בשנת 2010 נעצר גואל רצון – מנהיג כת מתל אביב, ולו, עשר נשים, שחיו עימו במשך שנים וממנו הביאו ילדים. עם המעצר התפרקה הכת, וכל אחת יצאה עם ילדיה לחיים של חופש, נטולי שיעבוד. אלה גולן - 38, בת קיבוץ יקום, היתה אחת מנשותיו. היום כשהיא אמא לחמישה ילדים, כולם ילדיו של גואל, היא מספרת על הדרך בה החל הקשר עימו, על החיים שאחרי, וגם, פונה להורים בבקשה להיות ערניים לסימני האזהרה שבדרך.
"השמועה הגיעה אליי לבית הספר בשפיים", היא מספרת, "היה לי אז חבר, וחיפשנו פתרון להתמכרות שלו לסמים קלים. השם של גואל הגיע כהמלצה להילר - מטפל באנרגיות. זה היה מושג שלא ממש הכרנו, ולא הבנו גם מה זה השטויות האלה. אבל התחלנו לעבור שכנוע ממקום מאוד תמים, ומלא כוונות טובות. למעשה, שמענו עליו מבת חורגת שלו, שלמדה בבית הספר שלנו, הבת של אשתו השלישית.
מבחינתה, לספר לנו עליו זו הייתה ממש מצווה, כי הוא היה דמות חיובית בעיניה. וכך השמועה התחילה לרוץ בבית הספר, וחבר'ה חזרו ממפגשים איתו מוארי עיניים. ברגע שטבלנו את האצבע, כבר לא הייתה דרך חזרה, המדרון היה מאוד תלול. היינו חבורה של עשרים חבר'ה של בנים בנות, וכולנו נסחפנו. כל מי שמתחיל את התהליך מההתחלה שלו, קרוב לוודאי יישאר נעול להרבה שנים, ודווקא חברים שלנו ששכנענו אותם לבוא ולנסות אחרי שכבר התחלנו את התהליך, שמו לב שמשהו שם לא לעניין".
"להורים שלנו לא הייתה סיבה לחשוד בכלום"
"ממש כמו במשל הצפרדעים המוכר, שהוא משל מצוין לכתות: שתי צפרדעים שהיו בסיר, צפרדע אחת הייתה בסיר שהמים בו כבר היו רותחים וקפצה ממנו מיד, והצפרדע השנייה מוכנסת למים קרים אשר מתחממים לאט. היא לא מרגישה בשינוי, ולכן היא לא יוצאת, כך בדיוק היינו אנחנו. והצפרדע שקפצה למים רותחים, הם החבר'ה שלנו, שהכירו אותו שנה ושנתיים אחרי שהתחלנו את התהליך.
אני לא היחידה שהגיעה אליו עם בן זוג, הרבה חבר'ה הגיעו זוגות זוגות, אחר כך הוא דאג להפריד. במשך שלוש שנים היינו מגיעים אליו בנים ובנות בכיתות י', י"א, י"ב , מיד אחרי בית הספר. כלפי חוץ, התמונה הייתה נראית מאוד טובה. פתאום אנחנו לומדים כמו שצריך כי הוא מדרבן אותנו להתייחס כמו שצריך לבגרויות, פתאום אנחנו לא שותים אלכוהול. וכך, להורים שלנו לא הייתה סיבה לחשוד במאום, מאחר והם כלל לא ידעו שאנחנו נפגשים עם מישהו, אלא רק ראו שאנחנו מתנהגים בצורה טובה".
"בשלב הסופי - היינו עמוק עמוק בתוך התניות ופחדים"
"בנקודה זו, הבנים כבר העריצו את גואל ונכנסו להתניות מאוד קשות של פחד מלאבד אותו, ורצו מאוד להוכיח נאמנות כלפיו בפעולות ריצוי, למשל, בכל פעם שראו עליו מבט כועס. השלב הזה הגיע לקראת סוף התהליך, ולא היה מצליח אם היה קורה מהר מידי, כי היינו עדיין במסוגלות לפתח כלפיו התנגדויות. בשלב הסופי, היינו מכורים להפצצות האהבה שלו, שכבר לא רצינו להתנגד ולא ראינו סיבה להתנגד. היינו עמוק עמוק בתוך התניות ופחדים.
