סגור
חדשות כיפה

הרב אבינר בשו"ת S.M.S

מדוע פותחים את ארון הקודש בשמע קולנו? האם בת שירות יכולה לוותר על מום גדליה? האם מותר לקלח תינוק ביום הכיפורים? ומה דין עולה לארץ לגבי אמירת תחנון ביום עלייתו? הרב אבינר בשו"ת S.M.S

הרב שלמה אבינר

הרב שלמה אבינרצילום: באדיבות המצלם

עירוב תבשילין לראשונה
ש: פעם ראשונה בחיים אני מקיים מצות עירוב תבשילין. לברך שהחיינו?
ת: כן.  מרן הרב קוק.  רבנו הרב צבי יהודה (שו"ת אורח משפט רסח-רסט - מ"צ).
 
שמע קולנו
ש: מה המקור שפותחים את הארון בשמע קולנו?
ת: כך יש נוהגים אך אין מקור.
ש: מה המקור לכך שמדלגים פסוקים?
ת: אין מקור.  ואין סיבה לדלג.  אגב, אין זה מזמור תהילים אלא הרכבת פסוקים אשר רובם שונו מיחיד לרבים.
 
שפשוף אותיות ספר תורה
ש: בעל קריאה אמר לי לא לשים את טלית שלי על אותיות בספר תורה אלא בתוך הלבן כשאני עולה לתורה.  הוא צודק?
ת: כן.  מחשש מחיקת האותיות, ובמחיקת שם ד' עובר גם על לא  תעשה של 'לא תעשו כן לד' אלקיכם', ובשבת יש בזה גם משום חילול שבת של מוחק (שו"ת צבי תפארת לבעל הדרכי תשובה בשם האדמו"ר שר שלום מבעלזא סי' פט.  שו"ת התעוררות תשובה סי' שסה.  וכן ב'נמוקי או"ח' ס' קלט, כתב ג"כ שאין שום מקור לזה מדינא ולא ממידת חסידות. וב'שערי חיים' [שער ד' סק"כ] הביא שגם האדמו"ר משינאווע – הג"ר יחזקאל שרגא הלברשטאם בן ה'דברי חיים' – הקפיד על זה, וכתב שיש נוהגים לנשק על מקום שאין כתב.  שערים מצויינים בהלכה כג אות ב. לכן יש לנשק בלבן.  וכן האדמו"ר אמרי סופר מערלוי היה מזהיר הרבה על זה.  הליכות והנהגות אמרי סופר ח"א עמ' עט ובהערה יח.  וכתב בספר 'ועלהו לא יבול' [ח"א עמ' צט-ק] שהג"ר שלמה זלמן אוירבך לא נישק בתוך ספר התורה במקום שקוראים, אלא התכופף אל ספר התורה ונישק את המטפחת העוטפת את ספר התורה. ומובא שם שפעם אמר הגרש"ז שלא מובן לו המנהג שמנשקים את היד אחרי הושטה או נגיעה בספר התורה, כיוון שנראה שהוא מנשק את ידו. אלא או שינשק את הספר או את הציצית וכדומה.  אמנם מסופר שהג"ר משה פיינשטיין נהג בעת עלייתו לתורה לנשק את הכתב בעצמו שיקרא, לא רק בקצה הקלף.  מסורת משה ח"ג עמ' קכב – מ"צ). 
 
צום קשה
ש: מותר לי לא לצום בצום גדליה כי אני עושה שירות לאומי, והנסיעות והפעילות דורשות ממני אנרגיה רבה?
ת: לא.  יש לצום.  השירות הלאומי לה' קודם לשירות הלאומי שלך.
 
קרי ביום הכיפורים
ש: ראיתי קרי ביוה"כ וכתוב בשולחן ערוך לדאוג, ואני מאוד דואג?
ת: בימינו זה לא שייך.  עיין פס"ת תרטו.
 
מקלחת תינוק ביום הכיפורים
ש: האם מותר לי לקלח ביום הכיפורים תינוק אף על פי שזה מרטיב לי את הידיים?
ת: כן.
 
עירוי נוזלים ביום הכיפורים
ש: חולה שמותר לו לאכול ביום הכיפורים, האם עדיף לו עירוי נוזלים?
ת: לא.  ינהג באורח טבעי.
 
תחנון ביום עלייה לארץ
ש: ביום שאדם עולה לא"י, האם אומר תחנון?
ת: לא.  ויש אומרים שגם כל הציבור לא אומר.  ביום השנה של עלייתו לארץ, הרמב"ם קבע חג ממש ליום עלייתו (ולאותה שאלה, בשו"ת משנה הלכות יא קיא, כתב הג"ר מנשה קליין בתשובה להאדמו"ר מסלונים: "ולפענ"ד הייתי בר מזליה בזה שג"כ נסתפקתי בזה ולפמ"ש כתובות קי"א א"ר אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון ועיין רש"י כי כולם נשואי עון ועיין מהרש"א ופנ"י שם וגם בהפלאה האריך בזה והנה אמרו בחתן שמוחלין כל עונותיו אין אומרים תחנון א"כ מי שבא לא"י שהוא נשוא עון שמוחלין ג"כ עונותיו לכאורה אינו צריך לומר תחנון וא"כ אפשר דכל הציבור אין אומרין כמו בחתן ובפרט לפמ"ש הרמ"ע מפאנו יומא (פ"ו ע"ב) הובא על הגליון דיחיד ששב מוחלין לו ולכל העולם כולו משום ערבות והכ"נ א"כ גם אחרים אין אומרים תחנון בשבילו וי"ל", עכ"ל מח"ס שו"ת משנה הלכות.  דלא כהגר"ח קניבסקי שהשיב שיש לומר.  לבנימין אמר עמ' יט - מ"צ).
 
שאלות על ארבעה מינים
ש: מה טיב המנהג ללכת מרב לרב עם ארבעה מינים לבקש דעתם?
ת: סתם הטרדה.  ולכתחילה ילמד לבדו את ההלכות.  ואם יש שאלה, אז די לשאול את רבו, 

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

בירה צילום: pixabay

משרד הבריאות מזהיר: חומר מסוכן במשקאות אלכוהוליים

קרא עוד