שאל את הרב

למה אין לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב??

חדשות כיפה הרב שלמה בן אליהו 29/06/14 18:49 א בתמוז התשעד

שאלה

בס"ד

שלום הרב,

השנה יחול ראש חודש ניסן בשבת, ואני רוצה להיות מן המתחסדים ולברך ברכת האילנות בראש חודש , האם מותר הדבר?

אשמח לתשובה מפורטת, תודה

👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

תשובה

בס"ד

שלום וברכה

אכתוב לך את תשובת בני הרב אלעזר הי"ו :

[אין לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב הן מצד ההלכה, הן מצד הקבלה, והן מצד המנהג, וכן המנהג ברוב ככל קהילות הספרדים והאשכנזים], ואפרט דברי:

[1. מצד ההלכה]- כתבו הפוסקים שאין לברך בשבת ויום טוב כדי שלא ישכח ויתלוש .

(כן כתב הרב חיים פלאג´י זיע"א במועד לכל חי סימן א אות ח, ולמרות שחזר בו בשו"ת לב חיים חלק ב סימן מד, טעמו עומד, וכן כתב לאסור מרן רבנו יוסף חיים זיע"א בהגדת אורח חיים עמוד ז´ סעיף ז´, ובספרו הקדוש מקבציאל פרשת צו אות ז, וכן כתב הגאון רבנו יעקב חיים סופר זיע"א בסיפרו כף החיים או"ח סימו רכו סעיף קטן ד, ועיין עוד בכה"ח סימן שלו´ ס"ק סא´- ובין תבין שאין להביא ראיה ממה שכתב השולחן ערוך באו"ח סימן שלו´ סעיף י´, וכן כתב לאסור לברך בשבת בנתיבי עם סימן רכו´)

[והחכמים האלה ידעו את הכלל של : "אין גוזרים גזירות מדעתינו"] (ראה גנזי חיים מערכת ג כלל כו, שו"ת רב פעלים א או"ח סימן כה , בן איש חי שנה א פרשת שופטים אות כז ועוד..) [ובכל זאת כתבו זאת.], ואף לדעת האומרים שאין לגזור גזירות מדעתינו - בחשש קרוב ביותר גם הם מודים (השדי חמד בסיפרו מכתב לחזקיהו חלק התשובות סוף סימן ד´,ד"ה ומכל מקום דף כה´סוף עמודה א´)

לך נא ראה מה שכתב בזה בספר מעשה חמד פרק יט עמוד רסג´ שמנהג אלכסנדריה היה שאחר ברכת האילנות תולשין פרח מן העץ כדי לברך עליו את ברכת הבשמים .. ומצאתי מנהג זה גם בספר פרסומי ניסא - הגדה של פסח שנת תר"ך שהודפסה בליורנו, והגאון המפורסם הרב יעקב רקח ע"ה כתב שם את ההלכות, ובעמוד כז´ עמודה ב´ (במהדורה הישנה) מביא שכך נהגו אצלם,[ונמצא שיש כר נרחב לחשש של שמא יתלוש].

[2. מצד הקבלה] - ביום חול מבחינה רוחנית כל הבירורים של ניצוצות הקדושה נעשים בחינת [אוכל מתוך פסולת], ובשבת הבירור הוא של [אוכל מתוך אוכל], וע"י הברכה של ברכת האילנות נעשה בירור של [אוכל מתוך פסולת] (כן כתב רבנו יוסף חיים במקורות שנזכרו לעיל, וכן כתב כה"ח הנזכר לעיל רכו´,ס"ק ד, וכן כתב גם בשו"ת ישכיל עבדי חלק ח´ בהשמטות בסימן יז´, ולביאור דברים האלו עיין בספר הליקוטים לרבנו האר"י זיע"א בפרשת בהר סימן כה´, ובנהר שלום דף כה´ עמודה א´, ןבשו"ת רב פעלים חלק א´ סוד ישרים סימן ד´, ובהקדמה לפרשת בשלח בשנה שניה של הספר הקדוש בן איש חי הלכות, ועיין מה שכתב בזה בספר פסח ציון של הרב בן ציון מוצפי עמודים כט´-לב, וראה דרך מצוותיך סוף מצוה קב´ דף צ´ עמוד א)

