שיעור המועבר על ידי אישה? "לא לעשות מה שהתורה אוסרת"

האם מותר להושיט יד לאבל, מתי מותר לשים 'פוני' בפאה, האם מותר להפריש תרומות ומעשרות מראש, והאם תלמידים יורשים את רבם כאשר אין לו בנים? הרב אבינר בשות ס.מ.ס.

הרב שלמה אבינר 19/08/20 17:40 כט באב התשפ

שיעור המועבר על ידי אישה? "לא לעשות מה שהתורה אוסרת"
הרב שלמה אבינר, צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

הושטת יד לאבל
ש: מותר להושיט יד לאבל או שאסור משום שאילת שלום?
ת: מותר איפה שנהגו.  הר צבי (שו"ת הר צבי יו"ד סי' רצ.  נטעי גבריאל, אבלות ח"א פט ב – מ"צ).
 
ירושה לתלמידים כשיש לרב רק בנות
ש: אם יש לרב רק בנות, האם תלמידים יורשים אותו, הרי תלמידים קרויים בנים (ספרי.  מובא ברש"י דברים ו ז)?
ת: תלמידים קרוים בנים נאמר לגבי לימוד תורה ולא לגבי כל הדברים האחרים.
 
פוני-פאה
ש: אם אני חובשת כיסוי מלא בראשי, מותר לי פוני-פאה?
ת: טפח.  שתי אצבעות.  כלומר, 4 ס"מ (שו"ת אגרות משה אה"ע נח – מ"צ).  בתנאי שזה לא מושך עין.
 
שיעור אישה בליל שבועות
ש: כיצד להתייחס לשיעור ליל שבועות לגברים שניתן על ידי אישה?
ת: את התורה לא די ללמוד אלא גם לקיים, ובוודאי לא לעשות מה שהתורה אוסרת.
 
עיצוב פירות
ש: מותר בשבת לעצב פירות או קליפות?
ת: לא.  בונה.  מחתך.
 
איך קרא יעקב אבינו לאביו בשמו?
ש: מובא בהלכה מדין מורא אביו שאסור לבן לקרוא  אביו בשמו, לא בחייו ולא במותו (שו"ע יו"ד רמ, ד).  א"כ איך אמר יעקב אבינו (בראשית מט, לא): "שמה קברו את אברהם ואת שרה אשתו שמה קברו את יצחק ואת רבקה אשתו ושמה קברתי את לאה"?
ת: תירץ רבנו הרב צבי יהודה שהוא כעין תפילה וכתוב בספרים שבתפילה אין לתאר אביו או רבו בתואר הכבוד.  ועוד הקשה בפירוש עה"ת הכתב והקבלה על מה שאמר יוסף: "אשר נשבע לאברהם ליצחק וליעקב", וכן יצחק אמר "ויתן לך את ברכת אברהם", ורבנו הרב צבי יהודה תירץ שגם זו תפילה, וגדולה מזו כתוב שכיון שהזכיר שמו של הקב"ה באותו העניין אין להזכירם שם שוב בתואר הכבוד (עיין שיחות הרב צבי יהודה – בראשית עמ' 446).
[ובס' פניני רבינו צבי פסח (עמ' קצט), מביא הגרצ"פ פראנק בשם הרב מחרקוב הגראי"מ סלמון, שכיוון שבתחילת דבריו אמר יעקב: "קברו אותי אל אבותי", לכן לא הוצרך לומר שוב "אבי" על יצחק, שהרי הקדמת התואר "אבא", שהוא לשון חשיבות, מתירה לקרוא בשמו.
ותירץ הבן איש חי (שנה שניה, פרשת שופטים) שיעקב אבינו מדבר ברוח הקודש ולא היו דבריו אלו כאשר ידבר עם אחרים מדעתו ורצונו אלא רוה"ק שמה בפיו כל הדברים האלה.
וכתב בפירוש עה"ת הכתב והקבלה (שם) ששאני שמות שלשת האבות מכל שמות בני אדם, כי כל שאר השמות אינם רק מקריים, אבל שם שלשת האבות הם שמות אשר פי השם נקבם.
ותירץ הגר"ח קניבסקי ע"פ הגמרא בקידושין (לא, ב): "ת"ר חכם משנה שם אביו ושם רבו תורגמן אינו משנה לא שם אביו ולא שם רבו. אבוה דמאן אילימא אבוה דמתורגמן אטו תורגמן לאו בר חיובא הוא אלא אמר רבא שם אביו של חכם ושם רבו של חכם כי הא דמר בר רב אשי כי הוה דריש בפירקא איהו אמר אבא מרי ואמוריה אמר הכי אמר רב אשי", ולפי"ז י"ל דגם יעקב שהזכיר שם אביו הזכירו עם תואר ובתורה זה נכתב אחרת (וכן הסביר בדרך שיחה ח"א עמ' ר) - מ"צ].
 
הפרשת תרו"מ מראש
ש: האם יש אפשרות להפריש מראש על כל הלימונים שעל העץ את קטיפת הכמות שנצרכת?
ת: לא, כי זה חל רק אחרי שקטף.  אבל יש נוסח מיוחד שזה יחול רק כשייקטף (עיין מקור חיים לרב חיים דוד הלוי - מ"צ).
 
כלאי הכרם
ש: ראיתי אנשים שמגדלים גפנים והרבה תבואה צומחת לידם ותחתיהם.  האם מותר?
ת: לא.  זה כלאי הכרם.  יש לעקור או להרחיק.  אחרת נאסרים הזרעים והגפן.
 
מנהג אביו
ש: האם בן חייב לנהוג בחומרא שאביו החמיר?
ת: לא חייב.  פר"ח.  חי"א.  אבל אם נהג מעצמו כאשר יצא מן הבית, חייב, אך יכול לעשות התרה.  אגר"מ (פר"ח או"ח תצו דין שלישי.  חיי אדם קכז יא.  שו"ת אגרות משה או"ח ג סד - מ"צ).
 
לחם של גויים
ש: מותר לאכול לחם שגויים אפו, הן בארץ, הן בחו"ל?
ת: בכמה תנאים.  א. לא מוסיפים בפנים חומרים לא כשרים כגון שומן מן החי.  ב. לא משמנים את התבניות בשומן לא כשר.  ג. לא מוסיפים חָלָב.  ד. אין זה לחם של אפיה פרטית אלא מסחרית.  ה. אי אפשר להשיג לחם יהודי או לחם יהודי בעל איכות זו (שו"ע יו"ד קיב – מ"צ).
 
קדושת מחשב נייד
ש: האם מותר לשים מחשב נייד המכיל ספרי קודש רבים על ספר קודש?
ת: לא.  אין זה הכתב שהתורה דיברה עליו (הגר"א נבנצל מיקל אם זה לצורך לימוד.  ספר אוהל יעקב - כבוד וקדושת ספרים עמ' כה – מ"צ).
 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר