אמרו חז"ל: אל תהי רגיל בנדרים ועוד אמרו כל הנודר כאילו בונה במה בשעת איסור הבמות והמקיימו כאילו הקריב עליו קרבן שחייב משום שחוטי חוץ, כי טוב יותר שישאל על נדרו ויתירו לו. וכל זה בשאר נדרים, אבל נדרי הקדש מצוה לקיימם, שנאמר נדרי לד' אשלם ולא ישאל עלהים אלא בשעת הדחק.
צריך ליזהר שלא ידור שום דבר ואפילו לצדקה אין טוב לידור, אלא אם יש לו בידו מה שהוא רוצה ליתן יתן מיד ואם אין לו ימתין עד שיהיה לו ויתן בלא נדר. וכן כשעושים לו "מי שברך" יאמר בפירוש בלי נדר.
אם הוא בעת צרה מותר לו לנדור.
וכן אם דעתו לקבוע לו איזה לימוד בתורה או לעשות איזה מצוה והוא ירא פן יתרשל אחר כך, או שהוא מתירא פן יסיתהו היצר לעשות איזה איסור, או למנעו מלעשות איזה מצוה, מותר לו לזרז עצמו בנדר ואפילו אם לא אמר בלשון נדר הרי זה נדר ומחוייב לקיים.
ולכן צריך האדם ליזהר כשהוא אומר שיעשה איזה דבר מצוה שיאמר "בלי נדר". וטוב שירגיל האדם את עצמו כן אפילו באמרו לעשות דבבר רשות, כדי שלא יכשל בעון נדרים.