מיוחד "חשוב לשמור על הצביון הציוני דתי באירועי י"ט כסלו"

היום (ג'), י"ט בכסלו, חוגגים ברחבי עולם היהודי את חג הגאולה, או בשמו העממי, י"ט כסלו. זהו יום שהיה בעבר נחלתם של חסידי חב"ד בלבד, אולם בשנים האחרונות רבים גם מבני הציונות הדתית נפתחו לתורת החסידות בכלל ולתורת חב"ד בפרט והצטרפו לחגיגות. בעקבות החיבור הזה, שוחחנו עם הרב חיים נבון והרב ברוך אפרתי על תורת חב"ד, הציונות הדתית ומה שביניהם.

• לכתבה המלאה

  

  עוד באותו נושאאירועי י"ט כסלו שאסור לכם לפספס

  11/12/22 13:31

הרב חיים נבון: יש ערך מיוחד במפגש עם הפסגות האינטלקטואליות והרוחניות של היהדות

"אני די רחוק מתפישת העולם של חב"ד", אומר הרב חיים נבון, "וכשהייתי צעיר מאוד הייתי יותר קנאי לדרך הספציפית שלי בעבודת ה'. עם השנים למדתי להסתכל על העולם בפרספקטיבה רחבה יותר. לא הפכתי לחב"דניק, אני לא קרוב לזה, אך למדתי להעריך יותר מה שהם מביאים לעולם הדתי. לא רק במישור המעשי, בבתי חב"ד בכל רחבי העולם, אלא גם במישור הרעיוני. בסופו של דבר, בהשוואה להשקפות עולם אחרות שמחוץ ליהדות, הרי 95% מהאמונות שלנו דומות. ואם יש אנשים שמוצאים בדרך של חב"ד את הנתיב לקב"ה ולעבודתו – מה טוב".

הרב חיים נבון צילום: גלעד מור

אני יודע שהיחס הזה לחב"ד איננו סימטרי, אבל אני רואה זאת כתופעה משנית

עוד הוסיף הרב חיים כי "למדתי וגם לימדתי כמה פעמים את ספר התניא, וגם אם השקפתי רחוקה מעמדותיו בכמה תחומים, אני חושב שיש ערך מיוחד במפגש עם הפסגות האינטלקטואליות והרוחניות של היהדות במיטבה ובעוצמתה, ואין ספק שספר התניא הוא אחת הפסגות הללו, ומי שלומד אותו נושם אוויר פסגות. אני יודע שהיחס הזה לחב"ד איננו סימטרי, שהם לא ילמדו לעולם את כתבי הרב קוק והרב סולובייצ'יק, ושאצלם יש מידה של כיתתיות, שאינה אוהדת גישות אחרות. אבל אני רואה זאת כתופעה משנית, שהיא הבעיה שלהם ולא שלי".

צילום: Arie Leib Abrams/Flash90

בסיום דבריו, הדגיש הרב נבון כי "חז"ל אמרו שבית הלל זכו שתיקבע הלכה כמותם משום שהיו לומדים גם את דברי בית שמאי, ואני חושב שיש לזה הסבר פשוט: כשבית הלל לומדים גם את דברי בית שמאי הם מתעשרים מהחוכמה שנמצאת שם, וכך מצליחים לפתח השקפת עולם יותר מורכבת ויותר עמוקה. אם יש זרם רוחני בעל משמעות – אשתדל ללמוד ממנו מה שאפשר, ואם הוא לא רוצה ללמוד ממני – זה כבר העניין שלו".

הרב ברוך אפרתי: חשוב מאוד לשמור על הצביון שקיבלנו מבתי המדרש שלנו

"צריך להפריד בין המיקרו למאקרו", מחדד הרב אפרתי, "ברמה הפרטית, במיקרו, כל אדם, שהשתתפות באירוע כזה מוסיפה לו יראת שמיים, אהבת ה' ודקדוק בקיום המצוות - יש ערך שישתתף. במאקרו, בראייה יותר רחבה, בתי המדרש של הציונות הדתית תמיד הדגישו את הצד הכללי. הצד הכללי איננו בא על חשבון הצד הפרטי, אלא הוא קודם לו, הוא שורשו. הזהות הפרטית בעבודת ה' חייבת לנבוע רגשית, תפיסתית, שכלית, מתוך השייכות לעם ישראל, וממה שעובר עם ישראל בדורות האחרונים".

הרב ברוך אפרתי. צילום: ללא

עוד הוסיף ואמר כי "מי שהולך לאירועים כאלה, חשוב מאוד שישמור על הצביון שקיבלנו מבתי המדרש שלנו, של מרן הרב קוק, שהתייחס בפירוש בספר שמונה קבצים לחסידות החדשה. הוא ראה בה ערך כאשר היא באה לתקן בעיות מסוימות שנוצרו בגלות. אך הרב קוק הדגיש שהערך של תיקון הוא חשוב כל עוד אנחנו זוכרים שמדובר בתיקון. ברגע שהתיקון הספציפי ינסה לרשת את המקום המרכזי של תורת הכלל, וימעיט בעניינה של ארץ ישראל ובעניינו של עם ישראל ובעניינה של מדינת ישראל – אז נוצרת בעיה".

בסיום דבריו, סיכם הרב אפרתי כי צריך לשמור על ההיררכיה בין הערכים. "איש או אישה שמרגישים וחושבים שההשתתפות מחזקת אותם בעבודת ה' – זה טוב וחשוב. יחד עם זאת, צריך לשמור על ההיררכיה של הערכים, כלל הוא השורש והפרט הוא העלים והענפים".