מי שבירך לחיילי וחיילות צה"ל

מבוא

תפילת "מי שבירך לחיילי צה"ל” הנפוצה והמקובלת אשר נאמרת בבתי כנסת רבים, נערכה בידי הרב שלמה גורן, רבו הראשי של צה"ל, והתפרסמה בכ"ח במרחשוון תשי"ז (2.11.56), בעיצומו של מבצע קדש. נוסח זה זכה לאישורו של רבה הראשי האשכנזי של ירושלים, הרב צבי פסח פראנק. גרסה זו מיוסדת במידה לא מבוטלת על "מי שבירך" לחיילים שפורסם בערב ראש השנה תש"י, והתנסח בידי הרב שמואל אבידור הכהן, עוזרו של הרב גורן. נוסח התפילה לחיילי צה"ל שהתפרסם בשנת תשי"ז החל להיאמר בפועל, והרבנות הראשית סמכה את ידיה עליו. [ראו בהרחבה אהרן ארנד, "תפילות לשלום חיילים", עלי ספר, כד-כה (תשע"ה), עמ' 297–330; יעל לוין, "עוד על תפילות לשלום חיילים", העומד להופיע ב"עלי ספר", כח (תשע"ט)[.

בהקשר זה חשוב לציין כי בתקופת כהונתו של הרב גורן כרבה הראשי של מדינת ישראל ובאישורו שונה ההיגד בנוסח המקורי "הקב"ה ישמרם ויצילם", והוא הפך להיות "הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ" (ראו יואל רפל, "בכל מקום שהם", מקור ראשון, מוסף שבת, י"ז באלול תשע"ד, 12.9.2014).

במהלך השנים, בעיקר משנות השמונים של המאה העשרים ואילך, התעדכנה התפילה לחיילים במקומות שונים. כך בין היתר עדכנה הרבנות הראשית את הנוסח בעקבות נסיבות השעה המשתנות, ובכלל זה הוכנסו שינויי נוסח המתייחסים לגבולות המדינה. כן הוכנסו בתפילה שינויי גרסה שונים על ידי יחידים, קבוצות וחוגים שונים, לעיתים מחמת מאורעות השעה ולעיתים מטעמים אידיאולוגיים או משיקולים אחרים. (ראו ארנד, שם; לוין, שם).

נתייחס מעתה לכמה מן השינויים המשמעותיים שהוכנסו ל"מי שבירך לחיילי צה"ל” בשנים האחרונות. בשנת תשס"ג, בימי האינתיפאדה השנייה, החליטה הרבנות הראשית להוסיף אזכור של אנשי כוחות הביטחון, וכן להוסיף בצורה רשמית את המילים "וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם" קודם לתיבות "בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם", אף כי נוסח אחרון זה אוזכר בידי הרבנות הראשית עוד בשנת תשנ"ג.

בערב ראש השנה תשס"ה פרסמה הרבנות הראשית נוסח מעודכן של התפילה, ובגרסה זו מופיעה בחלק השני האמירה "מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ" במקום "אֶת חַיָלֵינוּ". היגד זה ניטל מהתפילה לשלום המדינה. לצד זאת, יש לומר כי מסיבה בלתי ברורה המילים "וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם" מופיעות בנוסח זה לאחר ההיגד "מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ".

בקיץ תשע"ח קיבלה הרבנות הראשית את ההחלטה להוסיף ל"מי שבירך לחיילי צה"ל" בצורה רשמית אזכור של שוטרי ישראל, שינוי שאותו יזם בקיץ תשע"ז רב משטרת ישראל, ניצב משנה הרב רמי ברכיהו, אף כי נוסח זה נאמר עוד קודם לכן בפועל במקומות אחדים.

נוסח "מי שבירך לחיילי צה"ל" המאזכר את כוחות הביטחון נקלט בצורה רחבה למדי בבתי כנסת רבים, אם כי לא נדפס עדיין בכל הסידורים שיצאו לאור מני אז. לעומת זאת הנוסח "מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ" כמעט ואיננו נאמר. אולם אמירת המילים "אֶת חַיָלֵינוּ" יוצרת חוסר אחידות מובהק בין ראשית התפילה שיש בה התייחסות לחיילים ולכוחות הביטחון כאחד, לבין המשכה המזכיר את החיילים בלבד, והעדר עקביות זה בולט ביתר שאת בעקבות התקבלות ההחלטה לכלול בתפילה גם את שוטרי ישראל. יש לציין עוד כי הנוסח הרשמי שפורסם מטעם רבה של משטרת ישראל בחלקה השני של התפילה הוא "אֶת חַיָלֵינוּ, שׁוֹטְרֵינוּ וְכָל מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ", אולם המילים "מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ" כוללות למעשה את כלל הקטגוריות הללו, ונראה שאין צורך לשוב ולפרט. עוד יצויין כי נוסח המשטרה איננו כולל את המילים "וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם".

בשנים האחרונות החלו בקהילות שונות להוסיף אזכור של חיילות צה"ל באורח מפורש ב"מי שבירך לחיילי צה"ל". לעומת זאת, קיים גם מקום לומר שהמונח "חיילי צה"ל" כולל חיילים וחיילות גם יחד. הרב אלי רייף פרסם בשנת תשע"ז בצורה חלוצית את הספר "שלום בחילך: הלכות והליכות לחיילת הדתית", וכלל בו נוסח "מי שבירך" לחיילים המזכיר גם את חיילות צה"ל. נוסח זה כולל אמנם אזכור של כוחות הביטחון, אולם הוא מותיר על כנו בחלקו השני את הגרסה "אֶת חַיָלֵינוּ", מבלי להזכיר את החיילות, וניכר כאן חוסר עקביות. כמו כן הגרסה שנעשה בה שימוש אינה כוללת את ההיגד "וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם".

כידוע, הרבנות הראשית אוסרת מבחינה הלכתית על בנות להתגייס לצה"ל, ורבים נשמעים לה, ולעומת זאת, ישנם רבנים מקרב הציונות דתית המתירים גיוס בנות. בהקשר זה ראוי לציין כי  גם לדעת הסוברים שאין ראוי לבת להתגייס, נראה לומר כי חיוני ואף חובה לכלול ב"מי שבירך לחיילי צה"ל" את כלל המשרתים בצבא ולהתפלל עליהם, ואין לערוך כל חלוקה והבחנה בעניין זה. יצויין עוד כי לא נראה לומר שיש לחוש לכך שאזכור חיילות בתפילה הנדונה יביא לעידודן של נשים להתגייס, או למתן לגיטימציה לעשות כן, לדעת האוסרים. באשר לאפשרות של הכנסת שינויים נוספים לתפילה, כפי שהזכרנו זה כבר, הנוסח הבסיסי של "מי שבירך לחיילי צה"ל" נערך בשעתו בידי הרב גורן מתוקף תפקידו כרבו הראשי של צה"ל.

על רקע העובדה שנוסחאות לא מעטות של התפילה הנדונה עושות שימוש בגרסאות בלתי מעודכנות שלה, ועל רקע ההתקבלות לאחרונה של ההחלטה בדבר אזכורם של שוטרי ישראל, מצאתי לנכון להכין נוסח מעודכן של התפילה ולהוסיף לו הידרשות גם לחיילות. כן בחרתי לכלול את ארבע האמהות, המוזכרות אף בתפילות "מי שבירך" שונות.

צריך גם לומר שמצויות גרסאות לא מעטות של התפילה שבהן ניקודן של מילים שונות איננו תמיד נכון, ודבר זה כוחו יפה בין היתר הן לגבי הנוסח הרשמי של הרבנות מערב ראש השנה תשס"ה והן לגבי הנוסח שהופץ מטעם משטרת ישראל. הנוסח המוגש בזאת נבדק גם מן ההיבט הזה.

מי שבירך לחיילי וחיילות צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְאִמּוֹתֵינוּ שָׂרָה רִבְקָה רָחֵל וְלֵאָה, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי וְחַיָּלוֹת צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל, שׁוֹטְרֵי מִשְׁטֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְכוֹחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱ-לֹהֵינוּ מֵהַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהֵם, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם.

יִתֵּן ה' אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם. הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת מָגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ מִכָּל צָרָה וְצוּקָה וּמִכָּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם, יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם וִיעַטְרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן.

וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם", וְנֹאמַר אָמֵן.