הקדמה
בימינו מרבים האנשים לעסוק בנושא התכלת יותר ויותר.
נושא מראה התכלת כמעט ונעלם מעיני החוקרים.לכאורה הנושא סגור "תכלת דומה לים" (חולין פט.) האם צריך יותר מכך? הרי צבע התכלת כחול!
אז כנראה שהתשובה היא לא. אין זה סגור ובטוח כלל וכלל.מעיון בסוגייה עצומה זו, ובדעתם של גדולינו הראשונים רואים אנחנו משהו אחר. מאמר זה בא לברר נושא זה.
הכל התחיל מאיזה עניין פתאומי שבאקראיות שמעתי על נושא התכלת משום מה התעניינתי וקראתי את הספר "התכלת" לרב מנחם בורשטיין.
שם ראיתי השיטות השונות והתפלאתי. הלא הרבה מן הראשונים בכלל סוברים ירוק ומעט סוברים כחול.ומייד הבנתי את ההתבלבלות הזאת שסברו סתם תכלת כים היינו כחול מאמרתו של ר' מאיר בחולין (פט.) : "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד".
הירושלמי מוסיף עוד שלב (עיין תוס' בסוטה יז.) ובין הים לרקיע הוא מוסיף עשבים.
וזה לשון התוס' בסוכה (לא:) ד"ה הירוק ככרתי : (ובהרחבה ראה פרק ג פה) "משמע שמראהו כצבע שקורין ויר"ד (ירוק) בלעז וההיא דברכות משמע קצת שדומה לאירנד"א (כחול) בלעז דתנן התם פ"ק משיכיר בין תכלת לכרתי משמע דמעט משונין זה מזה. ובמנחות פרק התכלת אמרינן דתכלת דומה לים וים דומה לרקיע וזהו כעין צבע שקורין אירנד"א בלעז.ובירושלמי משמע שהוא צבע ויר"ד (ירוק) כעין עשבים דאההוא דבין תכלת לכרתי ומסיים לה (ירושלמי פ"ב ה"א בברכות) תכלת דומה לים וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע".
א"כ מחלוקת כזו (יוצאים מנקודת הנחה שהכרתי דומה לתכלת) בין הבבלי לירושלמי בעניין צבע התכלת לא ראינו. ומ"מ כבר ידוע שבא"י הפיקו את התכלת ולכן פשיטא שיש לסמוך בעניין זה על אמוראי א"י שבעינהם ראו התכלת.
ומדוע בכל זאת דימו התכלת לים בבבלי? זאת ראה בפ"ג כאן.
מדוע החלטתי לכתוב מאמר זה?
בתחילה היה זה כדי לשלול את הדעה שהתכלת כחול.אי אפשר להתעלם מן המקורות התורניים לצבע הירוק!.אז כבר ראיתי את ספרו של האדמו"ר מראדזין בעניין צבע התכלת. לא השתכנעתי מתירוציו גם לעניין "המחלוקת" בתוספות בין הבבלי לירושלמי. (ספר 'פתיל התכלת' סעיף 'מראה התכלת').
ובאמת רוב עבודתי כנגד טענות הרב הרצוג בין במאמריו ובין בספרו "התכלת בישראל" . ואם היה לי יותר זמן הייתי ממשיך העבודה בעניין החילזון מהו וכו'.
ובאמת המשכיל לדוד על שמות (כה,ד) כתב שצבע התכלת ירוק עם כחול.
וכן הדעת מקרא על אסתר (א.ו) : "ותכלת-צמר צבוע תכלת,והוא גוון בין ירוק לכחול (וכן התכלת שבתורה)".
אולם בהמשך חקירת המקורות התברר לי יותר ויותר שאין שום גוון כחול בתכלת ולעניות דעתי השתבש הדבר במשך הדורות ונוצר בילבול גדול.
ואולם למרות זאת להגיד שצבע התכלת כחול?...............הדבר תמוה!
דעת הראשונים ברובם שצבע התכלת ירוק. יש כאלה שפירשו שצבע התכלת כים או כרקיע אולם אין להסיק ישר שכוונתם לכחול.(והילקוט שמעוני כתב : "תכלת דומה לעשבים" ומסורת לנו שנכתב בתקופת הראשונים וכן השוחר טוב).
