המכון הגיאולוגי לישראל שבמשרד האנרגיה, הציג היום (ב') את מערכת "תרועה" עם הפיכתה למבצעית. מדובר במערכת חדשה וייחודית שמטרתה לספק התרעה קצרת מועד מפני רעידות אדמה. תרועה מופעלת בפרק הזמן בו גלי הרעידה מתפשטים מאזור מוקד הרעש לכיוון ריכוזי האוכלוסייה.
-
עוד באותו נושארעידת אדמה שמקורה בקפריסין הורגשה בישראל
03/02/22 08:45
במהלך פרק זמן קצר זה, לכשתשמע התרעה, יוכלו תושבים לנקוט בפעולות התגוננות. הצורך בהתרעה מתחזק לאור העובדה שבתים רבים בישראל אינם עמידים בפני רעידות אדמה. עם זאת, מדגישים במכון הגיאולוגי כי מערכת ההתרעה איננה מחליפה את הצורך בחיזוק מבנים ישנים ובניית מבנים חדשים על פי תקן עמידות לרעידות אדמה. רק חיזוק מבנים ובנייה עמידה יכולים למנוע קריסת מבנים.
המכון הגיאולוגי החל לבחון את רעיון הקמת מערכת התרעה קצרת מועד לרעידות אדמה לפני כ-15 שנה. פריצת הדרך הייתה סקר היתכנות שהראה שהתועלת במערכת כזו גדולה פי כמה מעלותה. על פי החלטת הממשלה המכון אחראי על הרשת הסיסמית, גילוי הרעידה, עיבוד הנתונים ויצירת ההתרעה; פיקוד העורף אחראי על הפצת ההתרעה ומתן הוראות לאזרחים.
המערכת הארצית מבוססת על כ-120 גלאים רגישים הפזורים בצפיפות באזורים שמייצרים רעידות אדמה. גילוי הרעידה בסמוך למוקד שניות בודדות לאחר שהתרחשה מאפשר שליחת התרעה בשלב מוקדם מאוד. זמן התגובה לנקיטת פעולות התגוננות משתנה משניות בודדות ועד לכמה עשרות שניות בהתאם למיקום המוקד ומיקום היישוב.
עלות המערכת שנחשפת היום לציבור - החל מהגלאים בשטח, דרך תקשורת המחשבים, מרכז השליטה והבקרה, ועד למוקד החירום המאויש על ידי אנשי מקצוע 24/7 – נאמדת בכ-45 מיליון שקל. יש להדגיש כי כאשר הפרויקט יצא לדרך היו מעטים כמוהו בעולם וקשה היה לאמוד את צרכיו העתידיים. עכשיו, לאחר הפיכת המערכת למבצעית, יש צורך בתיקצוב המערכת לשנים הבאות.
פרופסור זוהר גבירצמן, מנהל המכון הגיאולוגי לישראל אמר: "ביום זה שבו המערכת הופכת למבצעית, אנו מתריעים, שאם לא יעמדו לנו האמצעים התקציביים לתחזוקה רבת שנים, לשדרוג ושימור היכולות, ולמחקר ופיתוח, המערכת תדעך, מפני שהיא לא תוקצבה לטווח הזמן הארוך במידה הדרושה. כשהפרויקט יצא לדרך היו מעטים כמוהו בעולם וקשה היה לאמוד את צרכיו העתידיים. עכשיו ישנו צורך בעדכון התמיכה התקציבית לשנים הבאות. במונחים של מדינה שזקוקה למיליארדים כדי לחזק מבנים, התקציבים הנדרשים לתחזוקה ושימור מערכת התרעה זו הינם פעוטים וכל שקל שיושקע – יציל חיים".
"הקמת מערכת תרועה על ידי מכון מחקר ממשלתי שאיננו עוסק בדרך כלל בפיתוח טכנולוגי, איננה מובנת מאליה", הוסיף פרופ' גבירצמן, "הפרויקט נולד מיוזמה של חוקרים ותיקים עם ראיה לאומית רחבת היקף, חוקרים צעירים עם יזמות הייטקיסטית וצוות תומכי מחקר ומנהלה שנרתמו למשימה למען המטרה המשותפת – לצרף את ישראל למספר מדינות בודדות בעולם, כמו קליפורניה, טאיוון ויפן, שברשותן מערכות דומות. מדיניות הפצת ההתרעה לאזרחים נקבעה בשיתוף פעולה עם רשות החירום הלאומית (רח"ל), ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה ופיקוד העורף".