הלכות חג שבועות שחל במוצאי שבת

השנה חל חג השבועות במוצאי שבת. מעבר להלכות הרגילות של כל שבת ומעבר להלכות הרגילות של חג שבועות, ישנן גם הלכות מיוחדות מעצם הסמיכות בין השניים.
להלן ננסה להציג כמה עניינים הלכתיים יחודיים למצב שחל במוצאי שבת.

הכנות מיום שישי, לפני כניסת השבת
1) גם בליל החג מדליקים נרות, ומכיוון שזה במוצאי שבת, ואסור להמיס את הנר ביו"ט כדי להדביקו לפמוט גזירה משום איסור "ממרח" ( מ"ב סי' תקי"ד ס"ק י"ח) , יש להדביק גם את נרות החג לפמוטים מערב שבת. כמו כן, לדעת הרבה פוסקים אסור להכניס ביו"ט פתילה למשטח הצף משום "מתקן כלי" ביו"ט, ולכן אם מדליק בנר שמן עם פתיל צף יכניס את גם את הפתילות של נרות החג למשטחים הצפים כבר מערב שבת.

2) ביו"ט אסור להדליק אש חדשה אלא רק להעביר "מאש לאש", ולכן ידליק מערב שבת נר נשמה (עדיף של 48 שעות) שיהיה ממה להדליק את נרות החג ואת הנר להבדלה.

3) הנוהגים לשטוח ענפי אילן בבתי הכנסת או בבתים לכבוד חג השבועות, יעשו זאת מערב שבת, שהרי ענפים אלו מוקצים בשבת ויו"ט.

ליל שבת
נוהגין לומר במה מדליקין בערב שבת גם כשחג חל במוצ"ש, ולא אומרים רק אם החג חל ביום שישי או בשבת עצמה (שו"ע או"ח ע"ר סע' ב' ורמ"א שם).

יום השבת
פסק הרמ"א באו"ח סי' ר"ץ סע' א': "ואם רגיל בשינת צהרים אל יבטלנו כי עונג הוא לו", והעירו האחרונים, ביניהם המ"ב בסק"ד- "אבל לא יאמר נלך ונישן כדי שנוכל לעשות מלאכתנו במוצאי שבת, שמראה בזה שנח וישן בשביל ימות החול". ובהיות שאסור להכין לא רק משבת לחול אלא אף ליו"ט, לכן אם מרבה בשינה בצהרי השבת הזו, לא יאמר שזה בשביל שיהיה ער בליל שבועות, אלא שעושה כן משום מצוות עונג שבת (וממילא השינה תעזור לו גם שיהיה ער יותר בלילה, גם בלי שיתכוון לזה במפורש).

מנחה וסעודה שלישית
1)בערב שבת, והוא הדין בערב יו"ט (הכוונה איננה ללילה של השבת או החג, אלא ליום שלפניהם, מהבוקר ועד כניסת השבת או החג), אסור לקבוע סעודה גדולה שאינו רגיל בה בימות החול, בכדי שלא יכנס לשבת או לחג בלי תיאבון לסעודת הלילה (שו"ע או"ח רמ"ט סע' ב'). איסור זה הוא מבוקר ערב השבת או ערב החג. החריג היחיד הוא כאשר הסעודה המיוחדת שנעשית בערב השבת או החג היא עצמה סעודת מצווה שזמנה קבוע דווקא לאותו יום (רמ"א שם). יחד עם זאת, כאשר הוא אוכל סעודת מצווה שזמנה דווקא באותו יום, או סעודה רגילה אף על פי שאיננה של מצווה (שכזו מותר לאכול בערב שבת וחג כל היום), מצווה להקדימה ללפני שעה תשיעית ביום (חצי שעה לפני זמן מנחה קטנה, בערך שעה 4 בצהריים).

כשהאדם אוכל סעודה שלישית, הרי הוא אוכל סעודת מצווה שזמנה קבוע, ומצד שני הוא גם נמצא בערב חג וצריך לוודא שיישאר לו גם תיאבון לסעודת הלילה. לכן, יקדימו להתפלל מנחה גדולה מוקדם, וישתדלו לאכול סעודה שלישית מוקדם ולהתחילה לפני 4 בצהריים וכן לא לאכול בה יותר מדי. 

2) מכל מקום, בדיעבד שלא עשה סעודה שלישית מוקדמת, יעשה אותה מאוחר יותר (מ"ב, שם, ס"ק י"ג), אבל לא יאכל יותר מדי. מכל מקום גם בדיעבד לא יטעם כלום אחרי השקיעה ואפילו התחיל סעודתו מבעוד יום, שהרי זה לא רק מוצ"ש אלא גם ליל החג, ואסור לטעום כלום מהשקיעה והלאה עד הקידוש.

3) אין שבת מכינה ליום טוב, ולכן לא ישטוף את כלי האכילה של סעודה שלישית (אפילו באופן המותר באמצע השבת בסוף סעודה ראשונה ושנייה) לצורך סעודת הלילה, אלא אם הוא צריך אותם גם בשביל שבת (כמו הדין בכל מוצאי שבת). וכן לא יסדרו את השלחן ולא יכינו כלום לסעודת הלילה קודם צאת השבת. 

4) גם מי שסומך על העירוב (וראוי מאוד למי שיכול להחמיר ולא לטלטל בשבת גם כיש עירוב בעיר משום שיש בזה הרבה ספקות הלכתיים) לא יטלטל המחזור לבית הכנסת לפני צאת השבת, אלא אם קורא בו קצת בשבת עצמה בבית הכנסת.

ליל החג:
1) מאחרין תפילת ערבית (כנהוג בכל מוצאי שבת), שאע"פ שגם החג קדוש, השבת קדושה יותר.

2) בברכה האמצעית של העמידה, "אתה בחרתנו", ישנה תוספת שמחליפה את קטע ה"אתה חוננתנו" שנאמר במוצאי שבת שחל ביום חול. התוספת מתחילה במילים "ותודיענו משפטי צדקך".

3) אישה שלא התפללה ערבית, ולא אמרה בה "ותודיענו" הנ"ל, אם רוצה להכין השולחן לאחר צאת השבת לקראת הסעודה או להדליק נרות יו"ט (מאש לאש), תאמר קודם "ברוך המבדיל בין קודש לקודש".

4) מי שזכה להחמיר בכל צאת שבת כשיטת רבנו תם לא ישנה ממנהגו בליל שבועות, ואדרבא, בחג השבועות נצטווינו על שמירת השבת. אולם תפילת ערבית ניתן להתפלל לפני זמן רבנו תם (ויחזור על קריאת שמע, שהיא דאורייתא, בזמן רבנו תם, וכך ראוי לעשות בכל לילה).

5) בקידוש ישנן 5 ברכות וסימנן "יקנה"ז". יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן (=שהחיינו). אוחז את הכוס בידו ואומר בתחילה את פסוקי קידוש החג וסברי מרנן ומברך "בורא פרי הגפן" ואח"כ את ברכת קידוש היום שמסתיימת במילים "מקדש ישראל והזמנים" ואח"כ בורא מאורי האש (ראה בהלכה הבאה), ברכת ההבדלה שהיא שונה מהבדלת מוצ"ש רגיל וארוכה יותר ומסתיימת במילים "המבדיל בין קודש לקודש" (וישים לב כשמברך שלא יתבלבל לחתום כדרכו כל השנה "המבדיל בין קודש לחול"), ולאחר מכן יברך שהחיינו.

6) אסור לכבות אש ביו"ט ולכן אסור לכבות את נר ה"בורא מאורי האש" לאחר ההבדלה, ולכן במוצ"ש זה יברך "בורא מאורי האש" על נר הנשמה שהדליק מערב שבת ושממנו הדליק את נרות החג.

7) אם שכח להבדיל על כוס הקידוש וכבר שתה את הכוס, עדיין חלה עליו חובת הבדלה כל הלילה, ויבדיל על כוס נוספת ע"י שיברך עליה שוב "בורא פרי הגפן" (וברכת "בורא מאורי האש" אם שכח גם אותה) וברכת ההבדלה המיוחדת, וישתה רביעית. אולם אם הוא בתוך סעודתו, והתכוון בברכת הגפן בקידוש שזה יכלול גם יין ששותה בתוך הסעודה, לא יברך הגפן על הכוס השנייה אלא רק ברכת ההבדלה (וברכת האש אם שכח גם אותה).