זהו. היום הארוך בשנה הסתיים. צמנו, התפללנו, ערכנו וידוי, הכינו על חטא - אנחנו מוכנים לעתיד טוב יותר.
בתחושה שלנו, מתוך האכסטזה של הרגע שאחרי יום הכיפורים, אנחנו יכולים לשנות את העולם ולתקן את כל הדרוש תיקון, אנחנו מחליטים שמחר – הכל, אבל ממש הכל - יהיה אחרת.
ואכן, בלי ספק, היום שאחרי יום הכיפורים הוא בהחלט יום שאפשר להתחיל בו התחלות חדשות, יום של דף חדש ונקי – נסלח לנו – עוד לא הספקנו למעוד ואנו מלאי אנרגיה ורצון טוב.
הטעות היא – ברצון לשנות הכל. את האנרגיות המדהימות של יום הכיפורים צריך לתעל בצורה נכונה ומציאותית שהולמת את הנתונים שלנו ותגרום לנו לחזק את הקשר לבורא עולם במשך השנה כולה.
אחד מהצדיקים חלק עם תלמידיו חוויית סליחות מיוחדת במינה שחווה – הוא הגיע לפונדק באחד מן הכפרים, ובליל הסליחות – הוא רואה את בעל הפונדק היהודי יושב ליד שולחן כשלידו שני פנקסים ושתי כוסיות וודקה, ועם ציוד כזה, הוא פותח בשיחת נפש עם האל. "הנה, רבונו של עולם, בפנקס הזה מופיעים כל הדברים הרעים שעשיתי לך, כל העבירות שלי, כל אותם מעשים שליליים שציערו אותך.." ובדמעות שליש הוא מוסיף - "אוי, רבונו של עולם, באמת שלא הייתי בסדר השנה". "ובפנקס הזה" – הוא ממשיך "מופיעים כל הדברים הרעים שאתה עשית לי.. לא משהו, הא?.. גם אני קצת סבלתי השנה.." "אתה יודע מה, רבונו של עולם – בא ונעשה סליחות. אתה סולח לי ואני אסלח לך." לחיים! רבונו של עולם! – אה, שכחתי.. אתה לא שותה.. הנה אשתה אני את הכוסית בשבילך..".
הבעיה שלנו, היא שלנו אין פנקסים. כדאי היה לנהל מעין יומן מעקב, ובו רישום של החלטות שאנו מקבלים על עצמנו יחד עם מעקב ורישום של מעשינו. יומן שיעזור לנו לעקוב אחר התקדמותנו (או נסיגתנו..) האישית ולהבין איפה אנחנו עומדים. יומן שנעיף בו מבט לא רק לילה אחד בשנה, אלא בתדירות קבועה ועקבית.
ניהולו של יומן שכזה, יועיל לנו גם לחשבון נפש אמיתי וכנה.. "על כל פשעים תכסה אהבה" – על חטאינו שלנו מכסה האהבה העצמית שלנו. כשנעמוד בפני חומר כתוב – נכיר את מצבנו בלי להעלים עין ובד בבד נדע גם להעריך את ההתקדמות שלנו. איטית ומדודה אולי – אך זו שבסופו של דבר תוביל אותנו לצמיחה אמיתית.
כבר מהיום (ואפילו מהלילה) שאחרי כדאי לסמן מטרות. מטרות אמיתיות, כאלו שנוכל לעמוד בהן – לא רק ליום או לשבוע – אלא למשך השנה כולה.
בל נשכח.. את הדרך למפץ הגדול של יום הכיפורים עברנו במסלול הדרגתי וממושך – חודש אלול, תקיעות השופר שליוו אותו, לדוד ה' אורי, סליחות, ראש השנה, עשרת ימי תשובה ורק אז.. ליום הכיפורים.
כך גם המטרות שנציב לעצמנו – צריכות להיות כאלו הבנויות בצורה הדרגתית, ומבטיחות התקדמות איטית – אך אמיתית.
אפשר וחשוב להתחיל במעשים קטנים ופשוטים.
אם נתבונן בדברי המשנה באבות – "על שלושה דברים העולם עומד: על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים" ונתחיל מעמוד התורה, נראה שבתנ"ך 929 פרקים. חלוקה שלו לפרק או שלושה ביום – משימה אפשרית בהחלט - תוביל אותנו לסיומו תוך פרק זמן קצר יחסית.
מעשי חסד קטנים ויומיומיים – יובילו אותנו תוך זמן לא ארוך – לשינוי חברתי של ממש.
מעקב רשום שילווה אותנו יספק לנו מקור לבדיקה, הערכה וגם סיפוק עצום בסוף הדרך, סיפוק שיוביל אותנו למטרה הבאה – לאט אבל בטוח.
כחנו כבני אדם, טמון ביכולתנו להכיר ולהעריך את עצמנו בצורה אמיתית ובידיעה כי לצמיחה האישית – אין סוף ואין גבול.