"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה...וזאת התרומה אשר תקחו מאיתם ...ותכלת וארגמן תולעת שני...."
רש"י : "תכלת – צמר צבוע בדם חילזון וצבעו ירוק".
רש"י מפרש פה שצבע התכלת ירוק , רש"י דובק בפירושו שצבע פתיל התכלת הוא ירוק לאורך כל הדרך. כן גם פירש במשנה (ברכות ט: - פ"א מ"ב) : "תכלת – ירוק הוא וקרוב לצבע הכרתי" וכן בגמרא (ברכות נז:) : "תכלת – ירוק הוא ומי שפניו ירוקים חולה הוא".
כן גם פירש בתורה בשמות (כה,ד למעלה) וכן על במדבר (טו,לח) : "ותכלת – צמר צבוע בדם חילזון וצבעו ירוק".
רש"י אינו היחידי המפרש כן בשמות (כה,ד) מצטרף אליו האבן עזרא שפירש : "אמר יפת שהוא כדמות שחרות כי הוא תכלית כל הצבעים והכל ישובו אליו והוא לא ישוב במעשה אדם לעולם ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר".
ובמדבר (טו,לח) פירש הבאר מיים חיים שהתכלת ירוק.
וכן הרשב"ץ בברכות (ט:) : "תכלת ירוק הוא" , ועל פירוש המשנה בירושלמי פירשו ר' שלמה מסרליו : "תכלת דג חילזון שצבעו ויר"ד (ירוק) בלעז" ובעל ספר חרדים : "בין תכלת – ירוק הוא ודומה לכרתי".
וכן המתנות כהונה שפירש בבמדבר רבא (פי"ד) שהתכלת ירוק ככרתי.
וכן בספר הזוהר (תרומה קלט ע"א) : "תכלת....אתהדר לגוון ירוק כגוון הכרתי מההיא שעתא ואילך אשתרי זמנא דק"ש , דהא אישתני גוון תכלא מכמה דהוה , ובגין כך אסור למידן דיני נפשות בלילה , בגין דשלטא ההוא גוון תכלא בההוא זמנא".
ועוד רשימה של ראשונים ואחרונים שפירשו שצבע התכלת ירוק ולכאורה חולקים הם על אימרתו המפורסמת של ר' מאיר במנחות (מג: , וכן בסוטה יז. , וכן בחולין פט.) : "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע לכסא הכבוד".
א) תחילה , מניין בכלל שתכלת ירוק? קדם לר' מאיר בגמרא, ר' אלעזר במשנה שפירש (ברכות פ"א מ"ב) : "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר בין תכלת ללבן . ר' אלעזר אומר : בין תכלת לכרתי".
כדעת הפרשנים השיטות במשנה מתאחרות , ז"א המשנה מביאה שיטה של תנא אחד ואז שיטה יותר מאוחרת ואז יותר מאוחרת וכו'. כפי שמצינו במשנה הראשונה.
השיטה הראשונה של ת"ק- "משיכיר בין תכלת ללבן" זאת אומרת אדם מתחיל לקרוא ק"ש בשחרית משיוכל להבדיל בין צבע הפתיל הלבן , הרגיל שבציצית , לבין צבע פתיל התכלת שבה.הירושלמי (פ"א ה"ב מייד אחר המשנה) משווה את "משיכיר בין תכלת ללבן" לבין "משיראה את חבירו רחוק ד' אמות ויכירנו" את החבר אפשר לראות ממרחק ד' אמות ולהכירו גם שיש מעט אור.מכאן שהצבעים , הלבן והתכלת , רחוקים מלהיות דומים מכיוון שגם במעט אור ניתן להבדיל בינהם.
השיטה השנייה של ר"א – "משיכיר בין תכלת לכרתי" ז"א אדם מתחיל לקרוא ק"ש משיוכל להכיר בין צבע הכרתי לצבע התכלת. מהו צבע הכרתי?
הרמב"ם בפירושו על המשנה מפרש שהכרתי צבעו ירוק , וכן המאירי : "ביו תכלת לירוק" , וכן הערוך שפירש שצבע הכרתי ירוק.וכן רבינו יונה והריטב"א שפירשו כמו הערוך שהכרתי צבעו היונדי (ירוק).ולמעשה כמעט אין חולק בדבר שהכרתי צבעו ירוק.
א"כ ידוע שר"א מאחר את שיטתו אך עד כמה?
האם ר"א מאחר מעט את שיטתו ומכאן שהכרתי והתכלת רק מעט דומים? או שר"א מאחר דיי הרבה את שיטתו ומכאן שהכרתי מאד דומה לצבע התכלת?
