משברים

תשובה המאריכה ימים

"אמר רבי שמואל בר נחמני: גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם". כיצד מאריכה התשובה את ימיו של האדם? ר' צדוק הכהן מלובלין בספרו תקנת שבין מסביר:

"הוא על ידי התפשטות מדריגת יעקב אבינו ע"ה לא מת, שזכה לה חזקיה בהארכת חיים דוהוספתי על ימיך וגו' על ידי התעוררות תשובתו בתוקף כל כך לפרוץ כל הגדרים והגזירות והגבולים לחייו עד פה תבוא, רק בנחלת יעקב בלא מיצרים, דעל כן לא מת. כי המיתה הוא ע"י הגבול ששם הבורא לחיי האדם, מה שאין כן כשהוא בלי מיצרים לא שייך מיתה. ומיתתו היה רק בעולם הזה למראית העין" .

כדי להסביר את מאמרו של ר' שמואל בר נחמני משתמש ר' צדוק בשתי דמויות שזכו לאריכות ימים. האחד הוא יעקב אבינו שזכה ל 'חיי נצח' והשני חזקיה מלך יהודה שזכה שניתוספו 15 שנה לשני חייו. אנו ננסה לבחון את סיפור חייהם של שתי הדמויות הנ"ל, ובעזרתו פירושו של ר' צדוק להבין את מאמרו של ר' שמואל בר נחמני.

יעקב אבינו לא מת

כשאנו מסתכלים על סיפור חייו של יעקב, אנו מוצאים אדם שדובק באמת שלו למרות הצרות שבאות עליו מהבית ומבחוץ. הוא בורח מבית אביו בגלל אחיו שרוצה להרגו, מגיע לבית לבן וסובל ממנו. גם בסוף חייו, בניו שלו מתעמתים ביניהם. יכולת העמידה של יעקב באותן תקופות נבעה משתי תכונות מרכזיות שהיו לו: האמת והענווה. כאשר אדם עובר משברים, עודף גאווה יכול להחמיר את מצבו. מחשבות של רחמנות עצמית לעיתים באות ממקום של גאווה. אדם שחי בתחושה של ענווה בה הוא מכיר את מגבלותיו האנושיות שלא מתוך זלזול ביכולותיו, יעבור משברים בצורה טובה יותר. זוהי בעצם מידת יעקב אבינו, וזו הסיבה הראשונה שר' צדוק בוחר את דמותו של יעקב אבינו להבנת דבריו של רבי שמואל בר נחמני.

סיבה שנייה היא מימרא ממסכת תענית (ה:). "יעקב אבינו לא מת" - כך אומר רבי יוחנן. מהי משמעות אמירה זו? בשאלה זו נסתפקו רב נחמן ור' יצחק בגמרא, ומסקנתם היא שאין הכוונה שיעקב לא מת באופן פיזי, אלא שעם ישראל מחיה את יעקב כממשיכי דרכו. במילים אחרות, יעקב הוא לא רק דמות היסטורית, אלא גם שיטה ודרך שמשפיעים על עם ישראל לאורך הדורות.

חטא הגאווה

עד עתה לא הסברנו כיצד תשובה יכולה להאריך את ימיו של אדם. כדי להבין את הדברים, נבחן את דמותו של חזקיה.

חזקיה מלך יהודה היה מן המלכים הצדיקים בבית דוד. הגמרא בסנהדרין צד. דורשת את הפסוק בישעיה "כי ילד יולד לנו בן נתן לנו, ותהי המשרה על שכמו ויקרא שמו פלא יועץ אל גיבור אבי-עד שר שלום..." על חזקיה מלך יהודה שביקש ישעיהו להפכו למשיח. עד כדי כך נתן ישעיהו הנביא אמון בחזקיה ועל כן בקש להפכו לנביא. אלא שבשיא הקריירה המצליחה, נתקף חזקיה במחלה אנושה ומגיע לסף מוות. בדברי הימים מסופר שחטאו של חזקיה היה הגאווה ועל כן הוא נענש. בסופו של דבר נמחל לחזקיה עוונו, בעקבות תפילה זכה שהוא נושא לבורא עולם. תגובת הקב"ה לתפילה זכה זו היא הבטחה שלחזקיה ייתוספו שנים. ואכן בעקבות הבטחה זו הוא זוכה לעוד 15 שנה של חיים.

חזקיה באותה תפילה זכה עושה תשובה. מאחר שבאופן מסוים הוא שבר את גאוותו והבין שהכל בידי שמים. אלא ששבירה זאת הייתה חלקית שכן תוכנה את התפילה שהוא נושא אינו בקשה אלא דרישה לקבלת שכר על מעשיו הטובים.

חזקיה לא הפנים די הצורך את מידת יעקב אבינו. ענווה וקבלת המציאות כהוויתה היא סוד התשובה. אדם שמבין שהחטא הוא חטא. וכרגע אני נמצא בעת משבר אבל מחר בעז"ה אני יעבור אותו. זוכה לאותה אריכות ימים שהתשובה מספקת. חיים מתוך הבנה שיש משברים כי אנו בני אנוש אבל אין הדבר אומר שלא ניתן לעוברם.

בשיר של יום של יום רביעי אנו אומרים את הפסוק הבא, שלדעתי בו טמון אחד מסודותיה של התשובה:

"אִם אָמַרְתִּי מָטָה רַגְלִי, חַסְדְּךָ ה' יִסְעָדֵנִי".

תשובה היא חסד שעשה עמנו הקב"ה, שאם מטה רגלנו בחטא יבוא הוא ויעזור לנו.