לשון הרע לתועלת

שלום.

נדמה לי שהציטוט הוא לא "לנחם את המשפחה", אלא "לנחם את המושפל".

אם אינני טועה, הכוונה בזה היא לדברי החפץ חיים, בהלכות לשון הרע, כלל ה', סע' ג' בהגהה, ביחס לאיסור לומר על מישהו שהוא שוטה וכיוצא בזה, שכתב: "ואם מכוון בזה להשקיט המריבה, כגון שהוא רואה לראובן שיש לו שנאה על שמעון על איזה דבר שעשה לא או שדיבר נגדו, מותר לו לומר לראובן שלא נתכוון בכל זה להתריז נגדו, רק סיבת שטותו גרמה לזה, כדי להקל השנאה שבלבו, ומצוה נמי איכא".

ובכלל ח', סע' ח' כתב: "ודע דמה שיש אומרים דמותר לספר לשון הרע על בעלי המחלוקת, דווקא אם הוא רואה שעל ידי שיגלה לפני אנשים את גודל תרמיתם בזה העניין ויראו שאין הדין עמם, מתוך זה תושבת המחלוקת, אבל בלאו הכי אין שום חילוק בדבר. גם צריך לאלו הפרטים שאבאר: א. שהדברים שעל ידן הוסכם בדעתו שהם בעלי מחלוקת ידע מעצמו ולא יסמוך בזה על שמיעה מאחרים, אם לא שנתברר לו שהוא אמת. ב. צריך שיכוון לתועלת הנ"ל ולא מצד שנאה. ג. אם באפשרותו להשקיט המריבה באופן אחר, שלא יצטרך לדבר עליהם, כגון על ידי הוכחה וכיוצא בזה, אסור לספר לשון הרע עליהם, אם לא שהוא ירא להוכיחם פן כשידעו בעלי המחלוקת מזה שאין דעתו עמהם יפרו עצתו, ושוב לא יהיה לו עצה איך לתקן את הדבר, אך בעניין כזה צריך שיקול הדעת גדול, ולא ימהר להחליט הדבר בדעתו להטיל שם בעלי המחלוקת על צד אחד, רק שיתבונן היטב על פי התורה מי הם בעלי המחלוקת. ואם אינו יכול לברר בדעתו הדין עם מי, שב ואל תעשה עדיף."