אנו נמשכים לאנשים מחייכים כיוון שהחיוך גורם לאחרים להרגיש טוב. החיוך מעביר מסר על רמת השמחה, הביטחון והאטרקטיביות החברתית שלנו ומשפיע על האופן בו אנו מדברים, החיוך משנה את טון הדיבור שלנו לנעים ורך יותר. החיוך מבטא הנאה, שמחה וקורת רוח כי "העונג והשמחה הם דברים מוכרחים...לכל עסק רוחני "(הרב קוק, עקבי הצאן).
חוקרים מאמינים שהטבע צייד אותנו בנטייה לחייך כאקט הישרדותי. במחקר שנערך באוניברסיטת פורטסמות' מצאו החוקרים, בינואר 2008, שגם בשיחת טלפון אדם יכול לזהות שהדובר מחייך ואיזה סוג של חיוך נסוך על פניו. אמי דראהוטה, מובילת המחקר טוענת שזו הסיבה שיש אנשים עם "קול מחוייך", והדרך לרכוש קול כזה הוא פשוט לחייך תוך כדי דיבור. ד"ר פול אקמן, פסיכולוג העוסק בחקר ההתנהגות האנושית אומר: "על פי איכות קולו של הדובר אנו מייחסים לו תכונות אופי, ומגיבים אינטואיטיבית בהימשכות או הימנעות". אקמן מוסיף ואומר: "רגשות אינם פרטיים כי הם נוטים לזלוג החוצה, להתגלות על פני השטח". אקמן מוצא אותם במחוות הגוף, ובעיקר בתנועות הפנים גם בחיוך.
רגשות נעימים או טובים משאירים חותם על הגוף שלנו, ידוע שלחיוך יש יתרונות בריאותיים. מתברר שאנשים שחייכו גם כשלא ממש התכוונו, הצליחו לשפר את מצב הרוח שלהם שהשליך גם על מצבם הפיזיולוגי התקין. הצחוק גורם להורמון האנדורפינים שגורמים לנו לתחושה טובה. ויש בהם יכולת להפחית כאב. הגר"א קוטלר זצ"ל מסביר: "סגולתה של השמחה; בשעה ששרוי אדם בשמחה יש לו רוחב לב ועין טובה להיטיב עם הבריות, והדעת הרחבה, בכוחה לסייע להתעלם מן הצרות והמצוקות שהצרו עימהם האומות ולהשפיע עליהם טובה וברכה". החיוך מעניק חוויה מעצימה, משאיר חותם על הזולת, גורם לעצמנו להרגיש טוב יותר, ואם נחייך גם לסובבים אותנו נגרום להם להרגיש מצוין. חיוכנו יגרום לעלייה בהפרשת האנדורפינים אותם כימיקלים המשתחררים כשטוב לנו.
מחקרים רבים מצביעים על כך שחיוך הוא תגובה הטבועה באדם מעת לידתו, תינוקות מחייכים בימיהם הראשונים אף ללא כל גירוי סביבתי. זאת ועוד, לחיוך אפקט חיובי המשליך על הגיל הכרונולוגי של האדם הצחוק משחרר את שרירי הפנים ומחזק את שרירי החיוך. ומי שצוחק הרבה פניו נראות יותר צעירות בכמה שנים מהגיל האמיתי שלו. הצחוק מפעיל את מערכות הגוף בעוצמה, וקצב שריפת הקלוריות הינו 500 קלוריות בשעה.
חוקרים מסוימים מבחינים בין שני סוגי חיוך: החיוך ה"אמיתי", הנובע מרגש, המכונה "חיוך דושאן" (ע"ש החוקר גיום דושאן מומחה בפסיכולוגיה של החיוך), מאופיין בהפעלת שרירי הפה ושרירים המקיפים את העיניים. ההנחה היא כי החיוך של דושאן נוצר רק כתגובה בלתי רצונית לרגש אמיתי ולכן ניתן לכנותו בשם "חיוך אמיתי". כיוון שחיוך זה מערב את השרירים סביב העיניים וגם את השרירים שבצידי הפה. לעומת זאת, החיוך הסטנדרטי- ה"מזויף", הוא חיוך רצוני שבו נעים רק השרירים שבצידי הפה, זאת כדי להביע נימוס. לדוגמה, החיוך שבו מקדמת דיילת מכירות את הלקוח, חיוך זה נחשב לחיוך בלתי כן, יש המכנים אותו בשם "חיוך מקצועי".
החיוך כזרז לחתונה:
תהליכי בניית קשר מלווים באינספור דילמות וספקות הממלאים את חלל הקשר הזוגי שלנו; ועלינו לכונן את הרצון להשקיע בקשר זוגי, לחדד את כל החושים, לרבות פנים שמחות ומחוייכות.
כשאנו יוצרים מפגש גמיש, אנו מאפשרים לחיבורים חדשים להתהוות ; מתאפשר קשר-חברתי-זוגי. שהרי ידוע שדלות ההבעות מובילה לירידה באטרקטיביות, בתקשורת, ובהצלחה החברתית. מחקרים הראו שמבט ממוקד בעיני בן הזוג, זמן התבוננות ארוך יחסית בפנים ובעיניים והרחבת האישונים, והחיוך הנסוך על הפנים הם כולם סימנים (גם אם לא חד־משמעיים) לעניין שיש בבן השיח ומעידים על אהבה.
החיוך הוא פעולה מדבקת וכשמישהו מחייך אלינו אנחנו מחייכים אליו בחזרה. חוקרים אמריקאיים מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מיינו סוגי חיוך של נשים שהצטלמו לתמונת המחזור ב־1960. כשחזרו אליהן כעבור 30 שנים, מצאו שנשים שחייכו חיוך אמיתי בתמונת המחזור היו בעלות סיכוי גבוה יותר להינשא ולהישאר נשואות. עוד נמצא שהבעות רכות חשובות לגברים יותר מאשר לנשים. החיוך יוצר תגובה אינטואיטיבית בהימשכות, החיוך, ממגנט, מקרין שקט וביטחון. הבעת פנים מחויכת נוכחת, נוגעת ויוצרת אמון.
אנו מקבלים בחזרה בדיוק את מה שאנו מקרינים, והאדם צוחק והעולם כולו צוחק. היו שמחים ועליזים וליבכם יאיר אליכם עשרת מונים,אז תחייכו והחיים יאירו את חייכם "לא לקמץ בחיוכים/ והעולם תראו, יהיה פתאום כה טוב... נסו רק פעם/ כדאי לצחוק, כדאי לחיות, כדאי לאהוב " ('חיוכים' לאה נאור). אז חייכו מדי פעם, ולא באופן מאולץ - תופתעו מהתועלת שזה יוסיף.
עיון במאגר החיוכים של המחקר תוכלו למצוא בקישור הבא:
http://www.uva-nemo.org/
חייה כהן - אשת חינוך, אשת עסקים, ואמנית, מחברת הספר 'הדרך לחופה'