לכתחילה נראה שר"א מאחר מעט את הזמן.
כן גם פירש המאירי : "והוא שיעור מעט מאוחר יותר" , רק מעט מאוחר יותר.
ומנין לו? כי ר"א מסיים את הזמן בהנץ החמה , משמע שגם לפני שהשמש מנצנצת בראשי ההרים ניתן יהיה להבדיל בין התכלת לכרתי.ומשמע מכאן שצבע התכלת וצבע הכרתי לא ממש דומים זה לזה.
אך עליו חולקים רש"י שפירש (גיטין לא:) : "סרבלא דכרתי- צבע תכלת דומה לכרתי" , וכן רבינו יונה על המשנה ברי"ף : "שכרתי הוא מין צבע שקורין היונדי (ירוק) ודומה לתכלת" וכן הריטב"א שמסכים עמו.וכן התוס' שפירשו (סוכה לא: ד"ה הירוק ) : "משיכיר בין תכלת לכרתי – משמע דמעט משונין זה מזה" רק מעט משונים משמע שהם דומים.וכן הברטנורא : "צבע התכלת קרוב לגוון של כרתי" ועוד רבים.ונראה שהמאירי יחידי בשיטה זו.
ועוד שאם הצבעים הנ"ל אינם דומים אלא ממש מעט דומים מה חידש ר"א שהביא את הכרתי ויחלוק על ת"ק שהרי זמניהם מאד קרובים?
א"כ נראה שר"א איחר את הזמן דיי הרבה כך שצבע התכלת וצבע הכרתי מאד דומים זה לזה.
צבע התכלת נעלם מעינינו כרגע אך ידוע שצבע הכרתי ירוק. ואם הצבעים הנ"ל מאד דומים זה לזה מה יהיה צבע התכלת? האם לא קשה מכאן על אלו המפרשים שצבע התכלת כחול??
יש שתירצו פה שלא קשה , שאולי צבע התכלת כחול כהה וצבע הכרתי ירוק כהה ובאור חלש לא ניתן יהיה להבדיל בין שני הצבעים הנ"ל ולכן ר"א הצריך יותר אור.
אך קשה שאם צבע התכלת כחול מדוע ר"א שרצה להביא דבר הדומה לתכלת לא בחר בדבר כחול? אלא בחר בכרתי, בדבר ירוק??
ובוודאי שאם ר"א רצה לדמות את התכלת לדבר כחול,היה יכול. כמו ספיר או אבן טובה אחרת או דבר כחול אחר.
אך ר"א בחר בכרתי ,צבע ירוק.ונצטרך לפרש שר"א בכוונה בחר בכרתי-
משום שצבע התכלת ירוק , וזמן ק"ש משיבדיל בין שני גווני ירוק.וכן פירש פה רש"י.
ב) מאימרתו של ר"מ המדמה את התכלת לים לכאורה מוכח שהתכלת צבעו כחול,
ולדבר זה ישנם כמה תירוצים. (וכבר הבאנו מקור אחר לדעת רש"י עיין א)
(1) האם מהדמיון הראשוני בין התכלת לים עלינו לפרש שצבע התכלת כחול? הירושלמי בברכות (פ"א ה"ב) כותב : "תכלת דומה לים וים דומה לעשבים ועשבים לרקיע..." הירושלמי מוסיף בין היום לרקיע , עשבים. מה זה בא לומר?
התוס' בסוכה (לא: ד"ה הירוק) פירשו שמהבבלי ניתן להסיק שצבע התכלת כחול ומהירושלמי ניתן להסיק שצבע התכלת ירוק.
למרות הדמיון הראשוני לים צבע התכלת ירוק. ועיין בשו"ת דברי מנחם לרב כשר שהביא מכאן הוכחה לרש"י שהצבע ירוק (בסימן ג באו"ח)
(2) ועוד שהאם מ"תכלת דומה לים" נפרש תכלת כצבע הים? הלא הירושלמי כתב "ים דומה לעשבים" האם הים כצבע העשבים? לא נראה. "ועשבים לרקיע" האם צבע העשבים כצבע הרקיע? משמע ש"דומה" אינו בהכרח דומה ממש.
ונראה אולי שלעניין התכלת ירושלמי עדיף (בהנחה שיש 'מחלוקת' בין הבבלי לירושלמי ע"פ התוס') שהרי בא"י הפיקו את התכלת והוא הגיע לבבל מאוחר יותר.
(3 )אמנם מצינו גם בבבלי וגם בירושלמי "תכלת דומה לים", וכאן הדמיון הראשוני הוא לים. אך בהמון מדרשים מצינו שתכלת דומה לעשבים כמו בילקוט שמעוני (תהילים תתמ"א) : "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים וים לרקיע", וכן בשוחר טוב (כד,ג) : "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לאילנות ואילנות לרקיע" וכאן הים לא מופיע כלל! ועוד.
(4) ועוד שהאם אפשר לקרוא את אימרותיו של ר"מ בעניין התכלת כפשט? ר"מ מדמה את התכלת לים , עשבים , רקיע , ספיר וכו' כל פעם בסדר אחר שונה. א"כ למה דומה התכלת לכולם? ואת הרקיע הוא מדמה לכסא הכבוד.האם לכסא הכבוד יש צבע ממשי? כנראה שלא. א"כ האם נקרא את "תכלת דומה לים" כפשט? תכלת כצבע הים?
א"כ ראינו שמתכלת דומה לים אין בהכרח כלל שצבע התכלת כצבע הים ואין מכאן הוכחה מכאן שצבע התכלת כחול.
(5) ועוד שאולי אין קושי כלל. שהתכלת באמת דומה לים שאולי צבע התכלת הוא ירוק כהה וצבע הים הוא כחול כהה ואז הם באמת דיי דומים.
ועוד שישנם ימים שהם באמת נראים כירוקים ממש .ועיין ב"ב (ד.) שירוק יותר קרוב למושג "גלי ים" ואולי "תכלת דומה לים" משמע תכלת דומה לגלי הים.
אם צבע התכלת באמת ירוק מדוע הגמרא כתבה : "תכלת דומה לים" ולא "תכלת דומה לעשבים"? או ל"ירוק ככרתי"? והנה רש"י בעצמו ענה על השאלה שפירש על "תכלת דומה לים" (מנחות מג:) : "מפני שנעשו בו ניסים לישראל".
ז"א הים נכתב כדומה למרות שאינו משום שנעשו בו ניסים לישראל.
וגם יש שתירצו שבגלל שהחילזון בא מן הים כתבו כן וכו'.
ג) בגלל אימרתו של ר"מ שמשם לכאורה התכלת צבעו דומה לים, היינו כחול היו שבילבלו וכתבו שצבע ה"ירוק" בפירושי רש"י הוא כחול של ימינו".
למשל כעיקר שפתי חכמים שעל "תכלת-צבע ירוק של חילזון" (רש"י במדבר) כתב על ירוק שזה : "צבע הרקיע הנקרא בל"א בלו"י (כחול) ". ועוד כמותו.
ודבר זה אינו נכון שהרי רש"י בחולין (מז:) על "ירוקה" פירש שזה : "כמין עשבים".
וכי מצינו עשבים כחולים? לא סתם עשב זה ירוק.
וכן בחולין (שם) על "ככוחלא" פירש"י שזה : "כעין לזו"ר לא ירוק ולא שחור". ואם נפרש ש"ירוק" של רש"י זה כחול אז מה זה כחול אצל רש"י? ואם כל צבע יהיה צבע אחר לא נדע למה התכוון הפרשן בפירושיו.
וכן ההוכחה המכרעת שלרש"י תכלת בתורה זה ירוק ממש ולא כחול ממכת ארבה (שמות טו,י) : "ולא נותר כל ירק" מפרש רש"י : "עלה ירוק וירדור"א בלעז".
ויר"ד זה ירוק של ימינו בלעז (פירוש וירדור"א זה צמחייה ירוקה) וכן וכי מצינו עלים כחולים?
ועיין בשו"ת דברי מנחם לרב כשר (סי' ג) שהבין ש"ירוק" ברש"י זה ירוק של ימינו.
ועוד יש לברר במה שהוסיף רש"י בסוף במדבר פ' שלח : "וכן צבע התכלת כרקיע המשחיר לעת ערב" ויש שפירשו פה שרש"י שינה דעתו בעניין צבע התכלת שכאן מפרש שזה כחול בגלל שדימה את התכלת לרקיע שהוא כחול.
ונראה שאין לומר כן שהרי רש"י במשנה ובגמרא וכן על התורה פירש ירוק. וכאן שינה דעתו??
אלא נפרש שלרש"י התכלת ירוק. אלא שגוון הירוק לרש"י בתכלת הוא כהה. ז"א , כמו שהרקיע לעת ערב מחשיך ונעשה כהה כך גם צבע התכלת שהוא כהה.
ואולי נפרש שדברי רש"י פה נאמרו בשם ר' משה הדרשן שהוזכר מקודם ברש"י. ואולם השפתי חכמים הראו שאין זה כך ואלו דברי רש"י.
והוכחה לדברינו נביא דברי הזוהר (תרומה קלט ע"א) : "תכלת דא איהו כורסייא , דכתיב כמראה אבן ספיר דמות כסא , וכתיב (יחזקאל א) ונוגה לו סביב , בגין דעבדין בה כריכין לציצית , וכד נוגה לו , אתהדר לגוון ירוק , כגוון כרתי . מההיא שעתא ואילך אשתרי זמנא דק"ש , דהא אישתני גוון מכמה דהוה , ובגיך כך אסור למידן דיני נפשות בלילה , בגין דשלטא הוא גוון תכלא בההוא זמנא" עכ"ל. ברור מכאן שצבע התכלת גם ירוק ככרתי וגם כהה כמו שפירשנו.
ד) תכלת השם אינו מלשון "כחול" (תכול) אלא מלשון תכלית. כן גם כתב הא"ע בפירושו למדבר (טו,לח) : "וטעם תכלת בעבור שהוא כעין השמיים" שהשמיים בלילה שחורים כמו בפירושו לשמות (כה,ד) "תכלית כל הצבעים".וכן כתב הרמב"ן : "אבל הזכרון הוא בחוט התכלת שרומז למידה הכוללת הכל שהוא בכל.ולכן אמר 'וזכרתם את כל'...והדמיון בשם גם הגוון תכלית המראות כי ברחוקם יראו כולם כגוון ההוא ולפיכך נקרא תכלת" גם הרמב"ן רומז לשם תכלת משום תכלית כמו הא"ע. וכן על "תכלת" (ברכות נז:) כתב ר' יעקב עמדין : "נכתב בצד לשון תכלית וקץ".
ה) א"כ הבאנו מקור לכך שצבע התכלת ירוק מדברי ר"א בברכות. הראנו שאין קושי מדברי ר"מ במנחות שתכלת דומה לים.והראנו שהרבה ראשונים למעשה רובם סוברים שצבע התכלת ירוק.
ובמדרש אסתר רבא (ב,ז) : "חור כרפס ותכלת , תרגם עקילס איירינון וקרפסינון. ור' ביבי אמר טיינון".
ומפרשי המדרש כרד"ל כתבו : " ולפי זה נראה דרב ביבי על ותכלת קאי".
א"כ תרגום תכלת זה טינון כן גם פירש מהרז"ו : "יקנטינון (טיינון) – דבר שיש לו גוון תכלת".
ובערוך כתב : "יקנטין – בילמדנו והיה עקב תשמעון פ' פסל לך אתה מביא את המרגליות ודיקנטין" ובהערות לר' בינימין כתב בסוגריים : "ופירוש בלשון יווני ורומי מן אבן טובה ירוקה ובתוכה לפעמים כמו עפרות זהב ועוד בשם הזה נקרא פרח אשר לו גוון תכלת".
והערוך אחרי הערה זו ממשיך : " וזה פירוש 'חור כרפס ותכלת' ממדרש אסתר רבא וכו'.
א"כ דעת ר' בנימין וכנראה הערוך שצבע התכלת ירוק.
ולזה כבר לא קשה שזה ברור מן הסוגיות התלמודיות והתורניות.
שכן במדרש רבא (במדבר פי"ד) נכתב : "תכלת דומה לים וים דומה לרקיע וכו'"
וכן עוד שם : "תכלת מלמעלה פניו כנגד הרקיע הדומה לו" ומשמע מכאן שצבע התכלת כרקיע משמע כחול.
ואולם כמה שורות אח"כ כתוב : "שהשולחן מכסים בתכלת כנגד דוד שהיה צדיק וכרת לו הקב"ה ברית מלכות לו ולבניו"
ומפרש המתנות כהונה : "וכרת לו- דרש כן מפני שהתכלת ירוק ככרתי ".
למרות תכלת דומה לים.ותכלת דומה לרקיע.
וכן הא"ע על (שמות כה,ד) דברי יפת שכתב שצבע התכלת שחור כתב : "ואנו נסמוך על רז"ל שאמרו שהוא ירוק והוא צמר". ותימה שהרי רז"ל אמרו : "תכלת דומה לים"?
אלא פשיטא שמשם אין ללמוד כלל שהתכלת כחול ועוד נאמר שם בבמדבר רבא : "תכלת דומה לעשבים ועשבים דומים לים וים לרקיע" וזה מובן שלמרות "תכלת דומה לים" –
צבע התכלת ירוק. והדברים ברורים.