וראה שהיו שפירשו שצבע התכלת בכל סגול. התפארת ישראל בהקדמתו לסדר מועד כבר כתב על אחד.ושו"ת חוות יאיר במקור חיים (יח עמוד צט) שכתב שלא כחול כי אם סגול.וכן דעת כמה חוקרים היום שצבע התכלת סגול.
מ"מ גם על הרמב"ם רבו השיטות יש אומרים דעתו כחול כהה יש אומרים דעתו כחול בהיר ויש אומרים ירוק שחור או סגול.
סוגייה עמוקה זו מעולם לא תסתיים.אולם נראה שאין לסבור כחול סתם.
אני ניסיתי להוכיח פה ואני מקווה שהצלחתי שצבע התכלת בכלל ירוק כהה היינו ירוק שחור.
וזו דעת הרבה ראשונים כרש"י אבן עזרא הרשב"ץ ועוד וגם אחרונים כמתנות כהונה והבאר מיים חיים ועוד.
והכל בהרחבה במאמר זה קריאה מהנה.
פרק א
אמרתו המפורסמת של ר' מאיר "תכלת דומה לים" (מנחות מג:) מוכרת לכל. אך למרות שאמרה זו שנויה ע"י תנא , ר' מאיר , עדיין מצויה היא בגמרא. קדם למקור זה מקור תנאי אחר. המשנה השנייה במסכת ברכות :
"מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן.ר' אליעזר אומר : בין תכלת לכרתי, וגומרה עד הנץ החמה.ר' יהושע אומר : עד שלוש שעות.שכן דרך בני מלכים לעמוד שלוש שעות.הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם הקורא בתורה".
משנה זו מנסה לברר מתי מתחיל זמן ק"ש בשחרית.
כדעת הפרשנים השיטות במשנה מתאחרות.ז"א, המשנה מביאה שיטה של תנא אחד
ואז שיטה יותר מאוחרת ואז יותר מאוחרת וכו'.כפי שמצינו במשנה הראשונה.
השיטה הראשונה של תנא קמא-"משיכיר בין תכלת ללבן". ז"א,אדם מתחיל לקרוא ק"ש בשחרית משיוכל להבדיל בין צבע הפתיל הלבן,הרגיל שבציצית,לבין צבע פתיל התכלת שבה.הירושלמי (פ"א ה"ב מייד אחרי המשנה) משווה את "משיכיר בין תכלת ללבן" לבין "משיראה את חבירו רחוק ד' אמות ויכירנו". את החבר אפשר לראות ממרחק ד' אמות ולהכירו גם כשיש ממש קצת אור.מכאן שהצבעים , הלבן והתכלת, רחוקים מלהיות דומים מכיוון שגם במעט אור ניתן להבדיל ביניהם.
השיטה השנייה שהיא מאוחרת יותר של ר' אליעזר-"משיכיר בין תכלת לכרתי".ז"א, אדם מתחיל לקרוא ק"ש בשחרית משעה שהוא יוכל להכיר בין צבע הכרתי לבין צבע התכלת. מהו צבע הכרתי?
הרמב"ם בפירושו על המשנה מפרש שהכרתי צבעו ירוק.וכן המאירי: "בין תכלת לירוק".וכן הערוך שפירש שצבע הכרתי ירוק.וכן רבינו יונה והריטב"א שפירשו כמו הערוך שהכרתי צבעו היונדי(ירוק).ולמעשה אין חולק בדבר שהכרתי צבעו ירוק.
א"כ,ידוע שר' אליעזר מאחר את שיטתו.אך עד כמה?
האם ר' אליעזר מאחר מעט את שיטתו ומכאן שהכרתי והתכלת רק מעט דומים? או שר' אליעזר מאחר דיי הרבה את שיטתו ומכאן שהכרתי מאד דומה לצבע התכלת?
לכתחילה נראה שר' אליעזר מאחר מעט את הזמן.
כן גם המאירי פירש : "והוא שיעור מעט מאוחר יותר".רק מעט מאוחר יותר.
ומניין לו? כי ר' אליעזר מסיים את הזמן בהנץ החמה.משמע שגם לפני שהשמש מנצנצת בראשי ההרים ניתן יהיה להבדיל בין התכלת לכרתי.ומשמע מכאן שצבע הכרתי וצבע התכלת לא ממש דומים זה לזה.