[3. מצד המנהג] - [כף החיים] (לעיל רכו,ד) [מעיד: "וכן עמא דבר" - שהמנהג לא לברך בשבת], ו[כן המנהג בחברון ]כפי שהעיד הרב אליהו מאני בשיח יצחק דף קסג´ עמוד ב, [וכן נהגו בתוניס וג´רבא] (ברית כהונה מערכת ב אות כ, הרב מאיר מאזוז שליט"א באור תורה תשנג סימן פב עמוד תנז, עלי הדס פרק ד סעיף יט, מורשת אבות מנהגי פסח אות ד, ובשו"ת מעשה ניסים חלק ב סימן קמח´ כתב [שמעולם לא ראינו לא בארץ ולא בחוץ לארץ שבירכו ברכת האילנות בשבת ויום טוב], ועיין עוד בספרו בחלק ב´ שאלה קמז´ ובחלק א של ספרו בסימן קסז´,ושם כותב שנוהג לברך בחוה"מ, ומסביר מדוע לא מקדים הוא´) ,[וכן מנהג יהודי בבל] (ראה תפארת יוסף זליכה סוגיות בש"ס עמוד תטו´- תטז אות ה´-ז´), [וכן מנהג מרוקו ](מגן אבות עמוד קסח וראה הערה 157 שם, וכן כתב בנר המערב עמוד דש, וכן הוא בסידור אבותינו עמוד 729, ובספר משולחן אבותינו שער ג סעיפים עו-עז, ושם כתב: שלא נהגו במרוקו לברך ברכה זו בשבת ויום טוב, וכן ובעטרת אבות חלק ב עמוד רלט, [וכן הוא מנהג יהודי לוב] (נחלת אבות מנהגי פסח אות ג, אזמיר (מועד לכל חי א, ח) [וכן נהגו בכל ארצות ספרד לבד מקושטא ](כמובא עדות במועד לכל חי הנ"ל, [וכן העיד הרב יוסף זליכה ע"ה שכך ראה נוהגים את הפרסים, הטריפוליטאים, האלג´יראים, התוניסאים והמרוקאים ](תפארת יוסף הנ"ל, ועיין עוד בכה"ח תצ´ ס"ק עח )

[וכן הוא המנהג בארצות אשכנז ] כפי שמעיד הרב פרידמן בסיפרו אוצר ההלכות ג´ סימן רכו´ הלכה ד´ דף ערה´, הובא בפרי חיים סימן ב´ לגאון הגדול הרב יעקב חיים סופר שליט"א.

וכן כתב [בספר התודעה] (בחודש ניסן , תחת הכותרת חודש שקובע לברכה), וכנודע שאת ההלכות בספר זה לאשכנזים כתב הגאון הרב שלמה זלמן אויירבאך זצ"ל, ועיין גם שמירת שבת כהלכתה במהדורה החדשה עמוד 411 הערה עח´).

ומכאן תשובה מוצאת למה שכתב בפסקי תשובות בסימן רכו אות ג עמוד תתקכה הערה 37 שהגרש"ז אויירבאך היה מברכה אף בשבת - שמשמע מנוסח זה שהוא לכתחילה, אמנם ניסוח זה אינו מדוייק , [המעיין בהליכות שלמה פרק שני חודש ניסן עמוד לב´ הערה 10 יראה שכתב שם שאירע שברכה אף בשבת, ומשמעות הדבר שאינו לכתחילה. ]

וכן ממשמעות לשונו של הפסקי תשובות שם משמע שדעת [הרב יעקב קנייבסקי] זצ"ל לברכה לכתחילה בשבת- ואינו מדוייק הדבר, אלא ,שבאורחות רבנו מסופר עליו שהיה חלש מאוד ולא היה בא לבית הכנסת כלל בימי החול, רק בשבת היה מגיע לבית הכנסת, וכשהיה רואה בדרך אילנות היה מברך.., ומשמעות הדבר היא [שאינו לכתחילה]

