בדיון מיוחד של הוועדה לשירותי דת שהתקיים היום בנושא הליך המינוי של רבנים מקומיים, הציגה יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי מצגת שהכינה על מצב בחירת הרבנים כיום. בנתונים שהוצגו עולה: כי הגיל הממוצע של רבני הערים כיום עומד על כמעט 69 שנה ואורך הכהונה הממוצע עומד על כ-30 שנה וכי ב-35 ערים ומועצות מקומיות אין רב עיר מכהן. בשנים 2021-2019 מונו בסך הכל 3 רבני ערים בערים הבאות: מבשרת ציון, חדרה ולוד.
יו"ר הוועדה, ח"כ יוליה מלינובסקי תקפה: "יש כאן מצב אבסורדי - אם לא צריך רבני ערים, אז בוא נבטל הכל ונחסוך הרבה כסף. למה לא מונו עד עכשיו כל כך הרבה רבנים? אפנה לשר הדתות בדרישהלהעביר את הכוח לשלטון המקומי".
רוב הציבור בעד הגבלת כהונה לרב עיר
מסקר מיוחד שקיימו במכון הישראלי לדמוקרטיה עולה כי ישנה תמיכה רחבה של 61% מהציבור בקציבת כהונה של רבנים, לעומת 17% שמתנגדים ו-22% חסרי דעה בנושא. ישנו רוב לתמיכה בקציבת כהנה בקרב חילונים, מסורתיים ודתיים, בעוד שרוב החרדים (53%) מתנגדים לקציבת כהונה. מודל קציבת הכהונה המועדף ביותר על הציבור הוא קדנציות של 5 שנים שבסיומן הרב יכול להיבחר שוב.
עמיאל ירחי: לדיון שמובילה מלינובסקי על הליך המינוי של רבני ערים לא הגיעו חברי כנסת מש"ס, יהדות התורה והציונות הדתית.
— עמיאל ירחי (@amiel_y) January 3, 2022
כמו כן, 55% מהציבור אינם יודעים האם מכהן או לא מכהן רב ברשות המקומית שלהם: מחציתם מעידים זאת על עצמם, ומחציתם סבורים שהם מודעים לשאלה האם ישנו רב, אך בפועל נמצא שהם טעו במענה שלהם. רק 21% טוענים שישנו רב ברשות שלהם והם יודעים מה שמו. בציבור הלא דתי מידת ההיכרות עם הרב היא מינימלית במיוחד
רבני ערים שנבחרו לפני שנת 1974 יכולים לכהן עד סוף חייהם
מנתונים שאספו במרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף עולה כי היום:
- רב העיר מכהן עד גיל 70, עם אפשרות להארכת הכהונה ב-5 שנים נוספות בסמכות מועצת הרבנות.
- רבני ערים שנבחרו לפני 2007 יכולים לכהן עד גיל 80.
- רבני ערים שנבחרו לפני שנת 1974 יכולים לכהן עד סוף חייהם. זה המצב ברחובות, ראשון לציון ועוד.
- על מנת להדיח רב עיר יש צורך בהגשת קובלנה והקמת בית דין מיוחד לצורך כך, משמעות הדבר שרבני ערים כמעט ואינם מודחים למעט מקרים חריגים בשנים האחרונות, למשל, התפטר מתפקידו רב העיר חולון הרב אברהם יוסף שהורשע בעבירות של הפרת אמונים והודח מתפקידו רב העיר כפר סבא הרב אברהם שלוש משום שלא התגורר בעיר.
(העימות בין מלינובסקי לגפני).
הרב ד"ר עידו פכטר, אחראי מיזם רבני ערים ומועצות דתיות בתנועת נאמני תורה ועבודה, אמר אחרי הדיון: "המציאות בה במשך שנים לא מתנהל הליך בחירה מוסדר לבחירת רבני ערים בעשרות רשויות - לא סבירה. החוסר ברבני ערים קבועים ב-35 ערים מרכזיות בישראל, ביניהן תל אביב, חיפה, חריש, ראש העין ועוד - תפגע קשות במהפכות המבורכות שמנסה השר כהנא לקדם, כמו פתיחת אזורי הכשרות ורפורמת הגיור, המוטלות על כתפיהם של רבני הערים. ללא רבני ערים ממונים - אין ממש במהפכות האלו. לצערנו, במשך שנים נושא מינוי רבני ערים הוזנח ולא טופל. פנינו לשר בנושא ואנו פועלים לתיקון המצב ולניסוח תקנות מתאימות.
"תמונת המצב העולה מהנתונים מדאיגה. השינויים המבורכים בתחומי הגיור והכשרות שמתכננת הממשלה הנוכחית מתבססים על ביזור סמכויות לרבני ערים אבל כרגע כלל לא בטוח שימצאו רבנים שיוכלו ליישם את המדיניות הזו. ביזור הסמכויות נועד לשקף את מגוון התפיסות וההשקפות היהודיות בישראל, אך כדי שהמגוון הזה יבוא לידי ביטוי חייבים לעשות סדר בבלגן שחוגג בתחום רבני הערים. המצב הבעייתי משפיע גם על בחירת הרב הראשי הבא: 30 רבני הערים הגדולות נכללים בגוף הבוחר וכרגע בשליש מהערים האלה אין רבני ערים מכהנים.", אומר תני פרנק, מנהל המרכז ליהדות ומדינה מבית מכון הרטמן ומכון טריגובוף.