עם מי מראשי הממשלה היה מעדיף עמית סגל להיתקע על אי בודד?

הפרשן הפוליטי המוכר ממשיך לקדם את ספרו החדש, ומתראיין על אירועי השנה החולפת. על המהפך הפוליטי: "בנט לא ניצח את ביבי, בנט ניצח את גנץ", על החבירה למפלגה ערבית: "ההתפתחות עם רע"מ היא חיובית מאוד". וגם, מה הבעיה העיקרית של המדינה?

חדשות כיפה 15/09/21 09:49 ט בתשרי התשפב

צילום: Moshe Shai/FLASH90
צילום: Moshe Shai/FLASH90

חודשיים חלפו מאז ההודעה הדרמטית של עיתונאי חדשות 12, עמית סגל, על הוצאת ספרו הראשון בהוצאה עצמית, ספר שכולו עוסק בפוליטיקה הישראלית. מאז הספיק סגל להעניק ראיונות רבים, הפעם, הוא ישב לשיחה עם עיתונאי מעריב בן כספית. 

הרעיון לספר שכבר הגיע למהדורת הזהב, הוא מספר, "התבשל כמו צ'ולנט בבני ברק, בישול אטי, הגשה מהירה. זה קרה בקורונה. מסתובבים לך בראש הרבה דברים, אבל פתאום זה קורה בבת אחת. הבנתי שיש פוטנציאל בפוליטיקה הישראלית.  אמרו לי: 'שים את בנט על השער'. ואין בנט על השער. אמרתי: אני גם לא שם את ביבי על השער. יש אנשים שיראו את המילה 'ביבי' ולא יקנו. ועוד בחתימתי. כנ"ל לגבי בנט. השנאה כלפיו בחלק גדול מהימין דומה לתיעוב שמתעבים את ביבי בשמאל. אז שמתי את שניהם בצד, הלכתי נקי. הם בספר, כמובן. אבל לא בשער".

בהמשך הראיון ערך איתו כספית שאלון ראשי ממשלה זריז. במענה לשאלה איזה ראש ממשלה היה לוקח לארוחת ערב ארוכה? סגל בחר את רבין. "גם כי הוא היה איש רעים להתרועע וגם כי אני חייב לדעת מה עבר לו בראש עם אוסלו". ועם איזה ראש ממשלה היה מעדיף להיתקע על אי בודד מלא חיות טרף וסכנות? ”שרון, כי ברק יתקין רפסודה מהעור שלי ויפליג עליה לציביליזציה".

על המהפך הפוליטי הדרמטי שאירע בשנה החולפת, כאשר בנימין נתניהו, האיש שישב 12 שנים במעון ראש הממשלה פינה את מקומו, אומר סגל כי "לא היה סיכוי לממשלה ימנית. אלו אגדות. אם בנט לא היה מקים את הממשלה, היינו הולכים עכשיו לבחירות חמישיות, והימין היה מתרסק כי כל הדלתא והקורונה היו עליו. וגנץ היה נכנס ללשכת ראש הממשלה ב־1 בנובמבר. בסוף בנט לא ניצח את ביבי, בנט ניצח את גנץ. ולכן גנץ חמוץ כל כך". עוד הוא מסביר, כי כמה פעמים כבר חשב שנתניהו מסיים את תפקידו. "בליל הבחירות השניות, כשהגוש קיבל  55 מנדטים, הייתי בטוח שזה נגמר וגם אמרתי את זה בשידור. הוא כעס מאוד. בדיעבד הוא צדק, כי זה עדיין לא נגמר. אלמלא טעויותיו, הוא היה ראש ממשלה גם עכשיו. גם כשהוגש כתב האישום, חשבתי שזה נגמר. במבחן התוצאה אני לא יודע אם טעיתי או צדקתי".

 על יו"ר האופוזיציה אומר הפרשן כי "ביבי המציא את עצמו מחדש כבר חמש או שש פעמים. הוא היה מר טלוויזיה והפך למיסטר פייסבוק, ממדינאי לפוליטיקאי, מזה שמנהל משא ומתן עם ג'ון קרי על שתי מדינות לימני הלוחם עם בן נגביר. גם חתול עם תשע נשמות נתקל בסוף במשאית העשירית שדורסת אותו. ההיסטוריה תזכור אותו עוד 30 שנה טוב יותר מהטורים בסוף השבוע. היא תזכור לו את השמירה על ההתנחלויות, את הסכמי אברהם, את חניקת רעיון המדינה הפלסטינית" .

