קושיות

-אבא, למה נוטלים ידיים לפני שאוכלים תפוח אדמה במי מלח?

-לא יודע, זה אחד מהסימנים של הסדר, לא?

-אבל כל השנה אנחנו אוכלים תפוח אדמה בלי ליטול.

-כן, זה נראה לי קשור למי מלח. מלח סדומית, משהו כזה. טעים התפוח אדמה במי מלח, הנה תיקח.

-אבא, למה אוכלים תפוח אדמה בליל הסדר?

-בגלל שזה כרפס.

-מה זה כרפס?

-תפוח אדמה במי מלח.

-אה. אבל למה אוכלים את זה בליל הסדר?

-כי זה טעים. תאכל מהר, עוד מעט עושים יחץ.

-מה זה יחץ, אבא?

-אתה רואה, יש פה שלוש מצות. את האמצעית חוצים לשניים.

-למה?

-כדי להחביא לאפיקומן.

-כן, אבל למה דווקא את האמצעית?

-אני יודע?... ככה כתוב בהגדה. הנה, כתוב שמוזגים כוס שנייה. מתחילים מגיד. בואו נאמר ביחד: "כל -דכפין ייתי ויכול, כל דצריך ייתי וייפסח".

-מה זה כל דכפין, אבא?

-מי שרעב. אנחנו מזמינים את העניים שרעבים שיבואו לאכול איתנו.

-אז מתי הם יבואו?

-הם לא יבואו.

-למה, הם לא רעבים?

-הם רעבים.

-אז אולי הם לא שמעו שהזמנו אותם? הדלת סגורה ואמרנו בשקט. אולי נפתח את הדלת?

-לא. אי אפשר, רק באליהו הנביא פותחים. עכשיו היא צריכה להיות סגורה. קר בחוץ.

-אז בטח קר גם לעניים, אבא.

-יכול להיות אבל ממילא הם לא מבינים ארמית, חבל לפתוח סתם את הדלת.

-אולי נזמין אותם בעברית?

-אולי די עם השאלות האלו?

-אבל המורה אמרה שבפסח צריך לשאול הרבה קושיות.

-היא לא התכוונה לשאלות כאלה, היא התכוונה ל"מה נשתנה". בדיוק הגענו לזה, תשיר "מה נשתנה". אתה שר ממש מקסים. עכשיו מתחילים לענות על השאלות ששאלת, ועוד מעט נדבר על ארבעת הבנים. איזה בן אתה רוצה להקריא?

-את החכם.

-קדימה, תקריא את מה שאומר הבן, אני אענה את התשובה של האבא.

-"חכם מה הוא אומר, מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציווה ה אלוהינו אתכם?"

-יפה הקראת. הנה התשובה: כהלכות הפסח, אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן. עכשיו הבן הרשע.

-רגע, לא הבנתי את התשובה, מה זה אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן?

-הכוונה... זה... זה משהו מסובך, זה לילד בתיכון, לא לחכם של כיתה א. האמת שגם אני לא לגמרי מבין. טוב, גם אני כבר לא בתיכון. בואו נמשיך, עוד מעט "והיא שעמדה", חייבים לשיר במנגינה של רזאל, זה ממש מרגש.

-"מי עמדה?"

-"היא".

-לא הבנתי.

-היא עמדה לאבותינו שבכל דור ודור.

-אוף, אבא, אני ממש לא מבין כלום בסדר הזה, יש לי ממש בלאגן.

-עכשיו זה קצת מסובך, לאט לאט זה נעשה מובן יותר. עוד מעט מגיע החלק של החשבון... ר עקיבא אומר... אמור מעתה, במצרים לקו חמישים מכות ועל הים לקו חמישים ומאתים מכות.

-מאתיים חמישים? המורה אמרה עשר.

-במצרים עשר, בים מאתיים חמישים. חטפו הרבה המצרים.

-אבל אמרנו שעל הים חמישים מכות?

-כן, אבל כל מכה הייתה של חמש, אתה מבין? הנה תעשה עם האצבעות, יוצא שעל הים לקו מאתיים חמישים כי זה כפול חמש.בכפולות, אתה מבין? לא פשוט המגיד הזה, עכשיו אנחנו מגיעים לחלק החשוב. כל שלא אמר שלושה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו. פסח מצה ומרור. יצאנו ידי חובה! מצה זו שאנו אוכלים... מה קרה? מה העציב אותך?

-נזכרתי שמצה זה לחם עוני. אבא, אתה בטוח שאי אפשר לפתוח את הדלת ולהזמין עני שנמצא בחוץ?

-אל תדאג, כבר הזמינו אותם, יש הרבה עמותות בשביל זה. תחפש את האפיקומן, כבר החבאתי.

-העמותות מזמינות את העניים לאכול?

-לא, הן דואגות שאנשים יזמינו אותם.

-אז למה לא הזמנו בעצמנו? גם אנחנו אנשים!

-כי היינו עסוקים בהכנות לפסח, ראית איך עבדנו בשביל להוציא מכאן את כל החמץ?

-אז איך אלה שהזמינו הספיקו?

-אולי תחפש את האפיקומן? בסוף תפספס את המתנה מרוב קושיות.

-שולחן עורך. תענוג! אשתי, האוכל שלך... אין מילים! רק בשביל זה היה שווה לצאת ממצרים.

נו... מה אתה רוצה בשביל האפיקומן? הכול אפשר חוץ מחיות.

-רוצה שבשנה הבאה נזמין עניים.

-נו, באמת, תבקש מתנה נורמאלית.

-רוצה שבשנה הבאה יהיה לנו זמן ונזמין עניים.

-טוב, תחזיר את האפיקומן, מתחילים השירים היפים.

-אבא, מה זה זרע בכורי פתרוס מחצת בחצי הלילה? מה זה טיסת נגיד חרושת סילית בכוכבי לילה?

-באמת לא יודע, לא היה זמן לפני פסח. אם היה תאמין לי שהייתי מתכונן לכל השאלות שלך.

-מה זה שינאניו יאמרו לו? מה זה שלושה עשר מידיא? למה האבא קנה את הגדי? למה החתול אכל אותו? למה השוחט שחט את השור? מה זה מלאך המוות? אבא? אבא? אתה שומע? אמא... איך שהגענו למלאך המוות אבא...

-אל תדאג, אבא בסך הכול ישן, ראית איך הוא עבד קשה והתכונן לפסח...

המאמר המלא מתפרסם בעלון באהבה ובאמונה