מדוע פחד יעקב מעשיו ולא סמך על ברכת יצחק?

"הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך", כך בירך יצחק את יעקב. הרב ד"ר יוחנן קאפח מנסה ליישב את הקושיה - מדוע ברכה זו לא התקיימה והאם המציאות אכן שקפה היפוך יוצרות

הרב ד"ר יוחנן קאפח 20/11/18 15:37 יב בכסלו התשעט

מדוע פחד יעקב מעשיו ולא סמך על ברכת יצחק?
ספר תורה, צילום: shutterstock

לאחר שנות היעדרות ארוכות חוזר יעקב אל בית אביו ונערך לקראת המפגש עם עשיו. מתיאור הכתוב עולה כי יעקב פחד מאוד מהמפגש ולכן נערך לקראתו בתפילה, בדורון ובמלחמה. הוא מחלק את משפחתו ובני ביתו לשלושה מחנות, ושולח לקראת עשיו מנחה של חמש מאות וחמישים (!) בהמות.

חששו של יעקב מתמיה לא רק בשל הבטחת ה' ליעקב: 'והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך' (בראשית כח, טו) אלא גם בשל העובדה שהוא נתברך על ידי אביו בברכה: 'יעבדוך  עמים וישתחוו לך לאומים הוי גביר לאחיך וישתחוו לך בני אמך' (שם כז, כט).

יתרה מכך, גם לאחר שעשיו מבקש מאביו שיברך גם אותו, משיבו אביו: 'הן גביר שמתיו לך ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים' (שם, לז). לא די שלא הועילה ברכת יצחק להשלטת יעקב על עשיו אלא שנראה שההפך בדיוק קרה.

שאלה זו העסיקה את פרשני המקרא בכל הדורות, בפרט לאור העובדה שאנו רגילים לייחס את מלכות רומי לאדום וממילא את הנצרות לעשיו. בכל תקופת הגלות הארוכה לא שלטו ישראל בצאצאי אדום אלא להיפך, ואם כן מה הועילה ברכת יצחק ולאיזה צורך היה חשוב 'לגנוב' את הברכות?

ראב"ע התמודד עם שאלות אלו וסקר מספר תשובות. היו שאמרו שיצחק לא היה נביא ולכן ברכתו לא התקיימה. תשובה זו נדחתה על ידו מאחר ובתהלים מכונים האבות 'נביאים' (ראה תהלים קה, טו). היו שתירצו זאת בכך שיצחק ברך את יעקב אבל מאחר ומחשבתו היתה על עשיו, התקיימה הברכה בעשיו ולא ביעקב. גם תשובה זו נדחתה על ידי ראב"ע מאחר ולדעתו יצחק לא היה בטוח את מי ברך ומחמת הספק בירך גם את יעקב. זאת מלבד העובדה שלאחר שגילה את התרמית אמר: 'גם ברוך יהיה' (שם, לג).

רס"ג תירץ את הקושי באופן אחר לגמרי ולדעתו הברכה אכן התקיימה וכמו שנאמר על עשיו 'וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו" (שם לו, ו). אולם גם פסוק בודד זה אין בכוחו לדחות פסוקים רבים המתארים את כניעת יעקב לאחיו עשיו (כגון: 'וישתחו ארצה שבע פעמים' (לג, ג) ועוד).

בדומה לרס"ג, גם ראב"ע תירץ שהברכה התקיימה אבל בזרעו של יעקב; שבימי בית ראשון ואף בימי בית שני היו אדום משועבדים לישראל. לדעתו אין זה נכון לומר שהנוצרים הם אדומיים צאצאי עשיו, אף שהם מכונים כך, אין זה אלא מסיבה צדדית.

אסיים בדברים שכתב הר"ן בדרשותיו (הדרוש השני). הר"ן מסביר שם שהסיבה שנבואה לטובה מתקיימת אף אם חטאו ואינם זכאים לטובה, ונבואה לרעה תתבטל במידה ועשו תשובה, בכך שהדבר נעשה על מנת שנוכל להבחין בין נביא אמת לנביא שקר. אלא שהקשה, אם כן מדוע לא התקיימה ברכתו – נבואתו של יצחק?

על כך תירץ שלא היה צורך לאמת את נבואתו של יצחק ועל כן דבריו נאמרו על תנאי שלא יחטא זרעו. לדבריו, במידה וישמרו ישראל את התורה ויקיימו את מצוותיה יזכו לברכת יצחק 'הוי גביר לאחיך'. וזו מודעה רבה לאורייתא שנתברכנו על ידי יצחק אבינו שבמידה ונשמור את המצוות לא דיי שיסור מעלינו עול הגוים אלא שיכבדונו וישימונו עליהם לראש.

הכותב הוא דיקן הסטודנטים במכללת אורות ישראל רחובות

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר