שאלה: הויכוח הפוליטי במדינת ישראל מעלה מחדש את שאלת היחס שבין רוב למיעוט. האם תמיד מכריעים ע"פ הרוב?
תשובה: הכלל של הליכה אחרי הרוב נאמר רק כאשר ישבו כולם יחד ושמעו בכובד ראש איש את דעת רעהו. "שאילו היה שם אותו אחד שמא היה מראה טעם הפך מה שהסכימו הרוב ויודה הרוב בכך" (שו"ת הרשב"א) וכן "כשכל הדיינים מקובצים יחד במקום אחד". לפיכך, המציאות הפוליטית המסובכת מעלה שאלה האם ניתן להגדיר את הכנסת כמקום המברר את העמדות השונות? האם ניתן להגדיר את הכנסת כמקום בו מתכנסים כל חכמי ישראל ומתקבצים במקום אחד לשמוע ולהחליט?
שמא זו ההגדרה של בית המשפט העליון? שמא מקום אחר?
זו עוד הוכחה לכך שמאז חזר עם ישראל לארצו טרם ערכנו שולחן ערוך מסודר בהלכות ציבור. אשר על כן נושאים רבים נשארו "לא סגורים" ובעייתיים. חלק מתהליך הגאולה הוא לברר את השאלות השונות המתעוררות. לפיכך, אנו, השואפים לתקומתה הרוחנית של מדינת ישראל צריכים לברר את השאלות המיוחדות הללו שאלפיים שנה המציאות הקשה הרחיקו אותנו מהם.