"אתה קדוש ושמך קדוש, וקדושים בכל יום
יהללוך סלה"
(עדי רן וגם... תפילת עמידה.)
אתה מטייל בתל אביב רבתי, ומשתומם לראות בשינקין וסביבתה , חסידי ברסלב בלבוש ססגוני, חלקם מיושבים, חלקם מקפצים בקצב הניגון, ושואל את עצמך, מנין זה בא? אם היה מדובר בבודדים – ניחא, אך מדובר במאות רבות של בעלי תשובה תל-אביביים ממרכז ההוויה "הצפונית" אשר עשו שינוי בחייהם בעשור האחרון, ובאופן מפתיע, לא עברו אח"כ ל"גטו" חסידי.
שלא יובן לא נכון, אינני שואל – מדוע לתלמידי הרב קוק זצ"ל אין בעלי תשובה בתל-אביב. מדוע שיהיו, אם רחוב אחד בקרית משה, או ישוב אחד ממוצע ביש"ע מכיל יותר רבנים ות"ח מאשר תל אביב כולה? אם לא עושים – אז איך תהיינה תוצאות? אני בטוח שכשהדבר יקרה, תורתו של מרן הרב תתפשט בעוצמה יותר גדולה מכל תפיסה אחרת, מפני שהיא מאחדת בקרבה את כל זרמי המחשבה של הדורות האחרונים, והיא גם עונה תשובות גדולות לשאלות גדולות, ודורנו הלוא הוא רם ונישא. אך בעניין זה יש לדון בנפרד.
אתה שואל צעיר תל אביבי מקרי, מהי דעתו של ההתנתקות ומצפה לנאום שמאלני מתלהב. אך ה"אדם הסביר" – אין לו דעה בכלל מפני שזה פשוט לא מעניין אותו. בסדר היום שלו, אין ארץ ישראל וגם לא ביטחון. "עזוב אותי משאלות גדולות, ותסביר לי מה ההתנתקות קשורה אלי בכלל" ? אבל יש, גם יש, צימאון רוחני ושאיפה לשאלה. אנשים מחפשים שמחה והרמוניה, שלווה ואיזון נפשי, אך התרבות הפוסט-מודרנית שהמציא הראש המערבי איננה מסוגלת לספק אותה. אדם שיש לו הכל, תואר מכובד, משפחה טובה, חברים, בילויים, טיולים בכל העולם, ובעצם אין לו כלום. והוא יודע את זה, ומדחיק, עד שלא ניתן עוד יותר. זהו האדם הבודד. הצעיר המשכיל הזה למד הכל, חוץ מאשר להרגיש טוב באמת. כי כל הסיפוקים והריגושים שהרחוב מציע לו, והוא כבר התנסה בהם הכי הרבה שאפשר, לא ממלאים אותו באמת. האינטרנט עוד הגביר את תחושת הבדידות כי ב"כאילו" אפשר למצוא חברים, אבל באמת אין לך מחויבות לכלום. ואתה משוטט בעולם קר ומנוכר בשם בדוי, ושוב נשאר לבד. והלבד מביא ייאוש, והייאוש דיכאון, ויש צדיק אחד גדול שחי לפני כ-200 שנה שכבר דיבר עם תלמידיו על זה הרבה. ואמר "שמצווה גדולה להיות בשמחה תמיד", ואמר ולימד שניתן להתגבר על כל המניעות, והיה ענק הבנת הנפש המיוסרת, ונתן תקווה לכל אלו, שהגיעו דווקא עד עפר, ושם הם מגלים שיש להם נשמה גדולה...
סיפר לי הרב יהושע שפירא שליט"א ראש ישיבת רמת גן ששמע מפי חסיד זקן מחסידי ברסלב, שמקום המדינה היו 120 חסידים בארץ ישראל, ואילו היום יש 120 ישיבות שלומדים בהם רבי נחמן...
"טוב מאוד מי שיכול לשפוך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ובתחנונים כבן המתחטא לפני אביו", כמו שכתוב "בנים אתם לד' אלוקיכם" (שיחות הר"ן ז'). ברסלב של היום מציבה אמונה פשוטה, תמימה, וקשר בלתי אמצעי עם אבא שבשמיים, והדבר הנורא פשוט הזה תופס. דור שהתייאש מהשכל, דור המחפש תשובות ויודע שכל מה ששמע עד היום מאד הגיוני ומאד עכשווי, חכם ומתוחכם, מתחבר לעצמו דווקא במקום הקיצוני שאומר לך עזוב את הכל, יש רק אופציה אחת לצאת מהבדידות והיא ההתבודדות עצמה. לך לעצמך, לך לנשמתך ודבר ישירות עם ריבונו של עולם, ואל תזלזל בשיחתך, כי אם היא תצא מעומק הלב, אז היא תהפך לתפילה, והתפילה תפעל ותשפיע ובאורח נס גם תפתור לך כמה בעיות אישיות... מה ששולי ומיכל רנד יכולים להעביר בסרט טוב אחד, לא יוכלו לעשות 20 חובשי כיפות סרוגות, בהתחכמויות ,והתיסרויות למיניהם... ואולי הפשטות הזו ,היא גם הסיבה שרוב היוצרים של המוזיקה היהודית המקורית החדשה קשורים במעט או בהרבה רוחנית, לברסלב, ולא לנושאי דגל "המורכבות, היצירה, ההתחדשות והאחדות הכוללת.."
(המשך יבוא)