פרשת בלק | השיעור שלמדנו ממסי: לבחור בטוב זה לא מספיק

כך ערב הסעודית הצליחה להפוך לאימפריה של עסקי ספורט וכדורגל עם רכישות של קבוצות חזקות - מה זה מלמד על היכולת לעמוד בפיתוי ולסרב, ואיך זה קשור לפרשת בלק?

חדשות כיפה אוהד רז 30/06/23 08:20 יא בתמוז התשפג

פרשת בלק | השיעור שלמדנו ממסי: לבחור בטוב זה לא מספיק
צילום: shutterstock

מעשה במדינה מדברית צחיחה, בעלת מוניטין לא משהו בענייני זכויות אדם ונשים, מבחינה ספורטיבית היא לא הייתה בכלל משהו ואז מה קרה? יורש העצר (שהוא השליט בפועל) החליט ל"הלבין" את המדינה שלו דרך הספורט וכדורגל תחילה.

זה היה המצב בערב הסעודית עד לפני כמה שנים, אבל היום המצב שונה לחלוטין. דרך קרן ההשקעות הלאומית PIF, הסעודים קנו את ניוקסל האנגלית והפכו אותה לקבוצה לגיטימית בצמרת הפרמייר ליג. אבל גם בחזית הביתית הם לא טמנו את ידם בצלחת. כריסטיאנו רונאלדו היה הראשון אבל בטח לא האחרון.

היו גם כמה צדיקים בסדום שסירבו לדולרי הנפט - בראשם מסי

קארים בנזמה ואנגולו קאנטה, שני שחקנים מצמרת הכדורגל העולמי חתמו באלופה אל-איתיאחד. רובן נבס וקלידו קוליבאלי עזבו את הפרמיירליג וחתמו באל- הילאל וברנרדו סילבה, שהרגע זכה בצ'מפיונס עם סיטי, כנראה יצטרף אליהם.

רשימת הקניות ארוכה ומרשימה מאד וכוללת שחקנים שברצלונה מתחננת שיחתמו אצלה אבל הם מעדיפים להתפתות לכסף הסעודי הגדול ולחתום שם. באמת קשה להתנגד ל100 מליון אירו בשנה, כמו שמקבל בנזמה, וגם האחרים יגמרו את החודש עם עודף בבנק. זה שיפר בהחלט את מעמדה של הממלכה בזירה הבינלאומית והם מתפשטים לענפי ספורט אחרים כמו גולף ומרוצי מכוניות.

אבל היו גם כמה צדיקים בסדום שסירבו לדולרי הנפט מהמדבר ובראשם כמובן לאו מסי שקיבל הצעות מטורללות לחלוטין (600 מליון אירו לשנה, יש מדינות עם תקציב קטן יותר), לוקה מודריץ, אוליבייה ג'ירו, חוזה מוריניו ולוקאקו, כל אחד מסיבותיו שלו. מסי, וזה הורג אותי לתת לו מחמאה, גם הסכים לשחק בברצלונה כמעט בחינם, אבל זה לא הסתדר בסוף. להפתעתם של הסעודים, מסתבר שלא כולם למכירה, גם אם המחיר מטורף לחלוטין.

פרשת בלק: יפה מאד לעמוד בפיתוי אבל צריך לעשות זאת מהסיבות הנכונות

הנושא הזה מתכתב ישירות עם הפרשה שלנו. בלק מלך מואב מנסה לקנות את שירותיו של הנביא המוביל בשוק המזרח-תיכוני, בלעם בן בעור. הוא שולח אליו שליחים עם הצעות כספיות מפתות אבל הוא עומד בפיתוי. "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלוהיי לעשות קטנה או גדולה" כך הוא אומר להם ואנחנו מדמיינים ארמון ענק מלא מטבעות זהב שבלעם דוחה בגלל שהוא "איש של עקרונות".

אם בלעם היה אדם אמיתי וכנה היינו יכולים לכבד אותו ואת החלטתו, אבל המדרש מספר לנו שלא זאת הייתה כוונתו האמיתית. הוא מאד רצה ללכת עם שליחי בלק אבל מכיוון שהכיר את עצמתו של הקב"ה, הוא פחד מהתוצאה של הסכמה ולכן סרב, אבל אנחנו יודעים ש"בדרך שבה אדם רוצה לילך-מוליכים אותו" ולכן הקב"ה אפשר לבלעם ללכת והוא עשה זאת בכזאת תשוקה שחשפה את כוונתו האמיתית-"שנאה מקלקלת את השורה".

יפה מאד לעמוד בפיתוי (ושוב, קשה לי לפרגן למסי, אבל מעשיו מוכיחים את רצינות ואמיתות כוונותיו והוא בחר נכון) אבל צריך לעשות זאת מהסיבות הנכונות, מאהבה ולא מיראה. נקדים פתגם מהפרשה הבאה ונדע להזהר מהצבועים "העושין מעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס". נדגים זאת בסיפור חסידי יפה המתקשר לשלושת השבועות המתרחשים לבוא עלינו. מעשה בחסיד שוטה שהיה מסתובב לבוש בשק ואפר עד שהחליט שיותר ראוי שילבש את השק מתחת לבגדיו, שהרי הוא צדיק נסתר.

אבל כשהיה עובר ליד הרבי, היה דואג למשוך קצת את השק, שיראה מתחת לחולצה. ראה אותו הרבי ואמר- "כל הכבוד, כל הכבוד". שמח החסיד שמחה גדולה, עד ששמע את סוף דברי הרבי- "כל הכבוד ליצר הרע שהצליח להכניס אדם מבוגר לתוך שק". מי ייתן ונהיה תמיד מאלה שאצלם האהבה מקלקלת את השורה ושנדע לבחור בטוב מכל הסיבות הנכונות. שבת שלום.