הדרך לזכות בארץ ישראל

יעקב הדריך את יוסף מהו סדר החיים וההתנהלות של עם ישראל לאורך הדורות עד הקץ. מאיפה הוא למד את זה?

חדשות כיפה ד"ר אלי י. שוסהיים 30/12/09 00:00 יג בטבת התשע

המדרש בפרשת "ויחי" אומר שזו פרשה סתומה, משום שיעקב ביקש לגלות את הקץ ונסתם ממנו.

אולם את כל הדרך עד לקץ יעקב כן גילה לבניו. הוא הדריך אותם מה עליהם לעשות ומהי התוכנית כדי לבנות את עם ישראל.


בפרשת ויחי, כאשר נאמר ליעקב שיוסף בא אליו בלויית שני בניו, אומרת התורה "ויתחזק ישראל ויישב על המטה". מספר יעקב ליוסף בציוויו האחרון טרם פטירתו מן העולם, שהקב"ה נראה אליו בארץ כנען ובירך אותו "ויאמר אלי הנני מפרך והרביתך ונתתיך לקהל עמים ונתתי את הארץ הזאת לזרעך אחריך אחוזת עולם".


לומדים מכאן יסוד חשוב ביותר. יעקב הדריך את יוסף מהו סדר החיים וההתנהלות של עם ישראל לאורך הדורות עד הקץ: ראשית כל יש לפרות ולרבות ולבנות את עם ישראל, ולאחר מכן, כאשר יש עם גדול ורב, אזי "ונתתי את הארץ הזאת". אחרי שיש עם יש ארץ. כך הוא סדר הדברים.

ומהיכן למד יעקב את הסדר הזה?


בפרשת וישלח (פרק ל"ה פסוק י"א), שם הקב"ה נראה אל יעקב ואומר לו "פרה ורבה גוי וקהל גויים יהיה ממך", ורק לאחר מכן, בפסוק הבא, ממשיך הקב"ה ואומר לו: "ואת הארץ אשר נתתי לאברהם וליצחק לך אתננה ולזרעך אחריך".

כלומר, אנו רואים שיעקב שמע מפורשות מהקב"ה את סדר הדברים: קודם כל לפרות ולרבות ורק אחר כך לפעול למען ארץ ישראל.


למעשה, את הדברים הללו, ניתן לראות גם אצל אברהם ויצחק. בפרשת לך לך (פרק י"ז פסוק ו). הקב"ה מבטיח לאברהם "והפריתי אותך במאד מאד", ורק שני פסוקים לאחר מכן באה ההבטחה "ונתתי לך ולזרעך את ארץ מגוריך את כל ארץ כנען לאחוזת עולם".


ואצל יצחק, בפרשת תולדות (פרק כ"ו פסוק ד), אומר הקב"ה ליצחק: "והרביתי את זרעך ככוכבי השמים, ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". שוב, פריה ורביה ואחר כך ונתתי לזרעך את הארץ.

ושוב בפרק כ"ח פסוק ג, כאשר יצחק מברך את יעקב, אנו מוצאים את אותו הסדר. ראשית הוא מברך אותו "ואל שדי יברך אותך וירבך והיית לקהל עמים", ורק בפסוק הבא מובטחת הארץ "...לרשתך את ארץ מגוריך אשר נתן אלהים לאברהם".


אנו רואים כחוט השני אצל כל האבות, שקודם הם מצוויים לפרות ולרבות, ורק לאחר מכן בא הציווי על ארץ ישראל. ואת הסדר הזה, שכך עם ישראל צריך להתנהל לדורי דורות, מבקש יעקב להעביר לבנו יוסף ולנכדיו אפרים ומנשה.


ציווי זה ודרך התנהלות זו תקפה עד ימינו אנו ואי"ה עד בוא גואל צדק. לצערנו הרב, חיים אנו בדור שבו מכחידים מאות ילדים בכל שבוע ואלפים בכל חודש, בעודם במעי אמם. עוקרים מהם את הזכות לחיים.


אומנם זכינו לחיות בארץ ישראל, אבל עלינו לדעת שהחובה המוטלת עלינו בנושא עם ישראל קודמת לכל. וכל עוד שכל כך הרבה עוברים אינם זוכים לחיים, אין ספק שאנו לא מקיימים את ציווי האבות ואת ההדרכה שקיבלנו.

המאמר מתפרסם בעלון השבת "שבתון"