התסריט הבא הוא די מוכר וקבוע לאחר חודש ארגון מתיש ומעייף מתחילים מדריכים לעזוב ובסביבות חנוכה נכנסים המדריכים החדשים הראשונים - תלמידי כתה י'.
החניכים אשר אינם יוצאים להדרכה, מתחילים להרגיש "שכל החבר'ה הטובים כבר יצאו להדרכה", "אין בשביל מה לבא", בתוספת העובדה שמדריכי אותו שבט, הנמצאים בשמינית עוזבים גם הם. בהמשך מובילה המציאות הזאת למה שקרויה בעיית חבריא ב', בעיה שאינה יורדת מעל סדר היום של ההנא"ר ואשר הוצע לה יותר מפתרון אחד. (לדוג' - החלטת ההנא"ר שמדריכים חדשים יתחילו בעבודתם רק מפסח, רעיון מבורך שאינו מצליח תמיד להתמודד עם המציאות בשטח). מנסיוני כמדריך בעבר בסניף "שיכון" פ"ת (שבט החלוץ) ובסניף מלבס (שבט דרור), ברצוני להציע מס' הצעות - ככלל יש לצאת מהדפוסים של פעילות חבריא א', לנסות להתאים את הפעולות לחבריא ב' ולא להיפך:
א. יש לשנות את זמן הפעילות הן לטובת אותם שמדריכים ואינם יכולים להשתתף בפעילות בשבת אחה"צ והן על מנת להמשיך ולפעול במסגרת שבט שלם. בסניף שיכון פ"ת נעשה הדבר בהצלחה ע"י הזזת הפעילות לשעה 15:00 (כאשר המפקד החל, מפאת שעון הקיץ ב18:00-) והדבר עובד כיום בהצלחה בסניף מלבס, כאשר הפעילות מרוכזת בשבת בבוקר - במקביל לפעילות שאר שבטי חבריא ב' בזמן זה.
ב. שיתוף של חניכי חבריא ג' ומעלה כגון תלמידי "הסדר", המגיעים פעם בשבועיים שלושה וחיילים המגיעים לעתים מזומנות וקבועות. דוקא מדריכים אשר יצאו ממסגרת התיכון והרחיבו אופקים, יכולים לתרום רבות לשבטים בחבריא ב'. אפשר לשלב מס' מדריכים בדבר מוסכם כל שיעבירו פעילות.
ג. כמו כן ניתן ליצור פעילות לכל חניכי חבריא ב' שאינם מדריכים בשעות אחה"צ, אם ע"י מדריכי בנ"ע ואם ע"י מסגרות נוספות, כדוגמת סעודה שלישית המלווה בטעימה קלה, שירה ודברי תורה קצרים.
ד. גם אם היקף הפעילות לא יהיה מידי שבת אלא פעם בשבועיים שלושה (בעיקר בשבתות חפשיות) תהיה לחניכים תחושה של שייכות ומי שקרוב לחניכים אלו יכול לשמוע כיום אצל רבים מהם, בצד הרצון להמשיך לפעול - אכזבה מכך "שאין מה לעשות בסניף". אמנם הצעות אלו, בתוספת ליוזמות הקיימות כבר וכדאי לדייק: פעילות מוצ"ש, תוך מעורבות חזקה של ההנא"ר בעידוד ויוזמה ובתיאום עם רכזי הסניפים, יכולות להביא, לדעתי, לתוצאות טובות ובטווח קצר באחד הנושאים החשובים והכאובים בבנ"ע.
שמואל אדלמן הינו תלמיד ישיבת הר עציון אלון שבות