חג הפורים הוא הזדמנות עבור רובנו לשבור מעט את שגרת העבודה והלימודים, להצטייד בתחפושת נחמדת, לשתות לשוכרה באירועים השונים עם חברים ומשפחה ולשמוח על הנס שנעשה ליהודים בימים ההם, במלכות אחשוורוש.
אבל, לחג הזה יש כל מיני נתונים "שוליים" אך מעניינים, שלא תמיד שמים לב אליהם, אך אנחנו כאן להזכיר לכם - שחג הפורים הוא לא רק חג ה"נהפוכו". לפניכם מספר עובדות (לא) חשובות כלל. מתחילים.
1. טוב, זה יחסית אובייס, ובכל זאת. בחג הזה אנו נחשפים לעצמה נפשית של אישה שמגלה חוסן מנטלי נשי יוצא דופן. מדובר כמובן באסתר המלכה. היא החלה דרכה בעלילה בתור "זרוע" של מרדכי היהודי, שביקש להיכנס לחצר הפוליטית של המלך אחשוורוש. אסתר מתחילה את דרכה כדמות שולית, אך בהמשך כובד המשקל וגורל העם היהודי כולו מונח על כתפיה הצרות. ישנה נטייה לראות בשיח בן מרדכי לאסתר כשיח גברי בו מרדכי כופה על אסתר לבקש "טובה" מאחשוורוש, אך בפועל - אסתר המלכה חוששת מהשלכות אפשריות. חרף הפחדים היא מגלה תעוזה עצומה, שמזכירה במעט את גדולתו של מנהיג קודם, משה רבנו.
2. עת ביקש מרדכי היהודי להתפלל לשלום העם העם ולקוות להחלטות חיוביות מבית היוצר המבולגן של אחשוורוש, הוא מכנס יחד איתו לא פחות מ- 22 אלף ילדים קטנים שמצטרפים לתפילות. בדומה לאסתר, גם כאן מופיע עניין מעניין - תפילתם של הזאטוטים. היטיב לתאר זאת דוד המלך בתהלים כאשר אמר "מפי עוללים ויונקים יסדת עז". דווקא התפילה הרכה והעדינה של ילד, שטרם הספיק "להתחספס" באתגרי העולם, היא זו שמסייעת למרדכי בתפילותיו לקב"ה. בעצם לא ילד, אלא 22 אלף כאלו.
3. העם היהודי ידע צרות רבות במהלך גלויותיו השונות. גלות מצרים, בה ביקש פרעה להמית כל ילוד זכר אל היאור וזאת כדי לסיים את השושלת שירדה מצרימה בראשות יעקב אבינו. בימי אחשוורוש לעומת זאת, מדובר בפעם הראשונה שכל העם היהודי כולו בסכנת הכחדה. 127 מדינות במספר, לא פחות, היו תחת שלטונו הטריטוריאלי של אחשוורוש. מיליוני יהודים הפזורים על גבי הגלובוס, מהודו ועד כוש, חששו מ"כיבוי אורות" על עם הנצח. איך זה נגמר כולנו יודעים.
4. ומשהו קטן ופינטי לסיום: פורים בגימטריא - 336. משקל זהה של מספרים שייך גם לאהרן הכהן. ולמה אהרן הכהן מעניין (מעבר לאחיו שהוזכר מוקדם יותר בהקשר אחר)? כי מרדכי היהודי, שבזכות יוזמתו העם ניצל הוא מצאצאיו.
חג פורים שמח!