וכן מתבאר בספר אשרי האיש [פסקי הגרי"ש אלישיב] עמוד שכה´ שאפשר לברכה בשבת, מלשון אפשר משמע [שאין זה לכתחילה]

ומה שהגאון האדר"ת זצ"ל היה נוהג לברך ברכת האילנות בשבת כדי להשלים למאה ברכות (נפש דוד עמוד 138, ובשו"ת משנת יוסף ליברמן בחלק א´ סימן סא´ נשאר בצ"ע אם יש לעשות כך), כתב כתב עליו הגאון הגדול הרב יעקב חיים סופר שליט"א בסיפרו פרי יצחק סימן ב´ עמוד יט - [שאם הרב האדר"ת היה רואה את מה שכתבו המקובלים שאין לברך ברכה זו בשבת- היה חוזר בו.]

לך נא ראה מה שכתה הרב האדר"ת בעצמו בספרו סדר אליהו עמוד לז´ שהלך אחר מיטת אביו בהלוויה ולא שמע לדברי המקובלים, ומצטער הוא על כך, ובעמוד נה´ שם כתב הרב האדר"ת שאולי בגלל זה מתו בניו בחייו השם ישמור .

[וכן נהגו בבית מדרשו של הגאון הרב שמואל הלוי וואזנר זצ"ל שלא מברכים את ברכת האילנות בשבת] (קובץ מבית הלוי ג´ עמוד טו´ סעיף א)

[וכו כתב הגאון הרב יהודה עמיחי שליט"א שלכתחילה יש להימנע מלברך ברכה זו בשבת] (אמונת עיתך תשנז´ גליון 16 עמוד 36)

[וכן כתב המקובל זקן המקובלים הרב יצחק כדורי ע"ה שלא מברכים ברכה זו בשבת ](דברי יצחק שער מועדים וזמנים סימן א´ עמוד קיז´, [ושם כתב שמעולם לא שמענו ולא ראינו שבירכו בשבת])

[וכן כתב המקובל הרב יעקב הילל שליט"א שאין לברך בשבת] (שו"ת וישב הים חלק ג´ סימן כא)

וכן כתב בדברי שלום ואמת (עפגי´ן) חלק ז´ עמודים רכא´-רכו´

[וכמו שסיכם זאת הגאון הרב יצחק ברדא שליט"א: "ומזקנים אתבונן שמעולם לא בירכו ברכת באילנות בשבת"] (שו"ת יצחק ירנן חלק ז סימנים כג´-כד´, וכן בחלק ט´ סימן כד´, וראה גם בהסכמתו לספר פרח מטה אהרן של הרב אדיר הכהן שליט"א, וראה פרח מטה אהרן עמוד קלה´ובהערה 119 שם )


[וראה מה שהתכתבתי בזה עם הגאון הרב צבי רייזמן שליט"א שאמרתי לו שהמנהג לא לברך ברכת האילנות בשבת], וקבע מכתב זה בסיפרו רץ כצבי עניני נשים בהלכה חלק ב סימן לז´ בדין ברכת האילנות עמוד תרנט´.

[נסכם ונאמר: רוב הפוסקים בדורנו כותבים שאין לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב, וכן המנהג ],

וכן כתב [חכם בן ציון אבא שאול ע"ה באור לציון] חלק ג´ סימן ו´ תשובה ה´ שכן המנהג, [וכן פוסק מרן מלכא, הראשון לציון המקובל האלוקי , אביהם של ישראל הרב מרדכי אליהו זיע"א ] במאמר מרדכי למועדים עמוד 32 סעיף ד, וכך היה נוהג בעצמו שאם חל ראש חודש ניסן בשבת היה מברך הביום ראשון , כפי שזכיתי וראיתי אני הכותב , וכן מובא בספר באור פניך עמוד 263,

