הדברים הבאים מבוססים על תורתו של ר' יהודה אריה לייב מגור בעל ה'שפת אמת' שבחודש זה (ה' שבט תרס"ה) מלאו 100 שנים לפטירתו.
כשהגיעו בני ישראל לפני הר סיני, מספר הכתוב על מפגש של משה עם ה' לצורך הכנת העם לקבלת התורה: "ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר" (שמות יט ג). בעליה זו התרחש, לאור המדרש (מדרש רבה, פר' כח סימן א) מאבק איתנים בין משה ובין המלאכים על התורה. בעימות זה זכה משה, גבר על המלאכים והצליח להוריד את התורה לבני האדם.
מה משמעותו של מדרש זה, לשם מה מספר הוא לנו שיש מאבק בין האדם למלאכים? ומנין למדרש שאכן התרחש מאבק זה שאין לו רמז בתורה?
המדרש סומך את דבריו על הפסוק: "עלית למרום שבית שבי לקחת מתנות באדם..." (תהילים סח יט). פסוק זה, לדעת המדרש, רומז למשה שעלה למרום, שבה את התורה ולקחה כמתנה עבור האדם. אך הפסוק עדיין דורש הסבר, אם נלקחה התורה בשבי, כיצד לאחר מכן היא נזכרת כמתנה?
אומר המדרש: "ומשה עלה למרום ונטל את התורה, שהיו הכל נושאין עיניהם עליה, הוי 'עלית למרום שבית שבי'. יכול מפני ששבה אותה נטלה חנם? ת"ל 'לקחת מתנות באדם' - בלקיחה נתנה לו. יכול יהא חייב ליתן לו דמים? ת"ל 'מתנות' - במתנה נתנה לו".
שבי התורה מתאר את מצב המלחמה שהיה בין משה למלאכים, שהרי רק במלחמה נוטלים שבי. אך מאחר והתורה שייכת לקב"ה, כיצד יתכן לקבל אותה ללא תשלום, הרי סוף סוף אין היא הפקר? על כך אומר המדרש שה' הקנה לו את התורה בלקיחה – כלומר בקנין – וקנין זה היה ללא תשלום – במתנה.
ה'שפת אמת' כדרכו, רואה במדרש זה הנחיה בעבודת האדם (שפת אמת, פרשת יתרו, תרל"ז). אין המדרש מספר לנו סתם כך את גילגוליה של התורה מן העליונים לתחתונים. לקיחתה של התורה בשבי מבטא את מעלתה של התורה שי
ומוסיף ר' יהודה אריה לייב, שגם השבת נקראת "מתנה" כפי שנכתב "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה" (ביצה טז ע"א). וכפי שבכוח התורה יכול האדם להתעלות מעבר לזמן ולמקום גם בכוח השבת לרומם אותו להשגות נפלאות של "נשמה עליונה". (שפת אמת יתרו, תרנ"א).