שנת תשפ"ג הייתה אמורה להיות השנה בה תסתיים כהונתם של הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו כרבנים הראשיים לישראל. בציונות הדתית נערכו, ואחרי ועדת רבנים בראשותו של הרב יעקב אריאל, נקבע כי נציג המגזר לתפקיד הרב הראשי האשכנזי יהיה הרב מאיר כהנא. בסופו של דבר הבחירות נדחו לראש חודש ניסן. הרב כהנא הוא אב בתי הדין באשקלון, יושב ראש נציגות הרבנים הארצית, מלמד בישיבת ירוחם ובוגר ישיבת קריית שמונה. לרגל ראש השנה, ישבנו עם הרב לשיחה ב"חדשות כיפה" על השנה האחרונה, חזונו לרבנות הראשית, המבט שלו על החברה הישראלית, דעתו על הרפורמה המשפטית וגם הברכה שלו לשנה החדשה.

צפו בראיון המלא:

"העובדה הזו כואבת לי, היא הניעה אותי לצאת למערכה הזאת"

"מבחינה אישית זו השנה ה-12 שלי במערכת בתי הדין הרבניים, וכל שנה מביאה איתה אתגרים חדשים ומרכיבי אחריות חדשים. מהלך משמעותי שעשיתי השנה הוא היציאה לשליחות של כלל ישראל, להביט במבט רחב על הרבנות הראשית לישראל", אומר הרב ומבקש להתמקד בזירה הציבורית הסוערת: "חשוב לדבר על המהלך הכללי בעם, והאמת שגם בשביל זה אני מגיע לרבנות הראשית לישראל. התחושה היא שהרבנות הראשית לישראל לא מגיעה למקום שהיא אמורה להיות בו בתוך החברה הישראלית. העובדה הזו כואבת לי והיא הניעה אותי לצאת למערכה הזאת".

הרבנים הראשיים הרב יוסף והרב לאו. הרבנות במקום לא טוב | צילום: פלאש 90

מה הרב חושב על השנה הסוערת הזאת מבחינה ציבורית?

"לא המתח הפוליטי והחברתי הנוכחי הוא זה שמדאיג אותי, מדאיגים אותי תהליכי העומק. כבר שנים אני מדבר על הצורך בשיח עמוק וקבוע בין המגזרים השונים. לאו דווקא שיח פוליטי או שיח מעל דפי התקשורת. שיח אישי במסדרונות, בסלון, במילואים, בכל מקום. לדבר לעומק על השאלות הגדולות: מה הייעוד של עם ישראל, מה אנחנו עושים כאן, איך אנחנו מסתדרים ביחד? איך מחברים את כל זה למהלך אחד גדול שהוא המהלך שכולנו נמצאים בו - תהליך התחייה של עם ישראל אחרי אלפיים שנות גלות".

"צריך להחזיר את כולנו למסלול הנכון. גם את העשייה הרבנית וגם את העשייה הציבורית"

אז הרב רואה את התפקידים של הרבנות ושל הרב הראשי כמובילי שיח?

"קודם כל, אני לא חושב שזה תפקיד שהוא רק של הרבנות הראשית. ראוי שכל אחד במרחב הפרטי שלו יעסוק בשיח וחיבור, והרבנות היא חלק ממכלול של דברים שיכולים להשפיע מאוד על השיח הזה. הרבנות הראשית נמצאת באיזשהו צומת: המבט של הציבור אליה, והמבט של רבני ישראל אליה. אלו שני מרכיבים מאוד משמעותיים ביכולת של הציבור לנהל פה שיח עמוק, שהוא גם שיח פורה ולא רק שיח שמגיע כל הזמן למאבקים חזיתיים".

בניין הרבנות הראשית. משהו חדש יתחיל? | צילום: Flash90

"איך עושים את זה? זו שאלה ארוכת טווח. אנחנו לא באים לפתור את הבעיה של עם ישראל ברגע אחד. ההערכה שלי היא שהעובדה שהציבור הכללי לא מודע ולא מבין את התפקידים של הרבנות הראשית, זו טעות בדרך, טעות בניווט, וצריך להחזיר את כולנו למסלול הנכון. גם את העשייה הרבנית וגם את העשייה הציבורית והחברתית, להתחבר יחד חיבור משותף וחשיבה על המשך הדרך".

הרב כהנא על ההפגנה מול בתי הדין: "רק חושפת את חוסר ההיכרות"

לפני כמה חודשים ראינו הפגנה גדולה וקולנית מול בתי הדין בתל אביב. איך הרב רואה את ההפגנה הזו בתור דיין? אולי הציבור החילוני כן מכיר את העבודה ולא מרוצה.

"קודם כל אני גם יושב ראש נציגות הדיינים הארצית, אז מיד ששמענו שיש הפגנה התקשרנו לחברינו בתל אביב קיבלנו דיווחים בזמן אמת על מה שקורה. שוב: ההפגנה הזאת רק חושפת את חוסר ההיכרות. כל כך הרבה אנשים נכנסים לבית הדין ויוצאים ואומרים 'וואו, זה בכלל לא מה שסיפרו לנו. לא על איך נראה הליך משפטי בבית הדין, ולא על איך נראה הליך גירושין בבית הדין. שמענו דברים אחרים לגמרי'. ואתה אומר, 'טוב, חבל ששמעתם אחרת'. המציאות הרבה יותר יפה ממה שמצטייר ברחוב הישראלי או בתקשורת הישראלית".

בית הדין הרבני בתל אביב. "חבל ששמעתם אחרת" | צילום: פלאש 90. יונתן זינדל

הרב מספר עוד סיפור שלדעתו ממחיש את הבעיה. "ישבו אצלי, כשהייתי דיין בתל אביב, ארבעה חבר'ה ממכינה בצפון. הם באו לדבר על מסורבות גט ועל סוגיות כואבות בחברה הישראלית. מתוך הדברים התברר לי שאף אחד מעולם לא אמר להם את המשפט הפשוט: 'נישואין וגירושין בעם ישראל נעשים על פי דין תורה כדי שאנחנו נישאר עם אחד לדורות הבאים, אם כל אחד יתחתן איך שבא לו ולא יירשם בשום מקום, אז בדור הבא יכול להיות שהנכד שלי לא יוכל להתחתן עם הבת שלך'. כשהם שמעו את זה, וכשזה בא על רקע המוטיבציה האדירה של שנינו להקים פה חברה משותפת יהודית-ערכית עמוקה, פתאום זה מובן. הם אמרו לי: 'אם זה ככה ברור שאנחנו רוצים להתחתן ברבנות, להירשם, ולהיות חלק מתוך כל המערכה הגדולה הזאת'".

"זה לא נכון רק לציבור החילוני, זה נכון גם לציבור החרדי"

הרב מדגיש כי לא מדובר בדבר קל, אך משמעותי: "ברור שזה לא להגיד משפט אחד ולסיים את הסיפור. צריך להקשיב, לשמוע ולחלוק את הציפיות והתובנות ממדינת ישראל, אבל כשעושים את זה ומרגישים שותפים אז זה נראה אחרת. אני גם רוצה לחדד שזה לא נכון רק לציבור החילוני, זה נכון גם לציבור החרדי".

"בסך הכול בבתי הדין יושבים דיינים מכל המגזרים, ועובדים ביחד בכבוד ובהערכה הדדית. בסוף כולנו למדנו אותה תורה, ישיבות בסגנונות קצת שונים, אבל זו אותה תורה ואותה אחריות. המשפחות שיושבות מולנו הן מכל המגזרים מכל הסגנונות, וכולנו רוצים לעזור לכולם. כולנו מרגישים שדבר השם ממש מופיע כשאנחנו מצליחים לעשות דין אמת או לעשות פשרה. כולם שותפים למבט הזה. אז אין שום סיבה שבבית המדרש של הרבנות הראשית לישראל לא ישבו גדולי הרבנים מכל המגזרים וידברו לעומק הסוגיות הלכתיות על סוגיות חברתיות וציבוריות, על הסוגיות שקשורות למהותו של עם ישראל".