בהרצאה שלי אני מדברת על ארבעה תהליכים שעברנו בשנים הללו: התהליך הראשון, זו התמכרות לlove boming – הפצצות האהבה שלו. זו התמכרות ברמה כזו, שהתחושות שלך כלפי מנהיג הכת, הם אותם הורמונים הפועלים במוח כאשר מתאהבים. התהליך השני הוא בידוד. בידוד מכל מה שעושה לנו טוב, מכל מה שמחזק אותנו, מהמשפחות, מהחברים, מהכישרונות, כל אלה לא היו נחשבים בעינינו יותר, כי הם היו מבחינתנו ממש יצר הרע.
התהליך השלישי שהתרחש הוא טיפול בהתנגדויות - תהליך שהוא מאוד קוגנטיבי אבל גם רגשי. הוא מביא אותך למצב שכל ספק שיעלה לך, כל אינטואיציה שתזהיר אותך מפניו, אתה תיבהל ממנה. כי זה ייחשב לך כמחשבות אסורות, ואתה תגדע אותן ממש מיד כשהן עולות.
התהליך האחרון, הן ההתניות הקלאסיות - הפעם הראשונה שאתה מרגיש מהי התחושה כאשר גואל מאבד את האמון בך, או כועס עליך, אחרי שנתיים של התמכרות. אתה כל כך נבהל, כי אין לך שום תדלוק רגשי אחר, כי בודדת מהם. אתה מרגיש שאין לך חיים בלעדיו. ואז מספיקה רק פעם אחת שהוא גורם לך להרגיש שהוא כועס עליך, וזהו. אתה חווה ממש 'קריז', רעידות בגוף, פחד היסטרי.
ומאותו רגע ואילך, מספיק מבט אחד שלו ואתה משותק, ולא מודע לזה. כי בשלב הזה יש ניתוק מאוד גדול בין התודעה לנפש. מצד אחד התודעה בעננים, אבל הנפש עוברת שואה, תופת של ממש. כי הרגשנו את תחושת ה"היי", אבל לא ידענו שעושים עלינו מניפולציות, ומנתבים אותנו למקומות שאנחנו לא רוצים.
בכל פעם שהוא עשה מבט כועס, מהבהלה, עשינו פעולות אינטנסיביות של ריצוי. ואז פתאום נורא בא לנו להעביר אליו סכום כסף, או שמצאנו את עצמנו עושים דברים, שבחיים לא היינו עושים בשביל אחרים. ורק אחרי כל זה, כשאני והחבר שלי נמצאים בתוך המצב הרגשי הזה, וכבר עברנו לתל אביב לגור סמוך לגואל במשך קרוב לשנה, אז, הוא מפריד אותו ממני".
צילום: אלה גולן
כיצד הוא מצליח להפריד ביניכם?
"הוא פשוט עשה שינוי במינונים של שטיפת המוח. באיזה שהוא שלב, הבנים כולם התחילו להרגיש ספקות, כאשר עד עכשיו לא יצא לנו להרגיש אותם. אבל הם כל כך היו מתוכנתים, שהם נבהלו מעצמם והתחילו להרגיש כישלון, כופרים, בוגדים, אשמים. כאשר שטיפת המוח קצת יורדת, התודעה נפתחת, ואז הספק משתחל.
אבל גואל ידע שזה לא יגרום להם לקום וללכת מפוכחים, כי הם לא האמינו לספקות שלהם. החבר שלי עזב מתוך אמירה של 'אני כישלון, לא מספיק טוב להיות כאן, את כנראה יותר רוחנית ממני – תישארי'. חבר שלי חזר לקיבוץ מתוך אמירה שהוא תמיד ימשיך להאמין בגואל.
אנחנו הבנות לא עברנו את התהליך הזה, כי אצלנו הוא המשיך במינונים מאוד גבוהים. ראינו את הבנים נשברים, וכיצד בהדרגה עוד ועוד אחד עזב, אבל היינו כל כך עיוורות, שלא ראינו את המגמתיות הזו, ולבסוף, נשארנו רק בנות.
