באקדמיה העברית חזרו כמעט מאה שנה אחורה לתהליך בחירתם של השמות העבריים בשבוע. האקדמיה חשפה, כי בשנת 1929, הציע חבר וועד הלשון יוסף קלוזנר לאמץ את מנהג הרומאים ולקרוא לימות השבוע על פי שבעת גרמי השמיים. הצעתו של הפרופסור לא התקבלה לבסוף.
-
עוד באותו נושאהאקדמיה ללשון העברית מפתיעה: זאת מילת השנה בעברית
27/12/22 12:00
הפרופסור הציע שמות ברוח עמי העולם, האקדמיה סרבה
את ההצעה פרסם קלוזנר, שהיה לימים נשיא וועד הלשון ופרופסור באוניברסיטה העברית בכרך הראשון של כתב העת "לשוננו" שיצא לאור בשנת תרפ"ט (1929). בפרסומו הציע קלוזנר כי שמות ימות השבוע יקראו בשמות בעלי משמעות לימי השבוע כמו בנוהגות רבות מהשפות בעולם (SUNDAY - יום השמש לדוגמא) ולא להסתפק ביום הסידורי שלהם.
יוסף קלוזנר צילום: ויקיפדיה
יום נָגְהוֹם: שמות השמות שנדחו
אז מה היו השמות שהציע? יום ראשון זכה לשם שִׁמְשׁוֹם, יום השמש, שני הפך ל יַרְחוֹם, יום הלבנה, שלישי למַאֲדִימוֹם, יומו של מאדים, רביעי הפך ל כּוֹכָבוֹם, יומו של כוכב, חמישי צִדְקוֹם, יומו של צדק ויום שישי הפך ליומו של נוגה נָגְהוֹם. יום שבת לא זכה לשם משלו על פי הצעתו של קלוזנר.
הסיבה לכך שהאקדמיה החליטה לפרסם את הדבר נוגעת לסדרה החדשה של נטפליקס שזוכה לפופולריות רבה בעולם וגם בישראל. הסדרה ששמה הוא "וונסדי" מספרת את סיפורה של ילדה בשם וונסדי אדאמס שחוקרת מקרי מוות באקדמיה בה היא לומדת. אנחנו נישמח להישאר עם יום רביעי המוכר והידוע