[ובהיות דודי הרב רן בן משה הי"ו הרב של מושב נתיב השיירה אשר הוא מושב מסורתי-חילוני והאנשים שם באים לבית הכנסת רק בשבת שאל בזה את דעתו של מרן הרב זיע"א מה עושים לגבי ברכת האילנות, וענה לנו הרב - מוטב שלא יברכו כלל, מאשר שיברכו בשבת ](וראה סיפור נפלא לגבי בירור הניצוצות בברכת האילנות במאמר מרדכי שיעורי יג´ אלול עמוד רלז´)

[וכן דעת הראשון לציון רבה של ירושלים הרב שלמה משה עמאר שליט"א שאין לברך בשבת ](תנובות שדה 41, עמוד 16 הלכה ג, וכן הוא בהגדה של פסח שלו "מימים ימימה" עמוד ד´ סעיף ו´, ושם כתב:"[גם במקומותינו הן בארץ והן בחו"ל, לא שמענו ולא ראינו שיברכו בשבת"], וכן בירך הרב הלכה למעשה השנה ביום ראשון ב' ניסן)

[וכן דעת הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זיע"א שלכתחילה מהיות טוב יש לברך ברכת האילנות ביום חול כשאין חשש שיפסיד את הברכה, ורק אם לא נזדמן לו לברך אלא בשבת הסמוכה לסוף חודש ניסן, וחושש שמא יפסיד ברכה זו לגמרי- אז יברך ברכת האילנות בשבת] (שו"ת יחוה דעת חלק א´ סימן ב´, חזון עובדיה פסח עמוד כ,וראה אורחות מרן עמוד תשפג´ מה מספר הרב דוד יוסף שליט"א על אביו ע"ה, איך נהג בברכת האילנות)

[על כן למעשה - כאשר מגיע ראש חודש ניסן יש להזדרז ולברך את ברכת האילנות בראש חודש ] (לשון חכמים חלק א´ סימן מב´, ובתפארת יוסף זליכה הנזכר לעיל בעמוד תטז´מספר על חכם דוד ע"ה נכד הרי"ח הטוב זיע"א שסיפר על זקינו שביום ראש חודש ניסן היה אוסף מנין אנשים ויוצא איתם לגינות ולפרדסים ומברך שם ברכת האילנות, ועושים שם לימוד וסעודה, והיה הרב דורש בעניני דיומא, וכעין זה העיד על עיר מולדתו בגדד המקובל הצדיק הרב סלמאן מוצפי ע"ה הובא בספר פסח בציון של בנו הרב בן ציון מוצפי שלט"א בעמוד לז´ סוף הערה ח´)

[וזריזים מקדימים למצוות עדיף על ברוב עם הדרת מלך] (כן כתב החיד"א בברכי יוסף או"ח סימן א אות ז, ובמחזיק ברכה או"ח רכט,ז, וברוח חיים (פלאגי´) או"ח רכט, ג´, ובשדי חמד כללים מערכת ז´ כלל ז´, וכן כתב הגאון הרב משה לוי זצ"ל בסיפרו ברכת ה´ חלק ד´ פרק ד´ הערה 62)

[וכשחל ראש חודש ניסן בשבת - מברכים את הברכה רק ביום ראשון, ואין לחוש מצד זה שמחמיץ את המצוה ואינו מזדרז בעשייתה, כי אם מעכבה כדי לעשותה טוב יותר מותר הדבר] (כן כתב בשו"ת חכם צבי סימן מה´, ברכת ה´ חלק ד´ פרק ד´ הערה 29 והערה 114, וכן כתב בשו"ת יביע אומר חלק ב´ יו"ד סימן יח´ אות ז )

וכן שמעתי בערב שבת קודש פרשת תזריע ברשת מורשת ששאלו תכלס´ את הרב בן ציון מוצפי שליט"א מתי לברך, והוראה לשואל לברך ביום ראשון ולא בשבת, וכן שמעתי במוצאי שבת קודש פרשת תזריע ברדיו קול ברמה שהגאון הגדול הרב מאיר מאזוז שליט"א אמר שמברך ביום ראשון ולא בשבת)

