איך אני מחזק את האמונה שלי?

אחי היקר והקדוש!
אם הייתי צריך לתמצת את כל דבריך למשהו אחד הייתי בוחר בפסוק ["וַאֲנִי קִרֲבַת אֱלֹקִים לִי טוֹב]" (תהלים פרק ע"ג, פסוק כ"ח).
הרגש הפועם בך מתגלה יחד עם היושרה בכל משפט שכתבת ובכל שאלה ששאלת.
ב"ה, כפי שכתבת, התבגרת ועכשיו, ובצדק, אתה דורש הוכחות אחרות בכל הנוגע לאמונה בה'.
השאלה שלך, כפי שכתבת בצורה מאוד יפה ומדהימה היא "איך אני יוצר יותר הרגשת אמונה בתוכי? ... איך אני מוסיף אמונה? יותר אהבת ה'?"
כחלק מהתהליך של התבגרות הכלי שאתה מהווה, זאת אומרת מה שאתה מכיל בתוכך ומה שאתה דורש בשביל לבטא את עצמך, גדל.
כמו שמנה קטנה של שניצל, שהספיקה לך בעבר, לא מספיקה לך היום כך גם הבירורים האמוניים והידע שאתה מבקש גדולים ועמוקים יותר מבעבר. אתה לא הראשון ששואל שאלות כאלו ובכל זאת הדברים שכתבת, העומק והאמת שבהם, יורדים ונוגעים במוקמות פנימיים בלב וזה באמת מחמם לראות את דרישת ה' שיש בך ואת הרצון להתגדל ולהתעלות ויש בזה חידוש והתחדשות שכן הרבה פעמים הנקודה שהעלית היא מה שעומדת מאחורי השאלה ועצם היכולת שלך לבטא את זה בצורה שבה עשית היא כל כך מדויקת וכל כך אדירה!
ככל שתתעלה, ואני בטוח בזה, אתה תרגיש שהמדרגה, המקום בו היית לפני זה, פשוט קטן עליך. [אתה רוצה עוד! אתה דורש יותר ויותר את הנוכחות של ה' בעולמך!]
אני לא רק בטוח בזה אלא אני גם יודע את זה ואני גם מאמין שעם הכוחות שניכרים מבעד לדבריך [אתה תשיג את זה!]

צדיק!
עומק האמונה שיש לנו והשאלה האם אנחנו באמת רוצים משיח (ועוד עכשיו? לא השתגענו? - אם נשים את זה במילים קצת בוטות) מגיע מאותו מקום של נוכחות ה' בעולם שלנו מצד ההכרה שלנו בכך.
ברור לנו, כפי שציינת תוך כדי השאלה, שהוא נוכח ושהוא קיים אך איך מרגישים את זה?
כדי לענות על זה יש לי שאלה אליך:
אתה מאמין שככל שהאמונה יותר ברורה אז גם הרצון שלנו יותר ברור?
זאת אומרת, האם אנחנו מבינים שיש יחסי גומלין בין האמונה ובין קרבת ה'. [ככל שהיא, האמונה, יותר ברורה ובהירה לנו, ככל שאנחנו גם יודעים יותר לבטא אותה בדיבור ובמעשים (שזה כולל גם כן תפילה ומצוות) אז היא יותר נוכחת בנו וממילא מרגישים יותר בקרבה.]
גם כשקשה וכשנדמה שהקב"ה מסתיר את פניו מאיתנו אנחנו צריכים להאמין שאנחנו מאמינים, לדעת שהקב"ה נמצא איתנו תמיד ויתכן וחוסר הרגשת האמונה והקרבה נובעת מהקריאה לעלות מדרגה ולהתרומם עוד.

ואולי עוד משהו קטן לפני העצות.
ככל שאנחנו גדלים אנחנו יוצאים ממעגל של ילדותיות אך מצד שני גם חוזרים אליה.
תחשוב שניה על מה קורה אם מתארים לילד בן 4 את המציאות שחז"ל מתארים בתקופת המקדש, יותר מכך, מה קורה בזמן הגאולה (ואפשר לראות את זה גם כאן -http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=268230). הילד ישר מדמיין את הדברים ויש מצב שאת השאלה שהוא חושב בפנים הוא גם יבטא וישאל "אולי נבנה עכשיו את בית המקדש? אולי נבקש מהמשיח שיבוא עכשיו" בתמימות שכזו ובאמת נוקבת. העולם מתקדם ומצד אחד אנחנו מתרחקים מזה אך מצד שני אם אנחנו ממשיכים להעמיק אנחנו חוזרים לרצון הזה עם הרבה יותר עומק

