שורת ארגונים בקריאה לשר כהנא: "זאת הזדמנות שאסור להחמיץ"

לקראת הדיונים לגבי רפורמת הגיור שעתידה להיכנס לתקציב, התכנסו מספר ארגונים הפועלים בתחום הגיור, פנו לשר כהנא וגיבשו נייר עמדה. "זאת קודם כל סוגיה חברתית הרבה יותר משהיא סוגיה דתית", אמרו בארגונים, "זאת המשימה שלנו"

ישי אלמקייס, חדשות כיפה 26/10/21 15:47 כ בחשון התשפב

הארגונים שנפגשו פנו לשר כהנא , צילום: ארגון עתים
הארגונים שנפגשו פנו לשר כהנא , צילום: ארגון עתים

בכינוס חירום שיזם ארגון "עתים" לקראת ההכנות לתיקון פקודת העדה הדתית באפשרות לגיור על ידי רב עיר, השתתפו ארגונים רבים הפועלים בתחום הגיור, על מנת לדון ולהגיע להסכמה על מספר עקרונות לחקיקה בתחום הגיור.

סוגיית הגיור עומדת ביסוד זהותה היהודית של מדינת ישראל. עם זאת, זהו גם מוקד מחלוקת, שנידון לא פעם בוועדות הכנסת ובתי המשפט. לקראת תיקון החוק ועל מנת להגיע לפתרון שנותן מענה לצרכיה של מדינת ישראל, הדיון התייחס הן לשאלות ההלכתיות והן לשאלות המנהליות-חוקיות. לשם כך התכנסו נציגי הארגונים הפועלים בתחום.

במציאות כיום, מערך הגיור הממלכתי אינו נותן מענה הולם למציאות בה כ-400,000 עולים (וישראלים בני עולים) אינם מוכרים כיהודים במדינת ישראל. היעדר חקיקה מסודרת או תמיכה בבתי דין מקומיים הביא ליצירת מונופול ריכוזי של הרבנות על שערי הכניסה לעם היהודי. לצד זה, מדיניות מחמירה ומחסור בפתרונות גיור עבור אנשים רבים שהם חלק בלתי נפרד מהחברה היהודית בישראל יצרו מצב בו רבים מעדיפים שלא להתגייר ורבים אחרים לא מסיימים את התהליך.

"בהסכם הקואליציוני להקמת הממשלה מופיע נוסח חקיקה לתיקון פקודה העדה הדתית, שמאפשר גיור על ידי רבני עיר. תיקון זה, מטרתו לאפשר הרחבה של שירותי הגיור בישראל, לשפר את יעילות מערך הגיור ולסלול את הדרך לגיור על בסיס גישה הלכתית ציונית-דתית. עם זאת, בכדי לעמוד ביעדים אלו ולהביא ליישום מטרותיו של התיקון לחוק, נחוץ כי הוא יעשה תוך התחשבות במציאות החברתית ויצירת מענה להיבטים ההלכתיים והמנהליים של הסוגיה. זאת הזדמנות שאסור לנו להחמיץ", אומרים בעתים.

נייר העמדה שנשלח לשר כהנא,

נייר העמדה שנשלח לשר כהנא, צילום: ארגון עתים

הארגונים דנו בעקרונות תיקון החקיקה שבבסיסם גיור על ידי רבני עיר, אשר יאפשר להרחיב את מערך הגיור, כפי שהוביל בזמנו הרב הראשי לישראל, הרב גורן זצ"ל.

פרופ' בני איש-שלום, יו"ר 'נתיב המרכז הלאומי לזהות וגיור' סיפר בדיון כי שקד בשנים האחרונות לקדם תוכנית שבה עשרות אלפי ילדים מזרע ישראל יכלו להתגייר במערכת החינוך, אולם לאורך השנים הוא נתקל בסירוב מוחלט בעניין הזה. על כן כינון הממשלה הנוכחית מעלה תקוות לשיפור בתחום הגיור. וכי אסור למדינת ישראל להיכשל בחיבור של זרע ישראל ליהדות ולהתחדשות החיים היהודיים.

חכ"ל ד"ר עליזה לביא, המלווה באופן אישי עשרות מתגיירים וכחברת כנסת פעלה רבות בכדי לקדם חקיקה בתחום, אמרה כי "לפני 20 שנה הבנתי כי מה שאני יכולה לעשות זה לפתוח את הבית שלי ואת הקהילה שלי למתגיירות ולמתגיירים. מאז התקדמנו בפעילות הציבורית אבל המצב עדיין לא טוב. יש אנשים טובים שפועלים בתחום אבל חייבת להיות התגייסות ציבורית רחבה, חייבים להתנחל בלבבות ולשבור את האדישות. אנשים צריכים להבין שזאת קודם כל סוגיה חברתית הרבה יותר משהיא סוגיה דתית. ואהבת לרעך כמוך, זאת המשימה שלנו".

"זאת המשימה שלנו",

"זאת המשימה שלנו", צילום: ארגון עתים

בנייר העמדה ששלחו הארגונים לשר לשירותי דת, מתן כהנא, נכתב כי "ממשלת האחדות היא הזדמנות ייחודית לקידום צעדים שמקובלים על הרוב הציוני במדינת ישראל, בין היתר בנושא הגיור. לאחר עשרות שנים של ניסיונות חקיקה ושינויים שצמחו מן השטח, יש לפעול לחקיקה ממוקדת ומהירה, שתחזק את זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית על ידי גיור מכבד וקשוב."

בדיון לקחו חלק הרב ד"ר שאול פרבר, יו"ר "עתים-גיור כהלכה", דפי פורר-קרמר, אריאל מואב, ויעל בלנקי מארגון "עתים", פרופ' זאב חנין ממשרד העלייה והקליטה, פרופ' בני איש-שלום, יו"ר "נתיב" - המרכז הלאומי לזהות וגיור. חכ"ל ד"ר עליזה לביא, עו"ד שלומית רביצקי טור-פז מהמרכז ללאום, דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה, הרב רפאל דלויה מאיגוד חכמי המערב, עו"ד ליאת קליין ייצגה את תנועת נאמני תורה ועבודה וארגון קולך, תני פרנק מהמרכז ליהדות ומדינה במכון הרטמן, עו"ד אלעד קפלן מהמרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן, בועז אורדמן, מנכ"ל רבני בית הלל, ועו"ד יונתן דובוב, מנכ"ל מרכז יעקב הרצוג וחבר בלובי המיליון.

אל תשחקו אותה: כך תוכלו ללמוד בקלות את ההלכה. כל הפרטים >>

כתבות נוספות

/
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר