חטא נדב ואביהו
פרשת אחרי מות מביאה בפנינו את סיפור מותם הטרגי של בני אהרון - פרחי כהונה, מי שעתידים לרשת את אביהם - בעיצומה של השראת השכינה במשכן, והתחלה חדשה בתולדות עם ישראל. בשיא החגיגה מתים בני אהרון נדב ואביהו בהקריבם אש זרה.
על שום מה מתו נדב ואביהו? בשאלה זו נחלקו חכמים במדרש, וכך מסכם רש"י :
"רבי אליעזר אומר: לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן. רבי ישמעאל אומר: שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש. משל למלך, שהיה לו בן בית וכו', כדאיתא בויקרא רבה".
דעתו של רבי ישמעאל היא ברורה יותר משתי הדעות, נדב ואביהו נכנסו באופן לא ראוי לקודש ולכן הם נשרפו. אולם שיטת ר' אלעזר צריכה בירור , מה היה חטאם הגדול בכך שהורו הלכה בפני רבם, האם משום זה הם נשרפו חיים?!.
גבולות
רבי לוי יצחק מסביר את הדברים :
"ובני אהרון רצו לעלות יותר מהצמצום שלהם ולא שאלו את משה רבן ויקרבו עצמן לפני ה', שהם יקבלו מהשם יתברך ולא ע"י משה ומשה לאהרון ואהרון להם - נתבטלו ממציאותן ונשרפו".
המורה הלכה בפני רבו פורץ את תחומו, נדב ואביהו רצו להיפגש עם השכינה בלי תיווכו של משה. מאחר שלא היו ראויים לכך הם לא יכלו לעמוד בעוצמת המפגש והם נשרפים תוך כדי הקרבה.
כשם שאדם צריך לדעת מקומו בחברה כך הוא צריך לדעת את מקומו בעבודת ה'. המורה הלכה בפני רבו הוא מי שפורץ מעבר לרמתו הרוחנית ולא מבין שהוא עדיין תלמיד. וכך מסביר ר' לוי יצחק :
"והוא הדין בכל ישראל בכל דור ודור, השם יתברך צמצם שכינתו לגדול הדור וממנו לתלמידיו ומהן לכל ישראל, והמורה הלכה בפני רבו, ורוצה לעלות ממדרגתו ומצמצום שלו ללמוד בעצמו ולהתקרב להשם יתברך שלא ע"י המשכת הצינורים מרבם - חייב מיתה".
החשיבות בפיתוח היכולת האנושית של ידיעת המקום תופסת ביטוי מרכזי גם בהסברו של רבי לוי יצחק לצווי קדושים תהיו.
קדושים תהיו
מהו האתגר שמציב לנו הציווי קדושים תהיו? מסביר לנו רבי לוי יצחק :
"וזהו כוונת המדרש - קדושים תהיו, יכול כמוני? תלמוד לומר כי קדוש, אני ה'. קדושתי למעלה מקדושתכם, דהיינו מחמת רוב קדושתכם אזי נתקדש שמי ביותר. וזהו קדושתי למעלה, דהיינו שנתקדש שמי ביותר. וזהו קדושתי למעלה, דהיינו שנתקדש שמי מחמת קדושתכם. כי הנה מה טוב ומה נעים כלב האיש הישראלי להתדבק במידת הענווה וכמאמר הכתוב (משלי) עקב הענווה יראת ה'. ואז יגרום שיתקדש שמו הגדול בזה על ידי האנשים אשר הם בוודאי חשובים ועושים מצוות ומעשים טובים ואף על פי כן הם בעיניהם כאין כנגד הבורא וזהו שנתגדל שמו ברבים".
המדרש תמה על הנימוק בו בחרה התורה בהסברה את הכתוב קדושים תהיו - 'כי קדוש אני ה' '. כיצד יכול האדם להגיע לקדושת האל? על כן מסביר המדרש ובעקבותיו רבי לוי יצחק שע"י תוספת הקדושה בעם ישראל אז נתקדש שמו של הקב"ה יותר. כלומר, ריבוי הקדושה בעם ישראל מרבה גם את קדושת האל.
כיצד מגיעים לריבוי קדושה? מסביר רבי לוי יצחק, שהכל תלוי במידת הענווה. מה גדולתה של מידת הענווה וכיצד זו פועלת?
מידת הענווה היא מצב נפשי בו האדם יודע את מקומו, את מעלותיו וחסרונותיו ומצליח להתמודד עמהם. כאשר הוא עושה מעשים טובים ומצליח, אין בו שמץ של יוהרה ועדיין הוא מבטל את עצמו כנגד הקב"ה.
נדב ואביהו רצו להיות יותר קדושים וניסו להתקרב מהר מדי לקב"ה. כאשר אדם עושה קפיצות רוחניות גדולות יתר על המידה הוא נופל. תחילת תהליך ההתקדשות הוא בכך שהאדם יודע את מקומו וממנו הוא מנסה לפעול ולהרבות בטוב. מי שמנסה להעפיל לא רק שהוא נופל לבסוף, אלא הוא גם פוגע בקב"ה. נדה ואביהו כשלו ביוהרה ופרשת קדושים המובאת לאחר סיפור מותם מתחילה בציווי הבסיסי שקורא לאדם לא למהר. ניתן להתקדש ע"י מצוות פשוטות, ע"י קיום של מספר ציוויים בסיסים. לא הקרבן המיוחד או התפילה הנועזת היא שמרבה קדושה אלא שמירה על ציוויים בסיסים.
יהי רצון שנצליח להסיר כל יוהרה מלבנו, נדע את מקומנו, ובעז"ה נקדש את שמך בעולם כשם שמקדישים אותו בשמי מרום.