קולות רבים בימין מקוננים על נוכחות מפלגת רע"מ בקואליציה, ועל כך סגל דווקא מברך. "ההתפתחות עם רע"מ היא חיובית מאוד. גם אם ביבי לא באמת התכוון לזה. הפוליטיקה חונכה כאן דווקא בידי הימין. יש לי רק סייג אחד. אני פוחד שאנחנו עושים עם עבאס את הטעות שעשינו עם ש"ס. זה דיל דפוק. כשש"ס נכנסה בהתחלה עם רבין, נראה כאילו הגיעו ארבעה עב"מים לכנסת. ועוד ישבו בממשלה. שותפים לא טבעיים. הם קיבלו המון תקציבים וגידלנו דור שגדל בבערות בלי לימודי ליבה עד השנים האחרונות, וגם עכשיו זה מדדה. אני מפחד שיקרה אותו הדבר עם רע"מ. הדיל צריך להיות דו־צדדי. דרוש מהם לפחות שירות אזרחי. לא לאומי, אזרחי. אני בוחן את מנסור עבאס במעשים, לא במילים. האם מתחבא בפנים ערפאת קטן שיתפוצץ עלינו? בפרקטיקה, ראינו אותו הולך לבית הכנסת בלוד במהומות, האיש עבר את מבחן הכניסה. נראה במלחמה הבאה, לא עלינו, איפה הוא עומד בדיוק. כי בסוף הבעיה מספר אחת של המדינה היא משילות. אתה לא שולט בנגב, לא שולט בחלק מהחרדים, לא שולט בפשיעה במגזר. הקשר חייב להיות דו־צדדי. לצערי, בינתיים זה לא המצב". 

על הביקורות שהוא סופג ברשת, סגל אומר כי הוא "יודע להעריך טיעון טוב ואוהב להתווכח. לא כל האמת אצלי. אבל כשזה מגיע מחבורה מסוימת שלא באה להתווכח, אלא להשמיד אותך, ואני מתכוון בעיקר לעיתון 'הארץ' ושלוחותיו, זה מטריף אותי. מה הם אומרים? האיש הזה לא ראוי לוויכוח בכלל. שמע, מה לא אומרים עליי. הבן של המחבל, הוא צובע שיער, הוא מקריח, הוא מסתתר בסקנדינביה עם המאהב שלו, מה לא. הצלקות מייצרות לך בסוף עור עבה. לדעתי, אני חוטף הרבה יותר מרוב השרים והח"כים, ומגיב פחות. אבל כשאני מגיב, אני מגיב". אז מה מעצבן אותך יותר, "הבן של הטרוריסט" או "השופר הביביסט"? "'השופר הביביסט', לגמרי. 'הבן של הטרוריסט' לא מפריע לי בכלל. קודם כל, טכנית זה נכון". 

על העובדה שלראשונה יושב בראשות הממשלה אדם חובש כיפה, טוען הפרשן כי "הציונות הדתית כמגזר נגמרה. היא גוססת הרבה שנים. מי שהחיה אותה בזמנו הוא בנט, כשנכנס לפוליטיקה עם הבית היהודי ו־12 מנדטים, אבל זה נגמר. הסיכוי שהבן של בנט יהיה עם הבן של סמוטריץ' בבני עקיבא כמעט לא קיים. הם לא מאותו מגזר. הציונות הדתית כמגזר נגמרה. וזה לא בהכרח דבר רע".

"שי פירון אמר שלציונות הדתית יש רק שתי מחלות: תסביך נחיתות ושיגעון גדלות. בנט מייצג את שיגעון הגדלות. הרבה אנשים בציונות הדתית רואים ביציאה מהמשבצת המוגדרת של תיק החינוך והדתות איום". על ההרכב המגוון של הממשלה אמר, "המשבר הפוליטי שאנחנו חווים לא נגמר. הוא יצא להפסקה. זו לא שותפות טבעית, זו קוניונקטורה להעיף את ביבי. נכון, ברור לכולנו שהסיפור הפלסטיני הוא כבר לא הנושא. מה כן הנושא? אני עוד לא יודע".

 

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר