שאלה:
אני נשוי 11 שנים, אשתי לא מרבה לשתף אותי במה שעובר עליה. למשל, כשאני שואל איך עבר עליה היום, היא מסתפקת בדברים טכניים בלבד, ואיננה מרחיבה מעבר לרמה הבסיסית הנדרשת. היא מאוד חשובה לי ואני מרגיש שאני נכשל בתפקידי כבעל תומך. מה לעשות?
תשובה:
קורא יקר, כיון שאני לא מכיר את הנפשות הפועלות אני יכול לענות בכלליות ועל פי מקרים אותם לילוותי בלבד, בתקווה כי העיקרון יעזור לך ולאחרים הנמצאים במצב דומה. לפני הדברים שאולי יהיו לך קצת קשים, אני רוצה להחמיא לך, שגם אחרי 11 שנים אתה לא מתייאש, אלא מחפש פיתרון. דבר שבהחלט איננו מובן מאליו.
אני רוצה לפתוח דווקא בזה שציינת כי אשתך מאוד חשובה לך. הדבר המשמח הזה יכול להיות הרבה פעמים לרועץ ביחסי בני זוג. היכולת להוציא לפועל את האהבה, והחשיבות שכל בן זוג חש כלפי משנהו - היא אומנות גדולה. הרבה פעמים משום שמישהו חשוב לנו מאוד אנחנו לוקחים עליו בעלות בצורה אובססיבית ולא משאירים לו מרחב פעולה, ולכן פעמים רבות הוא בוחר להסתגר. תופעה ידועה ביחסי הורים וילדים, אך לא פחות מכך גם ביחסים בין בני זוג.
בני זוג בטבעם רוצים לשתף אחד את השני, דעתי היא, שאם מישהו מהם נסגר, מחובתו של הצד השני לפשפש במעשיו. לפעמים כשמישהו חשוב לנו מאוד, אנחנו לא שמים לב לכך שאנחנו לא נותנים לו לדבר. כיון שאנחנו מכירים אותו כל כך טוב, אנחנו יודעים יותר טוב ממנו מה טוב בשבילו, ואנחנו יודעים יותר טוב ממנו איך הוא מרגיש ואיך הוא יכול לצאת מהמצב בו הוא נמצא. ככל שמישהו יותר חשוב לנו יותר - קל לנו למתוח עליו ביקורת, כי מבחינתנו הוא יודע שאנחנו רוצים לטובתו.
לפני שאני ממשיך, חשוב שתבדוק עם עצמך: האם אתה רוצה באמת בטובת אשתך? או שמא סימנת מטרה כלשהי (למשל שתהיה לידך אישה שמתנהגת בצורה מסוימת) ולשם אתה חותר? זו שאלה כואבת, אבל היא עשויה לשנות את כל היחס שלך לזוגיות בכלל, ולשיחות עם אשתך בפרט.
נסביר את הדברים, כשבעל יושב עם אשתו, הוא צריך להיות פנוי לגמרי מכל תפיסה מוקדמת של אמונות ודעות, ופשוט להקשיב. אם מה שחשוב לבעל זה שאשתו תהיה משהו מסוים, כמעט ואין סיכוי שהוא ישמע אותה בצורה נקייה, אלא הוא יכוון את השיחה למקום שהוא רוצה. ממילא אשתו תצא מהשיחה בהרגשה שבעלה לא הקשיב לה, שאין לה את מי לשתף - כי כל פעם שהיא כן בוחרת לשתף היא יוצאת בתחושה של מישהי שלא מצליחה לעמוד בציפיות של בעלה.
כל אדם ובפרט נשים, מספרים דברים בכדי שנעצים אותם ולא על מנת שנגיד להם במה אנחנו חושבים שהם לא בסדר. כשאשתך מספר לך על משהו שהיא לא מרוצה ממנו בעצמה, או בהתנהלות שלה היא לא רוצה שתסכים איתה, אלא שתנחם אותה. כשאישה מספרת לך מה עבר עליה היא רוצה בסך הכול שתקשיב לה, ותעריך את היום שעבר עליה ואת איך שהיא התמודדה איתו.
ונוסיף עוד משהו כללי יותר וחשוב לא פחות על פי תורת החסידות: כשאלוקים ברא את האישה, התורה משתמשת בביטוי: "ויבן ה' אלוקים את הצלע", לאיש יש תפקיד בעולם: לבנות את אשתו, ובפרט את הדיבור של אשתו. כדי שהדיבור של האישה יהיה בנוי, על הגבר לפנות מקום בו הבניין יוכל לקום, המקום הזה הוא הלב. כאשר יהיה הלב של הגבר פנוי באמת למילים של אישתו, היא תוכל לבנות בתוכו בניין מפואר, ובכל יום היא תרצה להגדיל את הבניין הזה, היא תבין שהמילים שלה לא הולכות לריק, ותשתף את בעלה בכל דבר. הבניה הזאת דורשת עבודה מאומצת, של הרבה הקשבה כנה ללא רצון לשנות את הזולת, והרבה מילים טובות ועידוד יום אחרי יום. בהצלחה.
הכותב עוסק בייעוץ על פי שיטת מוח 1, ומלמד בישיבה המוסיקלית כינור דוד