אז אחרי ההבנות הללו אפשר כבר להביא את [העצה השניה] שכן [העצה הראשונה] הזכרת בעצמך-[לראות את הטוב בכל מה שקורה לנו.]
כשם שאנחנו יכולים להגיד "מה גדלו מעשיך ה'" כך אנחנו יכולים להגיד "מה קטנו מעשיך ה'" (עיין אורות התורה, פרק ג', פסקא ח') שהקב"ה מתגלה לא רק בפרטים הגדולים אלא גם בפרטים הקטנים.
לכן, אמליץ לך לראות אותו, לדבר איתו, דרך התפילה שלך ולא רק דרך המעשים או המקרים שקורים לאחר התפילה. אתה עושה את זה עכשיו אבל ההמלצה היא להעמיק את זה יותר. כשאתה אומר "אלקי נשמה שנתת בי טהורה היא" אתה יודע מה זה אומר?! איזה עומק נפלא יש בזה! בכל מילה שיש לנו בתפילה יש עומק אדיר ורואים שאתה מכיר בזה ויודע את זה!
התפילה היא השיחה שלנו עם הקב"ה
כשאנחנו מתעוררים בבוקר ואומרים "רבה אמונתך" כן, "רבה אמונתך - בי!". אנחנו יכולים בכלל לקלוט מה זה אומר?
ברור לי שאתה מבין את המילים ואת התפילה אך יש בזה עומקים אדירים [וההעמקה בתפילה יכולה לעזור גם לרומם את התפילה וממילא לפגוש באמת את הקב"ה בכל צדדי וענפי החיים ולהרגיש אותו בתוכך.]

לאחר שאנחנו מבינים שאנחנו פוגשים את הקב"ה בפרטים הקטנים ולא רק בגדולים אז אנחנו גם מגיעים [לעצה השלישית].
לפעמים אנחנו מצפים להרגיש פרץ אדיר של אנרגיה פנימית, סוג של גילוי אלוקי בתוכנו שאומר לנו "הנני" (רק שהפעם זה לא האדם שאומר את זה אלא הקב"ה, כביכול). אז יכול להיות שבאמת יהיה לנו דפיקה כזו על הדלת, מעין ברק שמבריק ואומר לנו את זה אבל אנחנו לא נתלים בזה.
[צריך להעריך ולהוקיר כל התקדמות שיש לנו בעבודת ה', קטנה ככל שתהיה היא התקדמות ומתוך ההתקדמות הזאת אנחנו נדרשים לעליה בכל דבר שיש לנו בחיים] (כמו שהזכרנו קודם).

מתוך העצה השלישית אנחנו מגיעים [לעצה הרביעית.]
איך נעריך כל התקדמות? הרי לפני זה הזכרנו להעריך גם התקדמות קטנה אז איך נוכל למדוד את הדברים בצורה יותר כוללת?
ובכן, פה יש [שני שלבים].
השלב הראשון הוא כל לילה, לפני השינה, לעשות חשבון נפש פנימי וללמוד מאירועי היום.
השלב השני הוא לעשות חשבון כזה פעם בשלושה חודשים (לדוגמא) ולחשוב מה קרה לנו במהלך כל הזמן הזה. במה אנחנו התקדמנו ומה עוד נותר לנו להתקדם בו.
אז נכון, זה משהו שנוגע למעשים שלנו אבל כמו שהזכרנו קודם מתוכנו אנחנו גם כן נפגשים עם מציאות הבורא. זה חלק מההתקדמות בעבודת ה', עבודה שדרכה אנחנו מתדבקים בדרכי ה'.

העצה החמישית היא באמת גם [להרבות בלימודי אמונה] מתוך הספרים שהוזכרו למעלה ומתוך ספרים נוספים דוגמת: פרקים במחשבת ישראל, דורנו מול שאלות הנצח, ממעיינות האמונה, מי מפחד משאלות ועוד ספרים רבים שקצרה היריעה (גם אם היא וירטואלית) מלהביא.

בנוגע לזמן הגאולה- המקדש והמשיח, אפשר לראות כאן: http://www.makshivim.org.il/ask_show.asp?id=26501 וכמובן, כאשר מעמיקים בלימודי אמונה, זוכים להבין יותר ויותר את הנקודה הזו של הגאולה.

כמובן, כל הדברים הללו, כל העצות, תלויות גם בהשתדלות שלנו וגם בביטחון שלנו בבורא ב"ה, כפי שהזכרת, אך גם בביטחון שלנו בעצמנו שנצליח בזה, ומתוך כל הדברים הללו (ועוד) תגדל האמונה והאהבה ובעזהי"ת נעשה חיל.
אז אחי היקר והאהוב חשוב לי רק להדגיש לך דבר אחד אחרון-
כל הדברים הלו הבאתי מתוך מה שכתבת. כן! ממש כך!

מקוה שהדברים היו לתועלת ועזרו לך.
כמובן שאנחנו פה תמיד לעזור ולתת עוד עצות להמשך הדרך אם צריך.
בהוקרה רבה,
נתנאל
netanelweil@gmail.com.