השבת אנו חותמים את ספר בראשית. מות יעקב במרכז הפרשה ומות יוסף בסופה. בדבריהם האחרונים מביטים יעקב ויוסף לעתיד, לימים שלאחר הסתלקותם, ומשאירים הנחיות השזורות בבטחון עתידו של עם ישראל בארצו.
ההפטרה עוסקת בדברי דוד האחרונים. הוא מביט לעתיד, לימים שלאחר הסתלקותו, ומשאיר הנחיות השזורות במציאות המורכבת של הממלכה בסוף ימיו. בהנחיות אלה הוא מבקש להבטיח את בטחון ישראל בארצו. הוא מנחה את שלמה להתנהלות נחרצת מול גורמים העלולים לנצל את שעת חילופי השלטון ולהביא למרחץ דמים של מלחמת אחים.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
הפטרתנו היא המשכה של הפטרת חיי שרה. מרד אדוניהו, שהמשיך את מרד אבשלום, יצר סדקים נוספים בעם. ממלכה חזקה, שנבנתה לאורך כיובל שנים על ידי שאול ודוד עומדת על פרשת דרכים.האם כניסתו של יורש דוד למלוכה תהיה חלקה ותמשיך לקדם את הממלכה החזקה, או שמא תגרור אחריה מאבקים שיורידו לטמיון את העמל הרב?
צוואת דוד נועדה להציג בבהירות את מוקדי הסכנה, ואת הצורך לטפל בהם ביד ברזל - כדי לא לרסק הכל במלחמת אחים עקובה מדם.
מצב בהפטרה: המציאות הרוחנית והמציאות הפוליטית - כלים שלובים
לצוואת דוד שני חלקים והם מוצגים כמקשה אחת. חלקה הראשון: המציאות הרוחנית - התניית הצלחת הממלכה בדבקות בקיום תורה ומצוות. חלקה השני: המציאות הפוליטית - התנהלות כל השותפים במערכת הפוליטית בכפיפות לדבר ה.
רצחנות פוליטית [יואב] ואלימות מילולית ופיזית [שמעי] יביאו את הקץ על הממלכה והחברה. בהקשר זה מאירים דברי הרמב"ם [במורה נבוכים חלק ג פרק ל"ה] "...המצוות התלויות בעונשין... ותועלת אלה פשוטה וברורה. לפי שאם לא יענש המזיק לא יסתלקו הנזקים כלל, ולא ירתע כל מי שזומם להרע. ולא כקלות דעת מי שדמה כי זניחת העונשין - רחמים על בני אדם, אלא היא עצם האכזריות עליהם והפסד סדר המדינה. אלא הרחמים - מה שציווה בו יתעלה: "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך...".
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון