"רק מי שהיה שם יבין", אומר רותם אליצור, קצין מניעה והסברה במחוז מרכז של מדור הנוער במשטרת ישראל, כשהוא מדבר על תקופת זיהוי החללים בשבעה באוקטובר. הדברים נאמרים בפרק של הפודקאסט "למה אני כאן", שבו שירה אליצור מארחת הפעם את בעלה, אחרי שהיא מספרת שנדרשו לא מעט שכנועים כדי שיסכים להגיע לאולפן.
לצפיה ביוטיוב:
רותם מספר שהוא בחר בעבודה הזו מתוך שליחות. לשאלה "למה אתה עושה את מה שאתה עושה? למה אתה קם בבוקר?" הוא עונה: "בחרתי לעשות את מה שאני עושה מתוך שליחות, באמת, להגן על הדור הצעיר... שכל אחד ואחד יש לו הזדמנות שווה". הוא מספר שלפני התפקיד הנוכחי הוא היה בלש נוער, ולפני כן בתפקיד מבצעי. היום הוא מגיע לבתי ספר ומדבר עם בני נוער על נושאים כמו מוגנות ברשת ואחריות פלילית, תמיד "בגובה העיניים", כי לדבריו "בני נוער רואים אותך, אתה שקוף... אל תנסה לחרטט".
להאזנה בספוטיפי:
בהמשך השיחה עולה השבעה באוקטובר. כשהוא נשאל "תכניס אותי לימים האלה", רותם מספר שחטיבת החקירות שבה הוא משרת קיבלה משימת זיהוי חללים, בלי הכנה מוקדמת. אנשי החטיבה הגיעו למחנה שורה ולמכון לרפואה משפטית באבו כביר, כדי להביא למשפחות ידיעה על גורל יקיריהן. "אנחנו כאנשי חקירות שתכללו אירוע כזה בסדר גודל שכזה, זה משימה מאוד מאוד מאתגרת", הוא אומר, ומספר שההחלטות התקבלו תוך דקות ספורות.
הוא מתאר גם איך זה היה לחזור הביתה אחרי משמרת כזו, ואת החשיבות של לבקש עזרה כשמשהו נשאר איתך. כשהוא נשאל אם היה משנה משהו בדרך, הוא עונה: "לא הייתי משנה שום דבר בדרך". הוא מוסיף: "אני לא רואה מקום אחר שהייתי יותר משמעותי להיות בו באותם חודשים". בסיום השיחה הוא אומר שכל אחד, לדעתו, יודע בפנים מה הייעוד שלו, ושהקול הפנימי הזה הוא מה שנותן את הדרייב לקום כל בוקר.