בתקופה הזו עברנו שינוי, והתחלנו לראות בו אבא פוטנציאלי לילדינו. זה היה תהליך מורכב, והוא עשה אותו עם הרבה ספרים על הייעוד, על הנשמה, ועם הרבה התניות. וכך, כל אחת מאיתנו הגיעה להבנה, שהדבר הכי בטיחותי לה, זה להביא ילדים מהאיש הכי רוחני בסביבתה, והיא צריכה לתפוס אותו ולדבוק בו כל עוד היא יכולה. הפסקנו לדבר עם גברים והתחלנו להתלבש באופן צנוע, מבלי שאף אחד ביקש מאיתנו. גואל הפך להיות הסלע הכי מגונן, מאיזה מצג שווא שהוא נתן לנו להבין על העולם".
"עבדנו במשק בית, ושכנענו את עצמנו שזה הכי מדהים וטוב לנו"
"מצאנו וילה גדולה של 3 דירות, ונכנסו כולנו לגור שם. היינו עשר נשים, שש חברות שהגיעו יחד מהקיבוץ, ועוד שלוש אחרות שהכרנו דרך גואל. החיים היו מאוד סיזיפיים, בעולם המקצועי מדברים על כך, כי אחת מטכניקות השליטה של מנהיג הכת, היא התשה. כך אתה לא מסוגל לחשוב מעבר לשאלה 'איך אני שורד את היום'.
כדי לשמור על הצניעות עבדנו במשק בית, מאחר וזו עבודה ללא גברים, ושכנענו את עצמנו שזה הכי מדהים וטוב לנו. יצרנו בינינו רוטציה שוויונית של שמירה על הפעוטות בבית ועבודה בחוץ, בעוד הילדים הגדולים יצאו ללמוד בבתי ספר. בהתחלה הכסף שהרווחנו הגיע אלינו, אבל עם הזמן החובות שלנו לקופת הבית הלכו וגדלו, כי המחיה הלכה וגדלה, וגואל לא פרנס בשום צורה.
ואז, גם החלו להתווסף לקופת הבית יוזמות של בנות שרבו איתו, או מישהי שגרמה לו להפסיק להאמין בה, והיא רצתה לרצות אותו על ידי קניית מתנה. אבל הסטנדרטים של המתנות רק הלכו וגדלו עם הזמן, אז היא הייתה מבקשת לשתף את כולן בקניה, וכך הצטברו פרוייקטים של הוצאות בשבילו: פלאפון טוב יותר, טיפולי שיניים, הוצאות הדירה שלו, כי הוא לא היה גר איתנו. וכך לאט ובהדרגה, קופת הבית הפכה להיות עבורו, ואחוזי ההוצאות עבורו, עלו על אחוזי ההוצאות עבורנו, ברמה שכל אחת לקחה הלוואה על הלוואה על הלוואה, ועד היום כולנו בחובות".
בתקופת החיים בכתצילום: אלה גולן
שלב ההתפכחות
"לא ידענו את זה, אבל במשך שמונה חודשים קודם למעצר, עשו לנו האזנות סתר בבית, וביום בהיר אחד, לקחו כל אחת מאיתנו בדרכה לעבודה לחדר חקירות בתחנת המשטרה, והשמיעו לנו הקלטות של גואל מדבר עם מישהי באופן לא ראוי, מה שהוכיח לנו את קיומן של עבירות מין קשות. לא ידענו שזה קורה, וזה קצת עזר בסדק הראשון לתהליך ההתפכחות. באותו הלילה, לקחו כל אחת מאיתנו למעון לנשים מוכות, ושם עברנו תהליכים שעזרו לנו להתפכח עד הסוף.
במקרה שלי, המשפחה שלי לא התנתקה ממני, והם שמרו על קשר כל הזמן, ולכן זה היה הרבה יותר קל לחזור לזרועותיהם, הם רק חיכו כמובן שזה יקרה. ברגע שעברנו לקיבוץ, קיבלנו מהמדינה - אני ושלוש הבנות הגדולות שלי, טיפול ממכון לנפגעי כתות.
בהתחלה עבדתי במכבסה בקיבוץ, אבל המשכורת לא הספיקה כי היה עליי לפרנס חמישה ילדים, ולא היו לי שום חסכונות, וכאמור, הייתי בחובות. ואז חבר ילדות שכנע אותי שאף אחד לא יכול לספר את הסיפור יותר טוב ממי שבאמת הייתה שם, אז התחלתי להרצות.
