פרשת אמור ממשיכה בנושא הקדושה, ולאחר הדיון בקדושת ישראל בפרשות הקודמות, מתמקד הכתוב בקדושת הכהנים ומעמדם ובקדושת הזמן (המועדים).
ההפטרה, מספר יחזקאל פרק מ"ד, עוסקת בקדושת הכהנים, תפקידם, חובותיהם וזכויותיהם.
ההפטרה בהקשרה התנ"כי
פרקנו הוא חלק מסיור נבואי-וירטואלי של הנביא יחזקאל בירושלים העתידית. נבואה זו הושמעה באוזני הגולים בבלה 14 שנה לאחר החורבן, והיא חלק מפרקי הנחמה שנאמרו לעם. תיאור מעמד הכהנים השב למקומו, על כל מרכיביו, בא לבשר לאנשים ששרדו את נוראות החורבן, כי ימי קדם ישובו, והעם ישוב לארצו ויבנה בה חיים שלמים ומתוקנים.
מצב בהפטרה: הרשות המחנכת או: הפרדה בין הון לשלטון
ההפטרה פותחת במילים "והכהנים הלוים". צמד זה מצוי בספר דברים ובספר יחזקאל בעיקר.
מה משמעו? הרי כל הכהנים הם משבט לוי?
בבדיקת ההקשר בו מופיע הביטוי, אנו מגלים שהוא קשור לתפקיד (האחד מן השניים) שיועד לשבט לוי בכללו:
א. "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל" - הוראת התורה לעם כולו.
ב. "ישימו קטורה באפך וכליל על מזבחך" - עבודת הקודש במקדש.
בתודעה השגרתית נתפסים הכהנים והלוויים כמשרתי המקדש: הכהנים בתוכו והלוויים במעטפת (כשוערים ומשוררים), אך רוב זמנם היו עסוקים בני שבט לוי בהוראת התורה ברחבי הארץ. הם ישבו במ"ח ערים הפזורות בין כל שבטי ישראל. ערים אלה היו מרכזים חינוכיים של השבט.
תמיד, כשמופיע הביטוי "הכהנים הלויים" הוא קשור בתפקיד הוראת התורה לעם.
ההפטרה מתארת את התפקיד הכפול של שבט לוי:
א. "המה יבואו אל מקדשי והמה יקרבו אל שולחני לשרתני, ושמרו את משמרתי".
ב. "ואת עמי יורו בין קדש לחול ובין טמא לטהור יודיעום...".
שליחותם ועיסוקם הרוחני מונעים בעדם לטפל בפרנסתם. חובת הדאגה למזונם מוטלת על העם - שבשליחותו ולמענו פועל שבט לוי: "ואחוזה לא תתנו להם בישראל...המנחה והחטאת והאשם המה אכלם, וכל חרם בישראל להם יהיה, וראשית כל ביכורי כל וכל תרומת כל, מכל תרומותיכם לכהנים יהיה, וראשית עריסותיכם תתנו לכהן...".
מערכת מתנות כהונה ולוויה, המופרשת מן היבולים בחי ובצומח, וחלקים מן הקרבנות המובאים - משמשים כמזונם.
התכנים הנלמדים והמערכת הערכית - היא התורה, המצווה ודברי הנביאים. אלו נתונים ומועברים מדור לדור. התשלום לעוסקים במלאכה בא ישירות מן העם. אין למערכת השלטונית, למלוכה, יד ורגל בקביעת התכנים הנלמדים ולא בתשלום משכורתם.
"הכהנים הלווים" הם רשות נפרדת, רשות חינוך בלתי תלויה, המנותקת מהשפעתה של הרשות המבצעת.
דוד נתיב מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון