חוק הבריאות הממלכתי בישראל הביא למצב חסר תקדים בעולם. ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שיש לה את היכולת לחלק את כלל האוכלוסייה לקבוצות גיל ולקבוצות סיכון וכך לתמרץ את האוכלוסיות הרלוונטיות לצאת ולהתחסן.
קופות החולים בישראל השכילו להיערך לאורך השנים לתרחישים שונים לצורך טיפול באירוע ביולוגי חריג ולכן הן יכולות לתכנן ולהקים במהירות מוקדי חיסון לאומיים ברחבי הארץ.
איך ישראל הפכה למדינת המחוסנים?
ישראל היא אולי לא המדינה היחידה בעולם שיש לה חוק ביטוח בריאות ממלכתי. גם בבריטניה קיים חוק כזה, אבל הוא פועל בצורה שונה ולכן מאמץ החיסונים לכלל האוכלוסייה אינו אפקטיבי באותה מידה.
למרות ההתראות החוזרות ונשנות על סכנת קריסה של מערך הבריאות בישראל, משבר הקורונה הציץ דווקא את החוסן של השיטה הישראלית, לפחות בכל הקשור לתפקוד של קופות החולים, המתנהלות במידה רבה של תחרותיות ומתאמצות להעניק למבוטחים שלהן את השירות הטוב ביותר.
זהו מנגנון יעיל מאוד לצורך חיסונים המוניים, למרות הקושי הבירוקרטי להפעיל את המערכת מפעם לפעם ולמרות הקשיים בתקציב.
בנוסף, ישראל היא מיסודה מדינה שרוב האוכלוסייה שלה מאמינה בחיסונים, בגלל החיסונים שכל ישראלי מקבל מיום הולדתו בטיפת חלב.
אך בריאות הציבור ונושא החיסונים כחלק בלתי נפרד ממנה, מצויה עמוק במסורת הציונית ולכן, חברות חיסונים, כמו פייזר, מצאו יתרונות רבים בתיעדוף מדינת ישראל בשלבים הראשונים של הפצת החיסון ברחבי העולם.
כך הם יכולים להראות את החיסון כסיפור הצלחה, תוך למידה של תופעות הלוואי, על ידי מעקב הדוק אחר הדיווחים של קופות החולים בארץ.
למה ישראלים לא מפחדים להתחסן?
למרות שתופעות הלוואי עדיין נחקרות, ניתן לומר באופן גורף למדי, כי הן אפסיות לעומת הסכנות התלויות מעל ראשי החולים בקורונה.
פחד תמיד היה מניע חזק לפעולה וגם כאן המקרה לא שונה במיוחד - אנשים פשוט לא רוצים להיות חולים ולא רוצים לקחת את הסיכון הכרוך בהשפעות הקשות של המחלה.
זה לא שמעניין אותם לעשות ביטוח נסיעות לחו"ל ורק חיסון יכול לאפשר להם לטוס לחו"ל. זה אפילו לא בגלל שגם הלוואות, בעתיד הנראה לעין, יהיה הרבה יותר קל לקבל אם אתם מחוסנים. לנהירה של הישראלים לקבלת חיסון יש סיבות קצת יותר קיומיות ובסיסיות ממה שאפשר לדמיין.
חיסוני הקורונה הראשונים שאושרו לשימוש הם החיסונים פותחו באופן המהיר ביותר בהיסטוריה של התחום, אך גם בשקיפות מלאה ויוצאת דופן. בדיעבד - צעד חכם, אשר הביא להסכמה כמעט גורפת בעולם באשר ליעילות החיסונים, רמת הבטיחות הגבוהה עם מיעוט תופעות לוואי.
כל אלה מהווים ללא ספק סכנה קטנה מאוד, לעומת התופעות הקשות ורמת הסיכון הנלווית להידבקות בוירוס הקורונה.
בנוסף, המספרים היבשים, המספרים על מעל שני מיליון מתים ברחבי העולם בגלל הנגיף, בזמן קצר במיוחד, רק מחזקת את הוודאות השוררת ברוב חלקי האוכלוסייה בישראל לגבי חשיבות החיסון והשפעת ההתחסנות המהירה על התפשטות המגפה.
אלה שלא ממש רוצים להתחסן
למרות כל האמור מעלה, יש מי שעדיין חוששים מחיסון ואף לא מעט מתחסנים, המודים שהתחסנו בגלל חוסר ברירה ולא רק בגלל אמונה בכוחו של החיסון לרפא את העולם.
הטענה העיקרית נובעת מתחושת חוסר שליטה במצב. תחושת חוסר אונים, הנובעת מהתפשטות המגפה מלכתחילה, לצד מציאת חיסון במהירות מפתיעה, אשר לא הצליחה להדוף שמועות על קונספירציה כלל עולמית המיועדת לפגוע באנושות ולא לעזור לה.
נוסף על חובבי הקונספירציות, אשר נכנסים לאט לאט למיינסטרים ויוצאים מהשוליים, לא מעט סרבני חיסון פשוט מעדיפים לחכות ולראות, איך החיסון משפיע על אנשים אחרים, במקום להיות שפני ניסיון בעצמם.
הטענה השלישית של סרבני החיסון נובעת מדיסאינפורמציה, או אינפורמציה סותרת ומבלבלת ברשתות התקשורת, אשר מעידה מצד אחד על בתי חולים קורסים מעומס החולים, אנשים צעירים ואפילו ילדים חולים במצב קשה ומצד שני - אנשי רפואה, אקדמאים ובעלי סמכות אחרים, שטוענים כי המחלה אינה קשה כפי שטוענים, אינה מסוכנת וכי יש להתייחס אליה כאל שפעת ותו לא.
החיסון והמוטציות
טענה חזקה נוספת של מתנגדי החיסון היא כי החיסון לא יעיל ולכן אין טעם להתחסן. אפשר להבין את החשש, במיוחד לאור הפרסום הרב, לו זכו המוטציות של הנגיף, בתוכן המוטציה הבריטית והמוטציה הדרום אפריקאית הידועות לשמצה.
יחד עם זאת, חשוב להבין כי גם בישראל וגם בבריטניה, היכן שהמוטציה הבריטית נפוצה במיוחד, החיסון הוכח כיעיל. מנגד, המוטציה הדרום אפריקאית התעמתה עם החיסון עד כה בתנאי מעבדה בלבד, שם הוכחה פגיעה שלה ביעילות החיסון, אך לא ברמה קריטית.
המסקנה? צריך לבדוק את יעילות החיסון מול המוטציה הדרום אפריקאית גם בעולם האמיתי כדי להבין אם המוטציות הן אכן סיבה מספיק טובה להימנע מחיסון. יתרה מכך, חשוב להבין כי החיסון מונע שכפולים (התרבות) של וירוס הקורונה ולכן הוא גם מסייע במניעה של היווצרות מוטציות חדשות.
במילים אחרות - המוטציות מתרבות ככל שעולה קצב ההדבקה הכללי ולכן כאשר קצב ההדבקה מאט, או נעצר, כך גם היווצרות המוטציות נבלמת.
בנוסף, חשוב להסביר כי המוטציות נוצרו לפני שהחל מבצע חיסונים בבריטניה ובדרום אפריקה ולכן, גם הטענות על כך שהחיסון עלול ליצור מוטציה אלימה יותר, אינן ממש מבוססות.
הסיכון בחיסון
במהלך הניסויים הקליניים שערכו חברות פייזר ומודנה על אלפי משתתפים, התגלו תופעות לוואי קלות, אשר במרבית המקרים גם חלפו במהירות. בנוסף, גם במעמד הניסויים, נושא השקיפות תפס מקום חשוב בתהליך, כפי שהשכילו החברות שפיתחו אותו להבין.
מהלך הניסוי פורסם עוד לפני שהניסויים החלו וגם תוצאות החיסונים פורסמו במהירות גבוהה יחסית. אפילו הדיונים לגבי החיסון בוועדת מינהל התרופות האמריקאית (FDA) שודרו בשידור חי ביוטיוב. בדיונים השתתפו מומחים חיצוניים ולא רק חברי הארגון, או עובדים של חברת פייזר ומודרנה.
אבל מסתבר שישראל היא לא הפלטפורמה היחידה ל"ניסוי הענק" בחיסון, כפי שמתארים זאת מתנגדי החיסון, שכן גם בארה"ב ובריטניה כבר חוסנו מיליוני אנשים, כמו גם במדינות רבות אחרות.
ועדיין - תופעות לוואי לחיסון נותרו שוליות.
למעשה, המספרים מדברים על רוב גורף של מעל 99% מתחסנים, אשר אינם סובלים מתופעות לוואי כלל, או תופעות לוואי קלות בלבד.
אם כן, הסיכון שעוד נותר לא ידוע הוא תופעות הלוואי של החיסון לטווח ארוך, של כמה חודשים, או כמה שנים לאחר החיסון, אם כי נתונים הנמצאים בידי המומחים של ה FDA מעידים כי תופעות לוואי משמעותיות עשויות להתגלות בתוך מספר חודשים ולא יותר.
לסיכום - האם ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם לחסן את כלל אזרחיה?
למרות הימצאותה במרכז ההתעניינות העולמית פעמים רבות, ישראל היא מדינה קטנה, עם אוכלוסייה קטנה וצעירה יחסית, אשר נהנית ממערכת בריאות ממלכתית, בעלת יכולות לחסן חלקים נרחבים של האוכלוסייה במהירות.
במילים אחרות - קצת ההתחסנות של אזרחי ישראל תלוי בקצב הגעת החיסונים לארץ מחו"ל.
המדינה משאירה את המידע הזה חסוי, אך כמות החיסונים המגיעה לארץ מספיקה למתן חיסונים למספרים גדולים מאוד של אזרחים.
במיוחד מאחר שרוב בני הגיל השלישי ועובדי מערכת הבריאות, הנמצאים בסיכון גבוה יחסית וקיבלו ראשונים את הזכות להתחסן, הם כבר מחוסנים בשתי מנות חיסון.
בתחזיות הוורודות ביותר - עד סוף חודש מרץ, אם לא תחול האטה משמעותית בקצב ההתחסנות, רוב אוכלוסיית ישראל תהיה מחוסנת בחיסון הראשון לפחות.