התחילו להגיע אליי הרבה אנשים שחיפשו עזרה, והבנתי שזו ממש שליחות, אז שכנעתי גם את הבנות האחרות שיתחילו לספר את הסיפור. באחת ההרצאות נשאלתי מה ארצה לעשות בעתיד, והשבתי, ללמוד פסיכולוגיה. בקהל ישב מנכ"ל קרן רש"י, שסיפר לי על תכנית בשם "משכילה", אשר מממנת תואר ראשון לאמהות חד הוריות, וכך התחלתי ללמוד פסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה במשך 7 שנים. במקביל, הילדים השתלבו במסגרות בקיבוץ, ואני יצאתי לעבוד. אך עם הזמן הקשיים של הילדים החלו לצוף, ומאז אני עם הילדים בבית, ובעיקר מרצה".
"עד יומו האחרון - הוא יהיה משוכנע שהיה לנו טוב איתו"
"חשוב להבין, רוב האנשים שנופלים לכתות הם מאוד אינטיליגנטים וורבליים, והפרופיל האישיותי שלהם הוא בדרך כלל ממעמד סוציו - אקונומי בינוני ומעלה. נוער מצוקה ייפול בזה פחות, וכשחושבים על זה, זה גם מאוד הגיוני, כי הם קולטים שורדים מהר יותר, מאחר והם שורדים בעצמם.
הבסיס של כל מנהיג כת, זה שהוא בן אדם מאוד הישרדותי. אז לא כל אדם הישרדותי הוא זדוני או מנהיג כת, אבל נוער מצוקה הרבה פחות יאמין ויסחף. בנוסף, הפרופיל האישיותי של הנופלים מחייב גם אינטליגנציה מאוד גבוהה, מאחר והכת דורשת ממך לעשות שינוי תודעתי, וזה מה שאתה בטוח שאתה עושה, 'גיליתי שיטה חדשה לפתח את התודעה, לפתח את הכישורים וכו..', ואתה באמת מרגיש שאתה עושה את השינוי, רק שהשינוי הוא נוראי. ועד שאתה מבין אותו, כבר איבדת חלקים באישיות, שהיו מאוד מאוד בריאים, ואתה שוכנעת שהם חולים, אז נטרלת אותם, הניתוק הרגשי הוא מאוד גדול.
אני חושבת שגואל לוקה במגלומניה. הוא לא מבדיל בין אהבה נורמטיבית לשתלטנות ואובססיביות. אני יודעת שעד יומו האחרון הוא יהיה משוכנע שהיה לנו טוב איתו וזו הייתה זכות, ויכולנו לקום וללכת מתי שרצינו, הוא פשוט לא מבין. היום הילדים לא בקשר איתו, והם מתייחסים אליו כדמות שלילית, מידי פעם הם מדברים על להתעמת איתו".
טקס קבלת תואר ראשון בפסיכולוגיהצילום: אלה גולן
כיצד הורים יכולים לזהות תהליך דומה על ילדיהם?
"במקרה של כת, הסממנים הם יכולים להיות שינוי תזונתי, שינוי בלבוש, שינוי טרימינולוגי- פתאום הילד מתחיל לדבר במושגים אחרים, וכל פעם שמנסים לדבר איתו על זה הוא מתפוצץ ולא יכול לקבל דעות אחרות. אבל לצערנו, כשרואים את הסממנים האלה, בדרך כלל כבר מאוחר מידי.
כמו כן, כאשר מדובר על זוגיות וכת הרסנית, ישנה הפרדה מהמשפחה לאט לאט. הסתה, התרחקות. יש הרבה מאוד אנטגוניזם פתאומי, הרבה סטרס, פתאום הילד או הילדה הופכים לחרדתיים ולחוצים, או שהם, נראים ב'היי', אבל אי אפשר לדבר איתם באמת, מרגישים שמשהו בהם השתנה.
צריך להיות גם עם יד על הדופק לגבי כל קבוצה שילדים הולכים אליה. כל בית ספר שהוא לא קונבנציולי, יש לבדוק טוב מאוד. יש כתות הפותחות בתי ספר וארגונים בשמות אחרים, ואז אף אחד לא יודע שזה שייך לאותה כת ידועה. צריך להסביר להם עד כמה תופעת הכתות נרחבת בישראל. קשה לעצור את זה בזמן, ולכן, מודעות לפני הכל".