אך עליו חולקים רש"י שפירש(גיטין לא:) "סרבלא דכרתי-צבע תכלת דומה לכרתי".
וכן רבינו יונה על המשנה ברי"ף:"דכרתי הוא מין צבע שקורין היונדי(ירוק) ודומה לתכלת".וכן הריטב"א שמסכים עמו.וכן התוספות שפירשו (סוכה לא: ד"ה "הירוק ככרתי") "משיכיר בין תכלת לכרתי-משמע דמעט משונין זה מזה".רק מעט משונים משמע שהם דומים.וכן ר"ע מברטנורא:"צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי".ועוד רבים.ונראה שהמאירי יחידי בשיטה זו.
ועוד שאם הצבעים הנ"ל אינם דומים אלא ממש מעט דומים מה חידש ר' אליעזר שהביא את הכרתי ויחלוק על תנא קמא שהרי זמניהם מאד קרובים?!
א"כ נראה שר' אליעזר איחר את הזמן דיי הרבה כך שצבע התכלת וצבע הכרתי מאד דומים זה לזה.
צבע התכלת נעלם מעינינו כרגע אך ידוע שצבע הכרתי ירוק.ואם הצבעים הנ"ל דומים זה לזה מה יהיה צבע התכלת? האם לא קשה מכאן על אלו המפרשים שצבע התכלת כחול?!
יש שתירצו פה שלא קשה.שאולי צבע התכלת כחול כהה וצבע הכרתי ירוק כהה ובאור חלש לא ניתן יהיה להבדיל בין שני הצבעים הנ"ל.ולכן ר"א הצריך יותר אור.
אך קשה שאם צבע התכלת כחול מדוע ר"א שרצה להביא דבר הדומה לתכלת לא בחר בדבר כחול?אלא בחר בכרתי,בדבר ירוק?!
ויש לו לומר פה שאולי אין דברים כחולים מצויים בביתו של אדם אך דברים ירוקים יש.ולכן ר' אליעזר 'נאלץ' להביא את הכרתי.
אך שוב יש להקשות שהרי יש את הרקיע ואת הים!ומה דוגמא טובה יותר מן הרקיע והים?. [בעניין הים אולי אין זו דוגמא טובה כיוון שלא כולם יכולים לראות את הים כל בוקר ואינם יכולים להכיר בינו לבין התכלת.אך לא קשה שהרי במשנה הקודמת מצינו:"משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".האם כולם כל ערב רואים את הכהנים?לא.אך יש זמן מסויים שבו הכהנים אוכלים תרומתן.זמן ידוע.זמן מוגדר. ככה גם הים.כולם יודעים מה צבעו גם מבלי לראותן.]
ועוד שבטוח ישנם דברים כחולים להביא כדומה לתכלת.ובוודאי שאם ר' אליעזר רצה לדמות את התכלת לדבר כחול,היה יכול.כמו ספיר או אבן טובה אחרת,או דבר כחול אחר.אך ר' אליעזר בחר בכרתי.צבע ירוק בסיסי.ונצטרך לפרש שר' אליעזר בכוונה בחר בכרתי.
פרק ב
רש"י על המשנה פירש: "תכלת-ירוק הוא וקרוב לצבע הכרתי". רש"י למד מן הבאת הכרתי ע"י ר' אליעזר והקירבה בין צבע התכלת לצבע הכרתי שצבע התכלת ירוק!
רש" אינו היחידי המפרש כן ומצינו את הרשב"ץ: "תכלת ירוק הוא".וכן על פירוש המשנה בירושלמי,ר' שלמה מסרליו: "תכלת הוא דג חילזון שצבעו ויר"ד (ירוק) בלעז".ובעל ספר חרדים: "בין תכלת-ירוק הוא ודומה לצבע הכרתי". וכן המתנות כהונה על במדבר רבא (פ"ד) : " תכלת ירוק ככרתי".ועוד.
רש"י דובק בפירושו שתכלת צבעו ירוק לאורך כל הדרך. כן גם פירש בגמרא :
"תכלת-ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא" (ברכות נז:).
רש"י גם פירש כן על התורה:
1) "ותכלת" (שמות כ"ה ד) רש"י: "ותכלת-צמר צבוע בדם חילזון וצבעו ירוק".
ושם על אותו הפסוק מצטרף אליו אבן עזרא שפירש: "אמר יפת שהוא כדמות שחרות.כי הוא תכלית כל הצבעים.והכל ישובו אליו.והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם.ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר".
2) "פתיל תכלת" (במדבר ט"ו לח) רש"י: "תכלת-צבע ירוק של חילזון".
ושם מצטרף אליו הבאר מיים חיים שמזהה את התכלת כירוק.
מפרשי רש"י תמהו מאד.שהרי רש"י בד"כ מפרש ע"פ התלמוד הבבלי.ובבבלי כתוב :
"תכלת דומה לים"(מנחות מג:).ואיך רש"י מפרש שתכלת צבעו ירוק ?
לכן הם פירשו ש"ירוק" של רש"י הוא כחול של ימינו.
למשל כעיקר שפתי חכמים שעל : "תכלת-צבע ירוק של חילזון"(רש"י במדבר)
פירש על ירוק שזה: "צבע הרקיע הנקרא בל"א בלו"י(כחול)".
ודבר זה אינו נכון שהרי רש"י בחולין (מז:) על "ירוקה" מפרש שזה :"כמין עשבים".
וכי מצינו עשבים כחולים?לא.סתם עשב זה ירוק.ועוד בחולין (שם) על "ככחולא" מפרש רש"י שזה: "כעין לזו"ר לא ירוק ולא שחור".ואם נפרש ש"ירוק" של רש"י זה כחול.אז מה זה כחול אצל רש"י?ואם כל צבע יהיה צבע אחר לא נדע למה התכוון הפרשן בפירושיו.
וכן ההוכחה המכרעת שלרש"י תכלת בתורה זה ירוק ממש ולא כחול ממכת ארבה (שמות י, ט"ו) "ולא נותר כל ירק" שם מפרש רש"י: "עלה ירוק וירדור"א בלעז". ויר"ד זה ירוק של ימינו בלעז.וכן וכי מצינו עלים כחולים?!
ועוד יש לברר במה שהוסיף רש"י בסוף בבמדבר פ' שלח שפירש : "וכן צבע התכלת כרקיע המשחיר לעת ערב".ויש שפירשו פה שרש"י שינה דעתו בעניין צבע התכלת שכאן מפרש שזה כחול בגלל שדימה את צבע התכלת לרקיע שזה כחול.
ונראה שאין לומר כן שהרי רש"י במשנה ובגמרא וכן על התורה פירש ירוק.
וכאן שינה דעתו?! אלא נפרש שלרש"י התכלת ירוק.אלא שגוון הירוק לרש"י בתכלת הוא כהה.ז"א,כמו שהרקיע לעת ערב מחשיך ונעשה כהה כך גם צבע התכלת.שהוא כהה.ואולי נפרש שדברי רש"י פה נאמרו ע"י ר' משה הדרשן שהוזכר מקודם ברש"י.אך לא נראה שכבר הש"ח הראו שאין זה כך ואלו דברי רש"י.
והוכחה לדברינו נביא דברי ספר הזוהר (תרומה קלט ע"א) : "תכלת דא איהו כורסייא,דכתיב בה כמראה אבן ספיר דמות כסא, וכתיב (יחזקאל א) ונוגה לו סביב, בגין דעבדין בה כריכין לציצית, וכד נוגה לו , אתהדר לגוון ירוק , כגוון כרתי.
מההיא שעתא ואילך אשתרי זמנא דק"ש , דהא אישתני גוון תכלא מכמה דהוה, ובגין כך אסור למידן דיני נפשות בלילה , בגין דשלטא ההוא גוון תכלא בההוא זמנא" עכ"ל. ברור מכאן שהצבע גם ירוק ככרתי וגם כהה כדפירשנו.
ומכל מקום קשה על האבן עזרא.שהא"ע פירש בשמות (כ"ה ד) שצבע התכלת ירוק.
ובבמדבר (ט"ו ל"ח) פירש: "וטעם תכלת בעבור שהוא כעין השמיים".
א"כ עין השמיים לאבן עזרא הוא ירוק?! דבר זה לא מסתבר.וגם אין לפרש ש"ירוק" לאבן עזרא הוא כחול של ימינו.