אמת הדבר שיש עדות שנהגו לברך ברכה זו בחול המועד (וכן נהג הגאון הרב מצליח מאזוז זצ"ל הי"ד, כמבוא בפרח מטה אהרן עמוד קלה´ הערה 119) או באיסרו חג וכדומה, אולם כאמור עדיף להקדים. (וראה בפרח מטה אהרן בעמוד קלז´ הערה 120 שדחה את דברי המעשה ניסים הנזכר לעיל שהסביר למה עדיף דווקא בחול המועד לברך ולא לפני כן, וראה במעשה חמד עמוד שכה´ בתשובת הרב אלעזר אלבז שלט"א על מנהג יהודי [דרום אלגי´ר] לברך בחול המועד, וכן מנהג חלק מיהודי מרוקו, עיין במקורות לעיל)

[על כן אם רוצה אתה להיות מן החסידים והמתחסדים עם קונם, אל תהיה "חסיד שוטה"- ואל תברך ברכת האילנות בשבת ](ראה שו"ת שפתי דעת חפוטא חלק א´ סימן ו´) [אחר שראית שרוב ככל הפוסקים ורוב ככל קהילות ישראל לא בירכו בשבת] (ואם אין לאדם מנהג ברור בזה - לא יברך בשבת, כן כתב בזכרי כהונה חלק ב´ מערכת ב´ אות א, וכן הוא בשמחת כהן מהדורה בתרא או"ח סימן קמב´)

[ובפרט שכן המנהג]

("זאת תורת האדם השלם , לאחוז במעשה אבות ולא יטה ימין ושמאל, ואפילו יבוא אליהו הנביא ויאמר שהוא מנהג טעות- אין שומעין לו, כי הראשונים היו בקיאין יותר ממנו" (בית יהודה עייאש סימן ס´, וראה עוד שדי חמד חלק ט´ עמוד 252 ועמוד 249, ובחלק ד´ בעמוד 249, וכן בעמוד 272, וראה בספר מאמר יעקב לגאון הגדול הרב יעקב חיים סופר שליט"א סימנים כ´-כג´ בענין כוחו של מנהג, והזהירות שלא לשנותו)

ולך נא ראה מה שכתב הגאון הגדול חכם בן ציון אבא שאול זיע"א בספרו חכמה ומוסר (שער העבודה פרק א): ["מי שאינו משתדל להחמיר אפילו במקום שיש פוסקים שמחמירים, אלא סומך על מרן השולחן ערוך בכל מקום שהתיר- זו לא יראת שמים אלא יראת השולחן ערוך!]

וכן כתב עוד שם בשער המצוות פרק ג´: האדם המשכיל- [צריך לקיים כל מצוה לכתחילה ובהידור], ולא להסתפק במה שכתב השולחן ערוך, אלא [תמיד האדם צריך לצאת אליבא דכולי עלמא].

וכן כתב החיד"א בלב דוד (פרק ל): "כל ימי חלדו של האדם יפנה לצד ימין, [ולא יתפוס את הקולות]" (וראה גם כה"ח קנה´, כה´)

[ובפרט שכן דעת חכמי הקבלה, וכל מקום שההלכה והקבלה חולקין - הלכה כמקובלים, ובפרט שנחלקו הפוסקים ביניהם שהקבלה תכריע ](ארץ החיים סיתהון כלל יג, וכן שם באו"ח סימן מו´ סעיף ח ובשו"ת מאמר מרדכי למרן הראשון לציון המקובל האלוקי הרב מרדכי אליהו זיע"א במבוא לחלק א, שו"ת חכם צבי סימן לו´, וכן בסימן עז´,כה"ח כה´, עה´, וראה שו"ת יצחק ירנן חלק א´ כרך ב´ סימנים יג´-יד´ ובמילואים שם, וראה שלום יעקב (סופר) סימן א, וכן בסימן ב´, וסימן ו´ אות ו´,ואכמ"ל).

ברכה והצלחה בכל, אמן



👈 ביום ראשון כ"א אדר ב (31.3.24) תחת הכותרת "האומץ לדבר על זה" יתקיים כנס מיוחד בנושא מתמודדי נפש בצל המלחמה. לפרטים נוספים לחצו כאן

כתבות נוספות