות, ולא תמיד מצליחים, אבל אנחנו אומרים כדי להתקדם בהבנה הזאת).

ה. לגבי אמירות אחרות: אנחנו מוסיפים בברכת המזון כל מיני הוספות שאנחנו מבינים שהם קשורות למה שהקב"ה נתן לנו את האוכל, ואנחנו מבינים שאנחנו צריכים להודות לא רק על האוכל, אלא גם על הארץ שה´ נתן לנו לאכול בה, וגם על כך שנתן לנו את ירושלים, ואנחנו רוצים שיבנה אותה, כיון שאנחנו מבינים שהמזון של עם ישראל, מבחינה רוחנית מושפע מארץ ישראל והצלחתה, ומירושלים והצלחתה, כיון שפרנסת עם ישראל איננה פרנסה גשמית, אלא פרנסה שמושפעת על ידי השם, ורק ניתנת על ידי הכלים הגשמיים. (ורואים את זה היום במוחש, איך שמדינת ישראל מצליחה מבחינה כלכלית כנגד כל סיכוייה ב- 60 השנים האחרונות, ואיך היא מצליחה לשמור על יציבות כלכלית כל הזמן, בזכות השגחת השם עלינו, שהיא מעבר לטבע הפשוט).

בברכה,

עקיבא כהנא

לגבי דברים נוספים שכתבו לגבי הפסוקים שאומרים לפני ברכת המזון, ועוד דברים בברכת המזון עייני בקישור:

https://www.kipa.co.il/ask/show/228442