הלכות שבועות

אילנות בבית הכנסת

שאלה: מותר לשים אילנות בבית הכנסת לשבועות?

תשובה: כן. יש נוהגים זכר לדין על האילנות בעצרת והגר"א שולל מנהג זה (מ"ב תצד סק"י).

הדלקת נרות

שאלה: נשים שמדליקות ואחר כך מברכות, מה הדין בערב יום טוב?

תשובה: לרוב הפוסקים מברכות קודם (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. מ"ב ס"ק כז. שו"ת יחוה דעת א כז. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ז. דלא כמג"א רסג ס"ק יב ושו"ע הרב שם ח).

שאלה: האם להדליק לפני כניסת החג או לאחריו?

תשובה: עדיף מבעוד יום (הקדמת הסמ"ע לשו"ע בשם אשתו הרבנית בילה. שו"ת יחוה דעת א כח. חזו"ע יו"ט שו. הג"ר מרדכי אליהו בדרכי הלכה עה ח. שש"כ מד ב הערה ג-ד).

שאלה: האם מותר להדביק את הנר ביום טוב עצמו?

תשובה: לא (שו"ת שאילת שלמה א רלה).

שאלה: האם לברך שהחיינו?

תשובה: די בשהחיינו שבקידוש, ויש שמברכות גם על הדלקת הנרות (חזון עובדיה יו"ט שו).

ערבית מוקדמת בשבועות

שאלה: האם כדי שלא יצא מאוחר, מותר להקדים ערבית, או לא מפני שצריך "תמימות"?

תשובה: אשכנזים לא, ספרדים מקילים (מ"ב תקיד א. שו"ת יחוה דעת ו ל).

מאכלי חלב

שאלה: האם יש חובה לאכול מאכלי חלב?

תשובה: מנהגים שונים. יש אוכלים בסעודת לילה או יום. ואחרי הפסקה כדין אוכלים בשר. שו"ע תצג ג הגה ומ"ב. ויש אוכלים בלילה חלבי ובבוקר בשרי (וכן הסטייפלר נהג לאכול סעודה חלבית רק בלילה. אורחות רבינו א צח). ויש אוכלים בבוקר חלבי ויותר מאוחר בשרי. דרכ"ת פט ס"ק יט. ותימנים לא נהגו (שו"ע המקוצר עב).

שאלה: האם צריך סעודה חלבית שלמה?

תשובה: די במאכל אחד. ואפשר אחרי ניקוי פה, ידיים ושולחן, לאכול ארוחה בשרית (אור לציון ג קצו).

לימוד ליל שבועות

שאלה: האם חייבים ללמוד כל ליל שבועות?

תשובה: לא. אך זה מנהג טוב. מי שאין לו כח, ישתדל ללמוד עד חצות (מג"א או"ח תצד).

המנהג ללמוד תורה כל הלילה בליל שבועות הוא ע"פ דברי המגן אברהם (או"ח ס' תצד): "איתא בזוהר שחסידים הראשונים היו נעורים כל הלילה ועוסקים בתורה, וכבר נהגו רוב הלומדים לעשות כן ואפשר לתת טעם ע"פ פשוטו לפי שישראל היו ישנים כל הלילה והוצרך הקב"ה להעיר אותם, כדאיתא במדרש לכן אנו צריכים לתקן זה". אלא יש לדעת שאם אדם לא יכול להתפלל שחרית כראוי משום העייפות של לימוד התורה כל הלילה, לא צריך ללמוד כל הלילה, כי תפילה כראוי היא חובה ברורה (וכן אומר המג"א עצמו לגבי הניעור כל הלילה ביום הכיפורים - או"ח תריא ס"ק יא).

והנה הגרי"ז סולוביצ'יק מבריסק היה תמה על כך שמדקדקים להיות ערים בליל חג השבועות שהוא מנהג, ואילו בליל פסח שמדינא צריך לישב ולספר ביציאת מצרים כל הלילה עד שתחטפנו שינה, אין נזהרים האנשים בכך... ובבית "בריסק" לא היו מקפידים על המנהג להיות ניעור בכל הלילה בשבועות, דמאי שנא משאר לילות... וגם אינו עדיפי מללמוד ביום... (עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ב עמ' עט).

שאלה: מה עדיף, ללמוד כל הלילה גם אם יירדם בתפילת שחרית או לוותר?

תשובה: לוותר. כי תפילת שחרית בלי להירדם היא דין גמור, ולימוד בלילה הוא מעלה. ריעב"ץ (סידור עמודי שמים).

שאלה: מה עדיף, בלילה או ביום, אם ביום ילמד יותר?

תשובה: ביום, כי תוספת לימוד הוא דין גמור, ולימוד דווקא באותו לילה הוא מעלה.

אמנם אמר הגר"ח קניבסקי שמנהג ללמוד בלילה ועדיף הלימוד בלילה אפילו שיצא שילמד פחות זמן ביום הבא (פסקי שמועות פא-פב). אמנם אחד מנכדיו שאל פעם את הגרי"ש אלישיב מדוע לא נוהג ככל בית ישראל להיות ניעור כל הלילה בליל שבועות, וקם כהרגלו בשעה 2 אחרי חצות. הגרי"ש אלישיב הסביר לו שעשה חשבון שבשינוי שעות השינה המעטות שלו לא ירויח זמן של לימוד תורה, ועוד יחסרו לו 15 דקות! בשביל לימוד דקות יקרות אלו, הכריע כי עדיף שילך לשון בתחילת הלילה כהרגלו (השקדן ב 240).

שאלה: שמעתי שאסור לשוחח שיחת חולין בלילה של שבועות?

תשובה: אין זה איסור, אבל דבר טוב, ולהתאמץ כמה שאפשר (כה"ח תצד יא).

שאלה: האם חייבים ללמוד סדר התיקון של ליל שבועות?

תשובה: לא חייבים. אין אדם לומד תורה אלא במקום שליבו חפץ (ע"ז יט א. ואמר הגר"ח קניבסקי: דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. פסקי שמועות פא).

שאלה: האם גם נשים צריכות ללמוד כל הלילה?

תשובה: לא חייבות, אבל ודאי זה דבר טוב.

שאלה: מי ששותה בזמן הלימוד צריך לברך כל פעם?

תשובה: אם יש היסח הדעת (שו"ת יביע אומר ו או"ח כז. הליכות שלמה שעד).

טבילה בליל שבועות

שאלה: האם חייבים לטבול ליל שבועות?

תשובה: זה מנהג טוב. שער הכוונות (עח א). אך לא חייבים. וגם לשפיכת ט' קבים יש ערך, כלומר מקלחת חזקה כ-3 דקות (שו"ת מנחת יצחק ד כא. ט לד. חזון עובדיה ימים נוראים נז-סא. ילקוט יוסף מועדים פב. ועי' שו"ת דברי יציב או"ח יג. שו"ת שבט הלוי ח כד. שו"ת רבבות אפרים א ס. פסקי תשובות שכו הערה 14. ועיין מה שאמר הגר"ח קניבסקי בשם החזו"א שמקלחת לא מהני לט' קבין דהוי כג' כלים וצריך קב בפעם אחת. מעשה איש ז לב. וכן הגרי"ש אלישיב אמר שמקלחת לא נחשב לט' קבין, כיון שאינו נותן המים על ידי כלי. וישמע משה ב כט. וכן כתב הג"ר מנשה קליין שאין היתר לט' קבין ע"י מקלחת משום שצריך כח גברא ואין להקל בדבר כדי שלא יתרגל בזה. והוסיף שדיבר עם הג"ר לוי יצחק גרינולד, אב"ד ור"מ דישיבת ערוגת הבושם ובעל שו"ת מגדלות מרחקים, והסכים עימו להלכה. שו"ת משנה הלכות יח סו).

נטילת ידיים בעלות השחר

שאלה: האם חייבים ליטול ידיים עם עלות השחר?

תשובה: לא, כל זמן שהוא ער. הליכות שלמה עמ' ער.

מי שניעור כל הלילה

שאלה: מה ההלכות למי שניעור כל הלילה?

תשובה:

כך צריך לנהוג בבוקר:

א. טלית - לבש טלית קטן כל הלילה, לא יברך עליו בבוקר. ישתדל לשמוע מאחר, או יברך על טלית גדול ויכוון גם לטלית קטן (שו"ע או"ח ח, טז. מ"ב ס"ק מ"ב).

ב. נטילת ידיים - יטול ג' פעמים כל יד בלי ברכה או ישמע מאחר, אף על פי שלא הסיח דעתו מהם (שו"ע הרב ד, יג). וכן נכון לעשות לכתחילה: יעשה צרכיו או יטיל מים וישפשף, דאז לכולי עלמא חייב לברך, ויברך על נטילת ידיים ואשר יצר (שו"ע או"ח ד, יג. מ"ב ס"ק כז, כט, ל).

ג. "אלהי נשמה", "המעביר שינה"- יאמר בלי חתימת הברכה, או ישמע מאחר, שהרי ברכות אלו נתקנו על סילוק השינה והחזרת הנשמה (שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק ל, וביאור הלכה שם). ואם ישן חצי שעה, יברך (שו"ע או"ח ד, טז. מ"ב ס"ק לד-לה וביאור הלכה שם).

ד. "הנותן ליעף כח" - יברך אפילו אם הוא עייף מאוד, כי ברכה זו לא תוקנה בקשר למקרה הפרטי של המברך, אלא היא שבח כללי לקב"ה שברא בעולמו מציאות של סילוק העייפות (שו"ע, או"ח מו. מ"ב ס"ק כב. שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק כח). החסידים נוהגים לברך כל ברכות השחר, ואפילו נעור כל הלילה (שו"ע הרב מז, ז. סידור חב"ד בהלכות לפני ברכות השחר ולפני ברכות התורה).

ה. ברכות התורה - יכול לברך (עולת ראיה ח"א עמ' נט ושו"ת יביע אומר ה, ו), כשיטת שאגת אריה (ס' כד) שהן מן התורה. ואם אפשר ישמע מאחר שיכוון להוציאו ידי חובתו, וגם הוא יתכוון לצאת, ויענה אמן (שו"ע או"ח מז. מ"ב ס"ק כה-כח). ואם ישן שנת קבע במיטתו בלילה או ביום שלפניו, ודאי יברך. וכן אם התנה בשחרית של ערב שבועות לפטור רק עד אור הבוקר שאחר-כך, ודאי יברך.

אגב, גם נשים חייבות לברך ברכות התורה וכל סידורי נשים יש ברכות התורה. אם נשים לא חייבות בתלמוד תורה, איך הן יכולות לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו לעסוק בדברי תורה? תשובות הגרי"ז סולוביצי"ק על הרמב"ם (הלכות ברכות יא, טז בסוף) ומרן הרב קוק (שו"ת אורח משפט יא, ב) שאלה ברכות שבח, שאם לא היתה בעולם התורה היו אפל וחשוך גם לגברים גם לנשים. לכן גם נשים חייבות לברך ברכות התורה (עי' פסקי תשובות ס' מז אות יח).

עמידה בעשרות הדברות

שאלה: האם חייבים לעמוד בעשרת הדברות?

תשובה: אשכנזים נהגו לעמוד וכן חלק מהספרדים. רוב הספרדים יושבים.

כתב הג"ר עובדיה יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק (א כט) ע"פ הרמב"ם בתשובה (הוצאת פריימן, ירושלים תרצ"ד, סי' מ"ו) שכתוב בגמרא ברכות (יב א) שבקשו חז"ל לקבוע אמירת פרשת עשרת הדברות בבתי הכנסת בכל יום ויום, ולמה לא קבעוה, מפני תרעומת המינים. ופירש רש"י: כדי שלא יאמרו המינים לעמי הארץ שאין שאר התורה אמת, ושההוכחה לכך, שהרי אין קוראים בכל יום אלא עשרת הדברות שאמר הקב"ה ושמענו מפיו בסיני. ע"כ אין לעמוד בקריאת עשרת הדברות. ואמר שהמתירים לא ראו את תשובות הרמב"ם ולו ראו היו אוסרים. וכ"כ דעתו של הגרי"ש אלישיב שאין לעמוד בקריאת עשרת הדברות בכלל (מבקשי תורה גליון נב עמ' סו. שיעורי מרן הגרי"ש אלישיב על מס' ברכות עמ' צב). וכן מסופר בס' וישמע משה (ח"ב עמ' סו), והוסיף הגרי"ש אלישיב דבר חידוש: שטוב שהוא ישאר לישב, אפילו במקום שכל הציבור עומדים, וכל זה כדי שלא לזלזל בשאר הפרשיות שבתורה. והתלמידים שנכחו במקום נסתפקו באיזה לשון לפרסם דין זה בשמו של הג"ר אלישיב, אן לכתוב 'ראוי' שלא לעמוד, או לכתוב 'אסור' לעמוד, ואמר הג" אלישיב: לכתוב 'אסור' לעמוד. והוסיף: שמי שרוצה לעמוד בקריאת עשרת הדברות, או שיעמוד מראש קריאת התורה, או עכ"פ כבר יעמוד בתחילת קריאה זו שיש בה עשרת הדברות, אבל לשבת בתחילת הקריאה, ולעמוד רק בקריאת עשרת הדברות עצמם אסור.

וכתב הג"ר חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ו כא) שאף אלו שלא ראו את תשובות הרמב"ם כבר ידעו את ראיותיו. ופסק שעדיף לשבת לקריאת עשרת הדברות אבל קשה לבטל מנהג קדום ונפוץ. וכתב בס' ועלהו לא יבול (ח"א עמ' ק) שהג"ר שלמה זלמן אוירבך ישב במקומו בקריאת עשרת הדברות כשלא עלה לתורה לאותה עלייה. ומובא שם (עמ' קא) שאחר כך בשביעי של פסח, עמד הגרש"ז בקריאת שירת הים ונשאל עך כך שעמד בקריאת שירת הים ואילו בקריאת עשרת הדברות הוא לא עמד? וענה: "בודאי שאין חיוב לעמוד. זה עניין של הרגשה. ביום זה עברו ישראל את הים ואמרו שירת הים". אמנם כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (או"ח ד כב) שמותר לעמוד משום כמה סיבות: א. עומדים לזכור מעמד הקדוש והנורא זמן מתן תורתינו בהר סיני. ב. גם עומדים בזמנים אחרים כמו בקריאת שירת הים ובסוף כל ספר. ג. אולי יש חשש תרעומת כשאומרים עשרת הדברות כל יום בקריאת שמע ולא לעמוד לקרואתם כמה פעמים בשנה. ד. יש לעמוד לכל העליה ולא רק בעשרת הדברות וע"כ אין חשש (וכ"כ בשו"ת תשובות והנהגות א קמד). וכן התיר הדבר בשו"ת ישכיל עבדי (ב א) וכתב שכבר נהגו לכבוד התורה לקום אשרי העם שככה לו כי כל מעשיהם לשם שמים ואין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים כמושנאמר "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".

ומסופר באורחות רבנו (ח"א עמ' קכ) שהגרי"י ה"סטייפלר" היה עומד לעשרת הדברות אבל לא עומד באז ישיר בקה"ת בפרשת בשלח.

והגרי"ד סולוביצ'יק לימד זכות על שני המנהגים שיש עומדים כשקוראים את עשרת הדברות בטעם עליון שהוא זכר למעמד הר סיני - ולא לתת עדיפות לחלק של התורה - ויש יושבים בקריאה בטעם תחתון. ונראה שבזה הרמב"ם או השתשמו רק בטעם תחתון או מדובר רק על הקריאות עם טעם תחתון כהנוהגים בפרשת יתרו ופרשת ואתחנן.There is also a mystical teaching which encourages the name to be pronounced "Yisachar" at all times. This is based on the idea that Yisaschar represents the Torah.[7] As is well known, the Torah consists of two parts - the Written Torah and the Oral Torah. Each "Sin" in Yisaschar's name represents one of these facets of the Torah. Therefore, it is taught that the first "Sin", representing the Written Torah be read out loud, while the second "Sin", representing the Oral Torah, remain silent

שאלה: מה לעשות אם אני נמצא בבית-כנסת עם מנהג שונה ממנהגי?

תשובה: עשה כמו כולם כדברי במס' דרך ארץ זוטא פרק ה: לא יהא אדם עומד בין היושבים או יושב בין העומדים (הליכות שלמה שעג. הגרי"ש אלישיב באשרי איש תמ. חזו"ע יו"ט שיד).

מגילת רות

שאלה: האם חייבים לקרוא מגילת רות מתוך קלף?

תשובה: לא. ויש אשכנזים שנוהגים כן, עם ברכה, עפ"י הגר"א (מעשה רב קעה. עיין הגריש"א באשרי האיש תמ).

והגרי"ש אלישיב תמה ע"ז שמברכים שהחיינו על קריאת המגילתת, שהרי אין קריאת המגילות חובת יחיד אלא מנהג וחובת ציבור, ומ"מ אמר שאין בידינו לבטל המנהג שהנהיג הגר"א. והגר"ח קניבסקי משיב שאף אם הוי חובת ציבור וכחובת קריאת התורה, מ"מ מנהג זה הוא דוקא בקריאת ה' מגילות, וקריאת מגילות אלו אין נוהגות אלא מזמן לזמן נמצא שמנהג של מצוה זו הוא בגדר חובה הבא מזמן לזמן, ולא דמי לכל מפטיר ששם עכ"פ קורא בתורה שבכתב שנוהג תמיד ואינה באה מזמן לזמן (הלכות חג בחג - שבועות פ"ח הערה 79).

שאלה: מה השעה הכי מוקדמת שאפשר לקרוא מגילת רות אם למדו כל הלילה ומפחדים להירדם?

תשובה: עלות השחר (הליכות שלמה שעט. הגריש"א באשרי האיש תמ).