כשאישה יושבת בעזרת גברים: "כשאתה אומר את זה ככה, אני צריכה לחשוב על זה עוד פעם"

איך הציבור החילוני מתחבר לכל הדיבורים האלה? איך נותנים לו את המקום שלו?

"סיפר לי איזה רב קהילה שהם עשו תפילה ציבורית ברחוב, והגיעה אישה והתיישבה בצד שאמור להיות לגברים כדי להביע מחאה על כך שיש הפרדה מגדרית ברחוב. באותו רגע פתרו את זה איך שפתרו את זה, אבל אחר כך הוא ישב איתה לשיחה. היא ביקשה שהוא יכיל כל מיני דברים שחשוב לה שהוא יכיל כרב, והוא אמר לה 'אבל הנה, את לא הכלת את הצורך שלנו להתפלל לפי ההלכה'. היא אמרה לו, 'אתה יודע מה, כשאתה אומר את זה ככה אני צריכה לחשוב על זה עוד פעם'".

עזרת נשים | צילום: David Cohen/Flash90

"כשזה שיח ומדברים על זה, דברים נראים אחרת. אמנם יש תפיסת עולם שמתנגדת לבתי הדין הרבניים שלא משנה כמה טובים נהיה - תמיד הם יהיו נגדנו. אני חושב שהם מיעוט קטן ורוב החברה הישראלית פשוט לא יודעת ולא מכירה. האנשים האלה הם גם אידיאולוגים ואני אוהב לשוחח איתם שיחות עומק. הרצון לבנות חברה יהודית וישראלית ציונית שרואה לנגד עיניה את הייעוד של עם ישראל בא לידי ביטוי כאור לגויים - זה משפט שיכול להסכים עליו כמעט מקיר לקיר כל מי שחי כאן והוא שותף בבניית המדינה הזאת".

רבנות הקהילה היא רופא במרפאה, בתי הדין הרבניים הם בתי החולים

הרב הוא דיין ולא היה רב קהילה במובן הפשוט, איך הרב רואה את השינוי הזה מדיינות לרבנות הראשית?

הרב עונה בשתי תשובות. "הרבה פעמים אני מדמה את הרבנות הקהילה לרופא במרפאה, ואת בתי הדין הרבניים לבתי החולים. אלינו מגיעים מקרי הקצה, ואצלנו מתקבלות ההחלטות הקשות על סוגיות כמו בירורי יהדות, גיורים, גיטין, שאלות שממש נוגעות בעצבים החשופים של החברה הישראלית. בדומה לבתי החולים, אנשים באים אלינו וכשהתהליך מסתיים אז הם עוזבים אותנו, הרב הקבוע שלהם הוא רב הקהילה. המעבר מעולם בתי החולים, לקחת אחריות גם על המרפאות, הוא יותר קל מאשר מעבר הפוך. הרבנות הראשית לישראל עומדת בראשן של שתי המערכות, אז בצורה כזו או אחרת יצטרך לבוא מישהו או מפה או מפה ולחבר את הדברים".

"הדבר השני שאני עונה הוא שרבים מתלמידיי הם בתפקידים כאלה. הרב יצחק שלו, רב העיר ירוחם, רבני יישובים, רבני קהילות רבים, מתייעצים איתי הרבה שנים. הרב רימון הוא חבר ממש טוב שלי, למדנו יחד בנתיב מאיר, הרבה פעמים עולות שאלות שיש להם היבט ציבורי ולא רק היבט קהילתי-פנימי ואנחנו חולקים מחשבות יחד. לכן הנושאים האלה מוכרים לי. אני מבין את המורכבות של לעשות את המעבר הזה אבל זה חלק מהחיים של רב. כשאתה מתקדם אתה מתקדם גם בלקיחת האחריות".