והנראה בעיני שהאבן עזרא לא כתב שצבע התכלת כצבע השמיים אלא "טעם התכלת" . ונראה לפרש ש"טעם התכלת" זה טעם השם תכלת,מדוע נקרא השם כך?
והתשובה לכך "בעבור שהוא כעין השמיים".ז"א,שהתכלת כבר הזכרנו שצבעו כהה.
"כי הוא תכלית כל הצבעים".אנו יודעים שבטבע לרקיע אין צבע כי אוויר הוא אך בלילה נראה לנו הרקיע שחור.וזה מה שאמר האבן עזרא: "בעבור שהוא כעין השמיים".שכמו שהשמיים בלילה כהים מאד כך גם התכלת כהה והוא נגזר מן השם "תכלית כל הצבעים".תכלית.וכן גם הרמב"ן כתב בבמדבר (ט"ו לח) : "אבל הזכרון הוא בחוט התכלת שרומז למידה הכוללת הכל שהוא בכל.ולכן אמר 'וזכרתם את כל'...והדמיון בשם גם הגוון תכלית המראות כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא ולפיכך נקרא תכלת".גם הרמב"ן רומז לשם תכלת משם תכלית.כמו הא"ע.
וכן גם על (ברכות נז:) מהגהות הריעב"ץ : " נ"ב לשון תכלית וקץ".
ומכאן ש"תכלת" שבתורה אין הכוונה לצבע התכלת של היום, שהוא גזור מן המילה
"כחול".אלא בתורה "תכלת" מלשון תכלית."תכלית כל הצבעים".
א"כ ראינו פרשנים רבים הסוברים שהתכלת צבעו ירוק.ובוודאי שהיו לאותם פרשנים על מה להסתמך שלא פירשו סתם פירושיהם. ומדוע שאנו לא נפרש כן?!
פרק ג
"תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד" (מנחות מג: סוטה יז. חולין פט.). אמרה זו של ר' מאיר המופיעה בתלמוד הבבלי מראה שתכלת צבעו דומה לצבע הים.א"כ מכאן מוכח שהתכלת צבעו כחול.ואיך הפרשנים שהבאנו מפרשים שהתכלת צבעו ירוק?!. תחילה יש לעיין באימרה היטב.
(1) האם מהדמיון הראשוני בין התכלת לים עלינו לפרש שצבע התכלת כחול?
הירושלמי בברכות (פ"א ה"ב) כותב : "תכלת דומה לים וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע...". הירושלמי מוסיף בין הים לרקיע עשבים. מה זה בא לומר?
התוספות בסוכה (לא: ד"ה הירוק ככרתי) פירשו שמהבבלי ניתן להסיק שצבע התכלת כחול ומהירושלמי ניתן להסיק שצבע התכלת ירוק.
למרות הדמיון הראשוני לים צבע התכלת ירוק!
(2) ועוד שהאם מ"תכלת דומה לים" נפרש תכלת כצבע הים?.הלא הירושלמי כתב "ים דומה לעשבים" . האם הים כצבע העשבים?לא נראה."ועשבים לרקיע" האם צבע העשבים כצבע הרקיע?.משמע ש"דומה" אינו בהכרח דומה ממש. ונראה אולי שלעניין תכלת ירושלמי עדיף (בהנחה שיש 'מחלוקת' בשיטת התוספות בין הבבלי לירושלמי) שהרי בארץ ישראל הפיקו את התכלת והוא הגיע לבבל רק מאוחר יותר.
(3) אמנם מצינו גם בבבלי וגם בירושלמי ש"תכלת דומה לים",וכאן הדמיון הראשוני הוא לים.אך מצינו גם : "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים וים לרקיע" (ילקוט שמעוני תהילים תתמ"א).וכאן הדמיון הראשוני הוא לעשבים שזה ירוק. וכן עוד : "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לאילנות ואילנות לרקיע" (שוחר טוב כ"ד ג). וכאן הים לא מוזכר כלל!.
(4) ועוד יש להעיר שהאם אפשר לקרוא את אימרותיו של ר' מאיר בעניין התכלת כפשט?!.ר' מאיר מדמה את התכלת לים,לעשבים,לספיר ולרקיע. כל פעם בסדר אחר שונה.א"כ למה דומה התכלת,לכולם?
ואת הרקיע הוא מדמה לכסא הכבוד.האם לכסא הכבוד יש צבע ממשי? כנראה שלא.א"כ האם נקרא את "תכלת דומה לים" כפשט? תכלת כצבע הים?.
א"כ ראינו שמ"תכלת דומה לים" אין בהכרח בכלל שתכלת כצבע הים ואין הוכחה מכאן שצבע התכלת כחול.
(5) ועוד שאולי אין קושי כלל.שתכלת באמת דומה לים.שאולי צבע התכלת הוא ירוק כהה וצבע הים הוא כחול כהה ואז הם באמת דיי דומים.
(6) והנה נוכל אולי לומר שמה שכתוב "תכלת דומה לים" הכוונה תכלת דומה לגלי הים.ומצינו בבבא בתרא (ד.) בעניין בניין הורדוס : "מי שלא ראה בניין הורדוס לא ראה בניין נאה מימיו".ואז הגמרא שואלת : "במאי בנייה"? ז"א במה בנו אותו? "רבא אמר באבני שישא ומרמרא ".ז"א רבא מפרש (ע"פ פירוש רש"י שם) שבנו אותו באבני שיש ירוק ולבן. "ואיכא דאמרי באבני כוחלא שישא ומרמרא".ז"א ויש שאמרו (שם) שבנו אותו באבני שיש כחול,ירוק ולבן.ואז הגמרא אומרת שלכולם נראה הבניין "כי אידוותא דימא".ורש"י מפרש "כגלי הים".א"כ גלי הים יכולים להיראות או ירוקים ולבנים או כחולים ירוקים ולבנים.ומכאן או ירוק או ירוק וכחול.כחול לבד אין.משמע שירוק קרוב יותר לגלי הים מאשר כחול.ואולי נפרש שזה מה שאמרו "תכלת דומה לים" תכלת כגלי הים.
ועתה יפורש לו מהו מראה התכלת.אך אם התכלת באמת כעשבים מדוע הגמרא כתבה : "תכלת דומה לים"? מדוע לא "תכלת דומה לעשבים"? או "לירוק ככרתי"?
והנה רש"י בעצמו ענה על השאלה שפירש על "תכלת דומה לים" (מנחות מג:) על הים: "מפני שנעשו בו ניסים לישראל".
ז"א הים זכה להיכתב כדומה לצבע התכלת למרות שאינו משום שנעשו בו ניסים לישראל. והנה כבר לא יוקשה לנו מפרשנים רבים שפירשו ירוק למרות "תכלת דומה לים".והמעיין יותר לעומק יראה שאין לפרש כפשט תכלת כצבע הים שזה כחול.ומצינו שהתבלבלו בזה הרבה.
שפירשו סתם תכלת כחול משום "תכלת דומה לים".
משום שכאן מוכח שצבע פתיל התכלת שבציצית הנזכר בתורה ובגמרא צבעו ירוק.
פרק ד
כתב הרמב"ם בהלכות כלי המקדש (פ"ח הי"ג) : "ותכלת האמורה בכל מקום היא הצמר הצבוע כעצם השמיים שהוא פתוך מן הכוחל".
וכן כתב בהלכות ציצית (פ"ב ה"א) : "ותכלת האמורה בתורה, בכל מקום הוא הצמר הצבוע כפתוך שבכחול וזו היא דמות הרקיע הנראית לעין השמש בטהרו של רקיע".
עין הרקיע לרמב"ם משמע מהמשך הלכות ציצית (שם) שדומה הוא מאד לצבע השחור שכתב : "וכל שלא נצבע באותה צביעה פסול לציצית אע"פ שהוא כעין הרקיע.כגון שצבעו באסטיס או בשחור או בשאר המשחירין הרי זה פסול לציצית".
א"כ הצבע השחור הוא כעין הרקיע אולם אי אפשר לפרש שחור ממש שאז מה עניין דימויי רקיע לתכלת? אלא י"ל דומה מאד לשחור.
וזאת כבר פירשנו בפרקים הקודמים שצבע התכלת כהה הוא ורמז לכך גם מדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פ"ג ה"ג) שכתב על הגלגלים : "וזה שאנו רואים אותם כעין התכלת" וזה המסתכל על החלל השחור.
ובאמת לרמב"ם צבע התכלת הוא 'פתוך מן הכוחל' (או 'פתו