הרב כהנא: קוראים להחזיר את האפשרות לדון דיני ממונות בבתי הדין הרבניים

השנה הזו טומנת בחובה גם המון מאבקים שקשורים למערכת המשפט. הרב הוא גם דיין במערכת המשפטית. איך הרב רואה את הסוגיה הזאת?

"קודם כל נגיד שירושלים, מאז ומעולם, הייתה עיר הצדק ומרכז המשפט העולמי. 'אחרי זה יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה, ציון במשפט תפדה שביה בצדקה'. המודעות של עם ישראל לצורך בצדק בעולם המשפט היא אחת העקרונות היסוד של עם ישראל, בהם הוא אור לגויים. רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה, שיש לו חוקים ומשפטים צדיקים. זה משפט התורה שאנחנו מלמדים אותו ועוסקים בו יום יום. הצורך לכבד ולהעריך את כל מי שתיקון מערכת המשפט חשוב לו הוא צורך יהודי בסיסי".

יריב לוין ואסתר חיות | צילום: Michael Giladi/Flash90

"אנחנו חיים את המתח הפנימי הזה, בצורך שתהיה מערכת משפט שתואמת לצורכי עם ישראל. אנחנו קוראים בבתי הדין הרבניים, לזה אנחנו חותרים, להחיל את דיני התורה. אנחנו קוראים כבר שנים רבות להחזיר את האפשרות לדון בדיני ממונות בבתי הדין הרבניים. עד שנת 2006 היה אפשרי, ואז בעקבות פסיקה של בג"ץ זה הופסק וצריך להחזיר את זה. במקביל, אני מקווה ומתפלל שהשאיפה המשותפת לכולנו לתיקון מערכת המשפט תביא אותנו לשיח של עומק ולא למריבות מיותרות. ככל שהשיח הוא שיח של עומק לבירור של 'מה השם אלוקיך שואל מעמך', לאן פניו של עם ישראל, מה הייעוד שבו נוכל להיות אור לגויים, אז אני רגוע. אני מקווה שהמאבקים החיצוניים יבוא לידי פתרונם, ושאלות היסוד של קיומו של עם ישראל יעסיקו אותנו, ואני כרב נכון לעסוק בהן".

הברכה של הרב כהנא: "ברגע שאנחנו ביחד ומרגישים שאנחנו שותפים במהלך הזה, אז גם ברכת השלום שורה עלינו בקלות"

לפני השנה החדשה, במה הרב רוצה לברך את עם ישראל?

"בתור כהן, ברור שהברכה שאני ישר חושב עליה היא ברכת השלום. 'יברכך ה' וישמרך', הבסיס של ברכת הכהנים, הברכה למה שעדיין חסר והשמירה למה שכבר נמצא וצריך לשמור עליו. אחר כך הארת הפנים של הקדוש ברוך הוא, שמלווה אותנו הלאה. בסוף הכל חותר אל 'וישם לך שלום', שזה הסיום של ברכת הכוהנים".

"לשלום, שהוא גם שמו של הקדוש ברוך הוא, אנחנו שואפים כל הזמן. להגיד שהוא שמו של הקדוש ברוך הוא, פירושו שכשם שהטוב והשפע והחסד כולם מקורם הקב"ה, גם השלום הוא משהו שאנחנו שואפים אליו כל הזמן. הוא מבטא שלמות פנימית ברמה האישית והמשפחתית, שלמות פנימית ברמה הלאומית פנימה, וזה גם מבטא שלמות עולמית. הברכה שלי לעם ישראל היא כמובן ברכת שלום, והתפילה שלי לקדוש ברוך הוא: שים שלום עלינו ועל עמך בית ישראל, ברכנו אבינו כולנו כאחד באור פניך. ברגע שאנחנו ביחד ומרגישים שאנחנו שותפים במהלך הזה, אז גם ברכת השלום שורה עלינו בקלות".